ת"א 13945-09-12 בולוס נ' מעצ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ

1.במסגרת העבודות לסלילת מסילת הברזל מעכו לכרמיאל הופקעו בשנת 2005 זכויות התובע במספר חלקות מקרקעין. בתביעה, שהגיש התובע על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943, עותר התובע לפיצויים בגין הפקעת זכויותיו במקרקעין. המחלוקות בין הצדדים משתרעות על שווי המקרקעין שהופקעו, על היקף השטח בגינו זכאי התובע לפיצוי בהתייחס לפעולות הפקעה שנעשו בעבר ועל סכום הפיצוי.

רקע

2.בצדו הדרומי של כביש עכו-כרמיאל (כביש מס' 85) וממערב לכביש 784, כרמיאל-משגב, מצויות חלקות 16, 19, 23, 32, 36, 38, 39 ו- 58 בגוש 18984 (להלן: "החלקות"). חלקות 16 ו- 38 מצויות בבעלותו המלאה של התובע ואילו בשאר החלקות לתובע זכויות בחלקים בלתי מסוימים בשיתוף עם בעלי זכויות נוספים. הזכויות בחלקה 19 אשר לטענת התובע אף היא בבעלותו המלאה, טרם נרשמו על שם התובע והן רשומות על שם סבו.

3.ביום 22.12.2005 פורסם בקובץ התקנות 6446 בעמודים 212 - 213 צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (מסילת הברזל חיפה – כרמיאל), התשס"ו – 2005. צו זה, מחיל את פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), 1943 על חלקות מקרקעין שונות כנדרש לצורך סלילת מסילת ברזל מעכו לכרמיאל וביניהן גם על החלקות (להלן: "צו ההפקעה"). ביום 18.12.2006 פורסמה למתן תוקף התכנית לתשתיות לאומיות (תת"ל) 12/2, שעניינה מסילת הברזל עכו – כרמיאל (להלן: "התכנית"). בהתאם לתכנית זו שונה יעוד החלקות מחקלאות לקו רכבת עכו – כרמיאל.

4.החלקות נכללו במסגרת צו ההפקעה והתכנית כדלקמן:

-חלקה 16 בשטח כולל של 619 מ"ר, הופקעה בשלמותה, כלולה כולה בתכנית.

-חלקה 19 בשטח כולל של 994 מ"ר, הופקעה בשלמותה, חלקה הצפוני אינו כלול בתכנית.

-חלקה 23 בשטח כולל של 3,458 מ"ר, הופקע חלק מהחלקה, חלקה הדרומי אינו כלול בתכנית.

-חלקה 32 בשטח כולל של 2,437 מ"ר, הופקע חלק מהחלקה, חלקה הדרום-מערבי אינו כלול בתכנית.

-חלקה 36 בשטח כולל של 1,556 מ"ר, הופקע חלק מהחלקה, חלקה הדרומי אינו כלול בתכנית.

-חלקה 38 בשטח כולל של 950 מ"ר, הופקע חלק מהחלקה, חלקה הדרום-מערבי אינו כלול בתכנית.

-חלקה 39 בשטח כולל של 2,985 מ"ר, הופקע חלק מהחלקה, חלקה הדרום-מערבי אינו כלול בתכנית.

-חלקה 58 בשטח כולל של 3,526 מ"ר, הופקעה בשלמותה, כלולה כולה בתכנית.

5.נציין כי כבר בשנת 1964 הופקעו 150 מ"ר מחלקה 19 ו- 637 מ"ר מחלקה 58, לצורך הרחבת כביש מס' 85. הפקעה זו בוצעה מכוח צו הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) (כביש עכו – צפת) (שינוי התווי), התשכ"ד – 1964, אשר פורסם בקובץ התקנות 1547 בעמ' 815. הערה בגין הפקעה זו נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ביום 14.4.1977 (להלן: "הפקעת העבר"). יצוין כי התובע חולק על היקף הפקעת העבר, שכן לטענתו לא ניתן ללמוד מתשריט ההפקעה על היקפו המדויק של השטח שהופקע.

6.ביום 5.9.2012 הגיש התובע את התביעה הנוכחית לפיצויים בגין ההפקעה. בקביעת שיעור הפיצויים שתבע סמך התובע על חוות דעת שמאי המקרקעין מר פהים מח'ול מיום 20.8.2012 (נספחים ד'1 – 8 לכתב התביעה). יצוין כי בהתאם לאמור בחוות דעת מר מח'ול, המקרקעין שהופקעו נתפסו ביום 8.5.2011.

מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (לשעבר מע"צ) (להלן: "נתיבי ישראל") וכנגד רכבת ישראל בע"מ. לאחר שהובהר כי נתיבי ישראל היא הגורם המטפל בהפקעות לצורך מסילת הברזל האמורה, הוסכם על מחיקת התביעה כנגד הרכבת.

7.נתיבי ישראל הגישה כתב הגנה וכן חוות דעת של שמאי מטעמה, מר דורון חבקין. על סמך הערכות שווי החלקות שהופקעו כמפורט בחוות דעת מר חבקין (צורפו כנספחים א'1 – 9 לכתב ההגנה), שילמה נתיבי ישראל לתובע בחודש נובמבר 2012 את הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת בגין ההפקעה, בסך כולל של 627,176 ₪.

8.נתיבי ישראל הגישה אף בקשה לסילוק על הסף של חלקים מהתובענה, שעניינם הטענות הנוגעות לפגיעה ביתרות שטח שלא הופקעו מהחלקות. לטענת נתיבי ישראל מדובר בפגיעה, אם בכלל, בעקבות אישורה של התכנית וכתוצאה מהוראות התכנית בדבר קווי הבניין ולא כתוצאה מההפקעה. נטען כי פיצויים בגין פגיעה בשל אישורה של תכנית יש לתבוע מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 בערכאה המוסמכת בלבד, ולא במסגרת התביעה לפיצויי הפקעה.