ת"א 1293-08 א' א' נ' כלל חב' לביטוח בע"מ

לפניי תביעה מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), בשל פגיעתו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.10.07. התובע יליד 10.4.48, דהיינו, בעת התאונה הוא היה בן כ- 59 שנים והיום הוא בן כ- 66 שנה.

מתחילת הדרך ובמהלך כל הדיונים בתיק, כפרה הנתבעת בחבותה, בשל טענות שונות שעניינן סוג הרישיון של התובע וסוג הרכב שבו נהג בעת התאונה. רק במסגרת הסיכומים הודיעה הנתבעת, בהודעה לאקונית, כי אין עוד מחלוקת בשאלת החבות. על כך אביע את מורת רוחי, שכן בידי הנתבעת היו כל הנתונים לקבלת החלטה בעניין זה מזה זמן, והיא הטריחה לשווא את ב"כ התובע בעיקר, אשר הקדיש לסוגיית החבות חלק נכתב מהסיכומים. אם כן, ידון פסק דין זה במחלוקות שבין הצדדים בנוגע לנכויותיו של התובע, הרפואית והתפקודית, כמו גם בנזקים שנגרמו לתובע בעקבות התאונה. המחלוקות בין הצדדים בנוגע לנכות הרפואית של התובע הן מחלוקות עמוקות ובין היתר נובע הדבר מהעובדה שחלק מחוות הדעת של המומחים הרפואיים אינן עולות בקנה אחד האחת עם רעותה.

פגיעתו של התובע בתאונה הייתה קשה, רב מערכתית, ובשל כך, מונו לבדיקת התובע (ע"י המותב הנכבד הקודם שדן בתיק ועל ידי) ארבעה מומחים רפואיים בתחומים הבאים: אורתופדיה – פרופ' רמי מושיוב, נוירולוגיה – פרופ' עודד אברמסקי, רפואה פנימית – פרופ' דניאל שובל, ושיקום אורתופדי – פרופ' איסקוב אלי.

הנכות הרפואית

אפרט תחילה את חוות הדעת של ארבעת המומחים. הואיל וטענות הצדדים לגבי כל אחת מחוות הדעת אינה מנותקת מטענותיהם לגבי חוות הדעת האחרות, הרי אין אפשרות ולא יהיה זה נכון לדון ולהכריע בטענות הצדדים, בטרם תוצגנה חוות הדעת כפי שהונחו בפני ביהמ"ש.

התחום האורתופדי – פרופ' מושיוב

בחוות דעתו מיום 2.6.09, כותב פרופ' מושיוב, כי בחדר מיון ביום התאונה, אובחנו אצל התובע חבלת ראש, שברים בצלעות מימין ומשמאל עם קונטוזיה ריאתית, שבר באגן עם מעורבות קדמית-שמאלית, שבר סוב טרוכנטרי בצוואר ירך ימין. התובע עבר שני ניתוחים לקיבוע השבר בצוואר הירך, כאשר הניתוח השני נעשה לצורך רביזיה של הניתוח הראשון. תלונותיו של התובע בפני המומחה היו על כאבים בבית החזה, בגב התחתון, המלווים בהגבלת תנועות, בחוליות מותניות. כן התלונן התובע, על כאבים קשים במפרק ירך ימין, בליווי הגבלת תנועות, כאבים הקורנים לאורך הרגל ועל קושי בהליכה, עמידה, ישיבה ופעילות פיזית.

המומחה מצא, כי התובע מתהלך עם צליעה משולבת (אנטלגית) וטרנדלנבורג על רגל ימין וכי הוא נזקק לקב אחד בהליכתו. המומחה מפרט את תוצאות בדיקתו היסודית את התובע, והוא מתייחס לבדיקות העזר שעבר התובע וממצאיהן.

פרופ' מושיוב מסכם את חוות דעתו וכותב, כי לתובע נגרמה חבלה מרובת איברים. השבר באגן התחבר עם דחיסה קלה של האלה הסקרלית מימין וכי היה קיצור והתעבות של הרמוס פוביס העליון והתחתון משמאל. כן נצפית מעורבות קלה של אסימפיזיס פוביס. קיימת רגישות על פני המפשעה השמאלית והמפרק הסקרו-איליאקי הימני. בשל הפגיעה באגן, מצא המומחה כי לתובע נכות בשיעור של 10%, לפי סעיף 35(5)ב לתקנות המל"ל וכי נכות זאת נובעת כולה מן התאונה. לגבי השבר בצוואר הירך, מצא המומחה כי הוא התחבר לאחר הניתוחים אך נותרה דפורמציה עם וארוס, קיצור ואנטה-קורוטום. לתובע צליעה משולבת, דלדול שרירים, הגבלת תנועות, קיצור הרגל ורגישות בהנעת מפרק הירך. על כן, נכותו הצמיתה היא בשיעור של 20% לפי סעיף 35(1)ג לתקנות המל"ל, נכות אשר נובעת במלואה מן התאונה דנא.