אביבי ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

עניינה של התביעה בטענות התובעים, בעלי משקים בערבה, לרשלנות ביישום מדיניות הממשלה וטיפולה במימוש היתרים להעסקת עובדים זרים לעונה החקלאית אוגוסט 2009-מאי 2010, בקביעת נהלים לא סבירים לשחלוף וניוד עובדים זרים וביצוע שלא כדין של מדיניות "שמים סגורים".

מבוא

1.תביעה זו מאגדת בתוכה 34 משקים חקלאיים בערבה התיכונה, אשר תביעתם הועמדה על סך 17,780,000 ₪, (סכום שפחת לאחר שתובעים 13 וכן 31, נמחקו, ראו הודעה מיום 7.2.16), לפי פירוט נזק שערכו בכתב התביעה (להלן: "התובעים" או "החקלאים" או "המעסיקים" לפי הקשר הדברים). התובעים מפרטים בכתב התביעה את המצוקה המיוחדת המאפיינת אותם כחקלאי הערבה, מצוקה העומדת לדבריהם עד כדי שאלת אפשרותם הקיומית כמשקים חקלאיים בחבל ארץ השונה מהותית משאר האזורים במדינת ישראל, אזור הדורש התייחסות מיוחדת. המדינה הדגישה בהגנתה ובין היתר שאין מנוס אלא להתמקד בעילות התביעה כפי שמפורטות בכתב התביעה, ושהתביעה אינה יכולה לעסוק בשאלה האם מדיניות הממשלה לתקופה הרלבנטית, בבחינה שבדיעבד, הייתה נכונה ראויה והוגנת ואינה יכולה לעסוק בשאלה האם על בית המשפט לקבוע בדיעבד כי על הממשלה היה לנקוט במדיניות אחרת. התביעה בסופו של דבר הינה פרטנית, והשאלה הרלבנטית הינה האם באופן קונקרטי לגבי כל תובע ותובע, פעלה המדינה שלא כדין והכשילה את התובעים במימוש היתרי העסקת עובדים זרים שניתנו לעונה החקלאית הרלבנטית, באופן שהועסקו בפועל רק חלק מהעובדים הזרים שניתן היה בידי החקלאים להעסיק לפי ההיתר שניתן.

2.התביעה מתייחסת לעונה החקלאית 2010, שהתפרסה לגבי רוב התובעים ובחלקה העיקרי לתקופה מחודש אוגוסט 09 ועד לחודש מאי 10, (להלן: "עונת 2010"). בקליפת אגוז, התובעים טוענים לחבות הנתבעים ולקשר הסיבתי שבין הפרת חבות הנתבעים כלפיהם, ובהתאם טוענים לנזק שנגרם כתוצאה מאי מימוש התקנים המלאים של העובדים הזרים להעסקה בכל משק ומשק, נזק שחושב לפי אומדנים כלכליים, לפי הפסד הכנסה ממוצע של עובד זר אחד לשנה והכפלת תוצאת האומדן בסך העובדים הזרים שחסרו לשיטת התובעים בשל מחדלי הנתבעים.

3.כפי שהוגדר בכתב התביעה, הנתבעת 1 הינה המדינה. הנתבעת 2, רשות האוכלוסין, (להלן: "הרשות"), הינה הגוף הנותן לעובדים זרים אשרות שהייה והקובע נהלים לניוד והעברת עובדים זרים בין מעסיקים. הנתבע 3, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, הוא המשרד הממשלתי האחראי בפועל להקצאת עובדים זרים. הנתבע 4 משרד החקלאות הוא הגורם הממליץ על הקריטריונים להקצאת עובדים זרים בענף החקלאות. הנתבע 5 הינו משרד האוצר. למעשה, מדובר בנתבעת אחת שהינה המדינה כאשר הטענות הינן נגד הרשות המבצעת או מי ממשרדי הממשלה הרלבנטיים. בתמצית טוענים התובעים כי בעונה החקלאית 2010 ננקטה מדיניות של "שמים סגורים" לכניסת עובדים זרים בענף החקלאות, מדיניות שגרמה להם לנזקים שפורטו בכתב התביעה.

