עזבון ד(המנוח) ואח' נ' מ' ואח'

נ' צד ג': ח' ד' ע"י ב"כ עו"ד ח' ויקי שמעוני

הקדמה

1. פסק דין זה ניתן בתובענה דנן לאחר שעל פסק הדין שקדם לו מיום 9/3/16 (להלן:" פסק הדין הראשון") הוגש ערעור בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר נדון בע"א 20239-05-16 (ערעורה של הנתבעת) ו- ע"א 5425-05-16 (ערעורו של צד ג') בפני כב' השופט ואגו, ובהתאם להערות פסק הדין בערעור, מיום 5/3/17 (להלן: "פסק הדין בערעור") אשר הורה על הצורך בהשלמה והנמקה נוספת, על דרך הכרעה בסוגיה עובדתית אשר לא נקבע בה ממצא עובדתי ברור כפי שיפורט להלן.

    

2. בקליפת האגוז יצוין כי מושא התובענה הינו סכום כסף אשר לטענת המנוח הופקד בחשבון הנתבעת על פי עצת צד ג' אשר אף הוא נהג להפקיד בו כספים רבים, כאשר בפועל נוהל החשבון האמ'ע"י הנתבעת שהיתה היחידה המורשית בביצוע פעולות בו.

    

3. לטענת המנוח אך חלק מהסכום שהופקד ניתן בידו ולפיכך נותרה בחשבון הנתבעת יתרת הסכום בגינה הוגשה התובענה הכספית דנן. הנתבעת מצידה טענה בתמצית כי החשבון נשלט למעשה בידי צד ג' והיא פעלה על פי הוראותיו וכי מלוא יתרת הכספים הועברו על ידה בסופו של יום לידי צד ג' ולפיכך טענה כי יש לדחות את התביעה נגדה ולחילופין ככל שתחויב בהשבה, על צד ג' לשפותה על מלוא הסכום, בהתאם להודעת צד ג' אשר הוגשה מטעמה.

    

4. יובהר כי הצדדים הינם קרובי משפחה, עת המנוח וצד ג' הינם אחים ושניהם דודים של הנתבעת. למרבה הצער לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם מועד שמיעת הראיות, הלך התובע לבית עולמו ולפיכך עזבונו נכנס בנעליו ולמעשה רק ארבעה מתוך חמשת יורשיו, כמפורט בכותרת פסק הדין.

    

5. בפסק הדין הראשון דן בית המשפט בטענות הצדדים וקבע ממצאים עובדתיים הן ביחס למהות ההפקדה, עת נדחתה הטענה כי עסקינן בהלוואה, כך גם באשר ליתרת הסכום אשר נותרה בחשבון אשר לא הושבה לידי המנוח והן לעניין שליטתה הבלעדית של הנתבעת בפעולות שבוצעו בחשבון, בין אם על פי הוראות המנוח בהשבת חלק הכספים לידיו ובין אם על פי הוראות וצד ג'. לאור ממצאיו קיבל בית המשפט את התביעה בחלקה ביחס לחלק הסכום הנתבע וכן קיבל את ההודעה לצד ג' במלוא הסכום שנקבע, לאור ממצא שקבע כי בפועל צד ג' הוא זה אשר ני' את החשבון ושלט בו באמצעות הוראות אשר נתן לנתבעת.

    

6. בפסק הדין בערעור קבע כב' בית המשפט כי לא היה די בממצאי בית משפט קמא כדי להכריע בתובענה כפי שהוכרע שכן לא נקבע ממצא עובדתי ברור באשר לטענת הנתבעת כי יתרת סכום בסך - 357,000 ₪ אשר נותרה בחשבון מושא התובענה שנוהל בבנק הפועלים בסניף בקרית גת, ואשר אין מחלוקת כי הועברה על ידה לחשבון אחר המנוהל על ידה בבנק לאומי-סניף בזל בתל אביב, הועברה על ידה במלואה, לטענתה, לידי מר ד' - צד ג' ולפיכך לא נותר בידה כל סכום נוסף. כאמ'בפסק הדין בערעור, ככל שטענתה זו הוכחה כדבעי ואם קיימת חובה להשיב כספים לעיזבון המנוח וליורשיו, החובה היא על צד ג' –ד', בלבד, אלא שאז יש לזכור כי האחרון לא נתבע כלל ישירות , אלא צורף כצד ג' ע"י הנתבעת. מנגד, קובע פסק הדין בערעור, ככל שלא תתקבל טענתה וייקבע ממצא כי הכספים או חלקם נותרו בחזקתה וככל שהכספים לא מצאו דרכם חזרה לידי מר ד' , או לפי הוראתו שהנתבעת תיטול את הכספים לעצמה, אזי אין עילה לחייבו להשיבם במסגרת קבלת ההודעה לצד ג'