ת"א 1401-03-14 מרגלית נ' כהן ואח'

1.לפני שתי בקשות: האחת, עניינה במבוקשם של הנתבעים להתיר להם לתקן את כתב-ההגנה; השניה נסבה על פנייתו של מומחה בית-המשפט, המהנדס מר יוסי לזר (להלן מומחה בימ"ש), בבקשה למתן הוראות. לכל אחד מבעלי-הדין טענות בעניינים הללו, הן לגופם והן בכל הקשור לפסיקת הוצאותיהם. עמדות בעלי-הדין בעניינים הללו נשמעו בדיון שהתקיים ביום 16.3.2016. הבקשות מוכרעות כעת, נוכח הודעת התובע כי לא עלה בידי הצדדים לגבש הסכמה שתייתר את הבירור, על-פי המתווה שהוצג בתום הדיון.

2.יש להתיר לנתבעים לתקן את כתב-הגנתם, על-פי הנוסח שהגישו ביום 7.2.2016 (בקשה 26).

אמת-המידה לבחינת הבקשה גלומה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי. מרכז הכובד מצוי בשאלה אם יש בתיקון המבוקש כדי להביא לבירור את השאלות הממשיות ששנויות בין הצדדים במחלוקת [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)]. עם זאת, שאלת נחיצות התיקון המבוקש לבירור שאלה אמיתית שבמחלוקת אינה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. בנוסף לבחינת אינטרס מבקש התיקון להביא לבירור טענה ממשית הטעונה הכרעה יש לתת את הדעת לאינטרס הצד האחר שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול זמן שיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

לצד הכרחיותו של התיקון נבחנת השאלה אם יהא בהתרתו כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות, כשהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. אם נמצא שלצד האחר יגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון יש לבחון אם ניתן לפצות עליהם בפסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, פסקות י"ד-י"ז וההפניות שם (2008)].

3.השיקולים הללו מצדדים בהתרת התיקון המבוקש. הבירור מצוי בשלב מקדמי וטרם הוכנה חוות-דעתו של מומחה בימ"ש; אף-על-פי שהלה כבר ביקר בנכסים שאותם התבקש לבחון, עולה מבקשתו למתן הוראות כי יש לקיים ביקור חוזר בהם לשם השלמת הבדיקה ומתן חוות-הדעת. נובע מכך שתיקון כתב-ההגנה לא יעכב, הוא כשלעצמו, את מתן חוות-הדעת ובירור המחלוקת לגופה. אף אין מקום לקבוע כי הבקשה נגועה בשיהוי כזה שיכריע את גורלה לשבט, זאת גם בשים לב ללשונה של תקנה 92, על-פיה ניתן לעתור לתיקון כתב-טענות בכל עת.

4.ניתן אפוא היתר לנתבעים לתקן את כתב-ההגנה על-פי הנוסח שהוגש על-ידם ביום 7.2.2016. ככל שהתובע מבקש להגיש כתב-תשובה לכתב-ההגנה המתוקן, יעשה כן עד יום 31.7.2016 כשימי פגרה באים במניין התקופה.

5.בהתייחס לבקשת מומחה בימ"ש ונוכח תיקון כתב-ההגנה, ניתנות הוראות כלהלן:

(א)המומחה יערוך ביקור נוסף בנכסים בקיסריה ואור עקיבא; מועד הביקור יתואם עם באי-כוחם של הצדדים זמן שלא יפחת משבועיים ימים מראש והוא יערך לאחר יום 31.7.2016.

(ב)המומחה יבדוק את הנכסים בביקור הנוסף, בשים לב לטענות שהועלו בכתב-ההגנה המתוקן ובכתב-התשובה (אם יוגש). ככל שתחול עלות נוספת, במונחי שכר המומחה, בשל הצורך להידרש לטענות הנובעות מתיקון כתב-ההגנה, יגיש על כך המומחה בקשה נפרדת – אולם לא יהיה בעצם הגשתה כדי לדחות את עריכת הביקור הנוסף בנכסים או את מתן חוות-הדעת.