החלטות הממשלה וההסכמים עם משרדי הממשלה בדבר העסקת עובדים זרים בענף החקלאות

4.החוק הבסיסי הרלבנטי הינו חוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952. סע' 2(יג) לחוק מעניק שיקול דעת לשר הפנים לקביעת תנאים לאשרת שהייה בישראל, ובין היתר לעובדים זרים וקביעת משך הזמן לצורך כך. חוק רלבנטי נוסף הינו חוק עובדים זרים התשנ"א – 1991 המתייחס לכך שמעסיק אינו יכול להעסיק עובד זר אלא בתנאים שנקבעו ובין היתר בהיתר עבודה תקף שניתן כדין. מספר העובדים הזרים המועסקים בישראל, בשנים שעובר לעונת 2010 נשוא התביעה, הלך וגבר, ובשלב מסוים המדינה סברה בשל שיקולים בהם הנעת עובדים ישראלים לעבודה ובשל השלכות רוחב שיש להעסקת עובדים זרים, שיש לצמצם ככול הניתן את מספר העובדים הזרים. ביום 12.5.09 נחתם "הסכם עקרונות בתחום העובדים הזרים בחקלאות" ע"י התאחדות חקלאי ישראל (להלן: "התאחדות"), מצד אחד ומשרדי הממשלה מצד שני, (להלן: "ההסכם" או "הסכם העקרונות"). ביום זה, 12.5.09 אימצה הממשלה בהחלטה מס' 147 את ההסכם, וזאת במסגרת "מדיניות הממשלה בנושא עובדים זרים ועידוד תעסוקת ישראלים". ביום 15.2.11 ולאחר המלצות ועדת הפיקוח והמעקב שהוקמה מכוח סע' 5 להסכם הוחלט על עדכון ההסכם מיום 12.5.09 (להלן: "ההסכם המעדכן").

הסכם העקרונות והחלטות הממשלה

5.הסכם העקרונות שנחתם ביום 12.5.09, היווה סוף של תהליך שהתקיים בין רשות האוכלוסין, משרד האוצר והחקלאות מצד אחד ובין התאחדות חקלאי ישראל מצד שני, תהליך שהיה המשך לפועלה של וועדה ציבורית שהקימה הממשלה מתוקף החלטה 3996 מיום 24.8.08 בראשות פרו' צבי אקשטיין. סוכם על צמצום המספר הכללי של העובדים הזרים בישראל, בצורה סדורה והדרגתית תמורת מימון הכנסת טכנולוגיות חדשות ומיכון מתקדם, תוך התחשבות בפריסה הגיאוגרפית של החקלאות בישראל. מכסת העובדים הזרים הכללית לשנת 2008 נקבעה על 28,500 עובדים. המכסה לשנת 2009 נקבעה על 27,500 עובדים. ההסכם כלל נספח, טבלה "1" בה פורט מתווה פוחת של מכסת עובדים זרים לעתיד, בין היתר שנת 2010, 26,000 עובדים, שנת 2011, 24,500 עובדים, שנת 2012, 23,000 עובדים וכו'. ההסכם התייחס לתקציבים לצורך מחקר פיתוח ורכישת טכנולוגיות חדשות לחקלאות ותקציבים להנעת העסקת עובדים ישראלים במקום עובדים זרים. כמפורט בסע' 5 להסכם העקרונות, הסכימו הצדדים כי פתיחת השמיים לעובדים זרים בענף החקלאות תהא בהתאם למתווה ולפיו לא יכנסו עובדים זרים מחוץ לישראל באופן שלא יאפשר לעמוד במכסת העובדים הזרים המרבית. כן הוסכם על וועדת פיקוח ומעקב, (אשר בהמשך הביאה לעדכון הסכם העקרונות).