ת"א 13141-01-15 ואח'

מונחת בפניי בקשה שהגיש המומחה מטעם בית המשפט ביום 10.10.16, במסגרתה עותר המומחה לתשלום מלוא שכר טרחתו, וזאת נוכח העובדה כי המומחה השלים את חוות דעתו בינתיים.

המומחה מציין כי הגם שהצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף של פסק דין ביום 7.10.16, הרי בהינתן העובדה כי הספיק בינתיים להשלים חוות הדעת, יש מקום להורות על תשלום מלוא שכרו.

ביום 21.11.16 הוגשה תגובה מטעם ב"כ הנתבעים, במסגרתה נטען כי בקשת המומחה אינה מחוורת די הצורך.

ב"כ הנתבעים ציין כי בפסק הדין שניתן ביום 7.10.16 קבע בית המשפט, בין היתר, כי אין מקום להורות על השבת מלוא שכר טרחת המומחה לידי הצדדים, שכן, הגם שחוות הדעת טרם נערכה, נזקק המומחה להשקיע מזמנו, כפי המתפרש מהמסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט.

הלכך, הורה בית המשפט כי מתוך הסך של 5,500 ₪ ששולמו למומחה, ישיב המומחה לידי כל אחד מבאי כוח הצדדים סך של 2,000 ₪, והיתרה תיוותר בידי המומחה.

בנסיבות אלה, כך נטען בתגובה, מאחר שהצדדים שילמו את מלוא שכר הטרחה לידי המומחה, על המומחה להשיב לכל אחד מן הצדדים סך של 2,000 ₪, כהוראת בית המשפט, ובוודאי שאין להלום בקשת המומחה כי בית המשפט "יורה על הסדרת תשלום שכר הטרחה בתיק שבנדון" (ס' 2 לבקשה מיום 15.11.16).

בתגובה נוספת שהגיש המומחה היום, נטען כי מחצית שכר טרחתו שולמה על ידי התובעת, ואולם, "המחצית השנייה הופקדה על ידי התובעת בקופת בית המשפט". בנסיבות אלה, מאחר שחוות הדעת הושלמה לפי הנטען טרם שנודע למומחה כי הצדדים הגיעו להסדר, "הוגן כי ישולם מלוא שכר הטרחה בגין הכנת חוות הדעת" (ס' 3 לתגובה).

בהתייחס לאמור, הגישו הנתבעים תגובה דחופה, תוך שהם חוזרים על טענותיהם, ורומזים כי המומחה הזדרז לסיים הכנת חוות הדעת, חרף העובדה כי היה ער לכך שהצדדים הגיעו להסדר.

לאחר שנתתי דעתי לטענות המומחה וב"כ הנתבעת (בהקשר זה, ייאמר כי ב"כ התובעת לא הגיש כל תגובה מטעמו), סבורני כי אין מקום להטיל דופי במומחה, ולטעון כי זה האחרון האיץ כתיבת חוות הדעת, חרף העובדה שידע כי הצדדים הגיעו להסדר שקיבל תוקף של פסק דין.

לבד מהשערות בעלמא, לא מצאתי תימוכין מבוססים לכך שהמומחה ידע על ההסדר שהתגבש, עובר להגשת בקשתו ביום 10.10.16.

לאור כל האמור, ולפי שבמועד מתן פסק הדין מיום 7.10.16 ביהמ"ש לא היה ער לכך שהמומחה סיים חוות דעתו, בוודאי שיש ממש בטענת המומחה כי אין מקום להורות על פסיקת סכום נמוך יחסית כשכר טרחתו, מקום בו העבודה בוצעה על ידו במלואה טרם שהצדדים הגיעו להסדר.

חרף זאת, על רקע העובדה כי פסק הדין אליו הגיעו הצדדים מאזן בחובו הנחת יסוד מסתברת לפיה חוות הדעת טרם הוכנה במלואה, מצאתי לאזן האמור על דרך של תיקון פסק הדין מיום 7.10.16, באופן שמתוך הסך של 5,500 ₪, ישיב המומחה לידי כל אחד מבאי כוח הצדדים 750 ₪, והיתרה תיוותר בידי המומחה.

בצד האמור, ייאמר כי בירור שנערך על ידי מזכירות ביהמ"ש היום העלה כי בניגוד לטענת המומחה, שכר טרחתו שולם על ידי הצדדים במלואו, וכי גם חלקה של התובעת הועבר אליו ביום 15.8.16, כפי העולה מצילום מסך שנשלח היום למשרדו של המומחה מאת מזכירות ביהמ"ש.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים, וכן למומחה.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.