ת"א 14231-01 אלפא חברה לבנין (חיפה) בע"מ נ' חסון

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ע"י כב' הרשמת (בדימוס) ש. פומרנץ ביום 11/10/01.

המבקש עותר לביטול מחובת הצדק, מאחר ולא קיבל את כתב התביעה, וטוען כי נודע לו עליו רק עקב גילוי תיק ההוצל"פ. לבקשה צורף רק עותק פסק הדין.

לאור ביעור התיק נדרשה המשיבה לצרף לתגובתה את כל המסמכים, המצויים ברשותה. ב"כ המשיבה הצהיר כי המסמכים המקוריים בוערו בשנת 2009, אך המציא מסמכים, שהיו שמורים במחשב. המסמכים אינם חתומים ולא מצורפים להם הנספחים, ובאין מסמכים אחרים, אני מורה על שחזור התיק לפי המסמכים, שצורפו לתגובת המשיבה (תביעה לצו מניעה, נספח ב'1, בקשה דחופה ליתן צו מניעה זמני והודעה על בקשה בכתב, נספחים ג'1, ג'2, תצהיר מר אורי פרץ פרי מיום 6/6/01, נספח ג'3, ותצהיר מר מנשה הרץ נספח ג'4 , בקשה בכתב לפיצול סעדים, נספח ד', ובקשה לפסק דין בהעדר הגנה, נספח ה'1, ופסק דין, נספח ה'2).

לתגובה צורפו גם מכתבי התראה מיום 30/11/00 ומיום 28/1/01 (נספחים א'1, א'2 לתגובה), הסכם שכר טרחה מיום 6/6/01, שלא סומן, ותצהיר עדכני של מר אורי פרץ פרי.

המשיבה מסתמכת על האמור בבקשה למתן פסק דין, לפיו בוצעה מסירה למבקש ביום 2/7/01, ועל מתן פסק הדין כראייה לכך שכתב התביעה נמסר למבקש. עוד תומכת המשיבה את הטענה בכך שבהסכם שכר הטרחה נדרשה לשלם 468 ₪ עבור מסירה אישית, שנכללו בפסק הדין.

המצהיר מטעם המשיבה מצהיר כי הוא זוכר שהמבקש קיבל את צו המניעה הזמני, ואת כתב התביעה, לאחר שזה קילל אותו בשיחתם, וגם בפועל נמנע מלהגיע לאתר ולמשרדי המשיבה, כפי שקבע הצו הזמני, ואחריו פסק הדין. המצהיר מציין כי בניית הבניין נשוא התביעה הסתיימה והוא נמסר לקונים, ומאז שנת 2002 ועד היום לא פקד המבקש את האתר, כראייה לידיעתו על פסק הדין.

המשיבה טוענת כי טענת המבקש סתמית, כי אינו מעלה נימוקי הגנה, וכי סכום ההוצאות ושכר הטרחה, שנקבע בשיקול דעת בית המשפט סביר ואף נמוך משכר הטרחה בו נשאה המשיבה בפועל. המשיבה דוחה את טענת הזיוף, ועל כך כבר חיוויתי דעתי בהחלטה מיום 14/8/14.

המבקש הגיש תגובה לתגובה, כלל בה שלל טענות עובדתיות, שלא ציין בבקשתו. למרבה הצער, ועל אף שניתנה לו ארכה נדיבה להגשת התגובה לתגובה, לא תמך אותה בתצהיר, ואין לקבל את הטענות העובדתיות שבבקשה. בין השורות משתמע כי המבקש יודע היטב על צו המניעה הזמני ועל כך שהמשיבה נקטה בהליכים להוצאתו מאתר הבניה (סעיפים 6 ו-11 לתגובה לתגובה). תמוהה גם טענת ב"כ המבקש, המכחיש את קיום החוזה, כאשר טענתו הינה כי המשיבה נקטה בהליכים נשוא תיק זה על מנת להימנע מלשלם לחברה שבניהולו את המגיע לה. מכאן ברור כי היה חוזה.

בנסיבות אלו אני קובעת כי טענת המבקש לפיה לא קיבל את כתב התביעה אינה מספיקה לצורך ביטול פסק הדין, לאחר שהוכחה ידיעתו על ההליך למצער במועד סילוקו מהאתר (סעיף 5 לתגובה לתגובה). הבקשה לביטול פסק דין מוגשת באיחור משמעותי של כ-13 שנה, למרות, שכאמור בבקשה, ידע המבקש היטב על ההליך ובמיוחד על העובדה שהמשיבה לא שילמה לחברתו את המגיע לה, וסילקה אותו מהאתר, אך לא העלה כל טענה מהטענות שהוא מעלה היום (אם כי ללא תצהיר) במשך זמן ממושך.