ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
12866-08-12
08/01/2016
|
בפני השופט:
אריה רומנוב
|
- נגד - |
תובע:
ישעיהו לביא
|
נתבעים:
מיכאל כהן עו"ד מיכאל כהן; סטיבן קבלסון; קי.ג'י. אס אינווסטמנס בע"מ: ראובן יהושע עו"ד דוד אלמוג; ז'אק אדרי: שי ניידרמן; עדי נויוביץ עו"ד "יחי המלך": ג'ררד בנישו; עוזי מזור עו"ד יונתן פודים
|
החלטה |
1.עניינה של החלטה זו במספר בקשות התלויות ועומדות במסגרת הליך זה.
בקשת כהן, קבלסון וקי.ג'י.אס. (אליה הצטרף לביא) לדחייתה על הסף של התביעה שכנגד שאלמוג הגיש נגדם:
2.בכתב התביעה שכנגד שאלמוג הגיש נגד כהן, קבלסון, קי.ג'י.אס ולביא, (וכן נגד חברת "יחי המלך" שעניינה יידון בהמשך), נטען על ידי אלמוג, כי ביום 1.4.1998 נכרת בין הצדדים הסכם מכר (שלטענתו החליף את הסכם ההלוואה שנכרת בין הצדדים ביום 16.11.1997), בגדרו אלמוג וז'אק אדרי מכרו לארבעת המבקשים (להלן: "המבקשים") 35% ממניות חברת ברייטלינג. לטענת אלמוג, הגם שהוא מילא את חלקו בהסכם המכר והעביר למבקשים את המניות, האחרונים לא שילמו לו דבר עד עצם היום הזה, ומכאן התביעה שכנגד שהגיש. את תביעתו העמיד אלמוג, מטעמי אגרה, על סכום של 2.7 מיליון ₪.
3.כהן, קבלסון וקי.ג'י. אס. הגישו בקשה לדחיית התביעה שכנגד על הסף, אליה הצטרף, כך ניתן להבין, ישעיהו לביא. הטענה הראשונה המועלית על ידי המבקשים היא, טענת התיישנות. לטענת המבקשים, מכתב התביעה שכנגד עולה, כי כל האירועים מושא התביעה שכנגד התרחשו לפני כ-17-18 שנים, ומכאן שהתביעה שכנגד התיישנה. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי עילת התביעה שכנגד נוצרה לכל הפחות במועד כריתת הסכם המכר והעברת המניות למבקשים - במחצית הראשונה של שנת 1998 - ומכאן שהמועד בו אלמוג היה רשאי להגיש תביעה נגד המבקשים, חלף זה מכבר, ולכל המאוחר בחודש אפריל 2005. לגופה של התביעה שכנגד טוענים המבקשים, כי בהתאם להסכמים שנכרתו בין הצדדים, התמורה עבור המניות שהם קיבלו הייתה אמורה להגיע לבנק שנשה בחברת ברייטלינג, וזאת לשם ביטול הליכי כינוס נכסים שננקטו באותה עת על ידי הבנק נגד חברת ברייטלינג. לטענת המבקשים, כך אכן היה, ובהתאם להסכם המכר שנכרת בין הצדדים, הם דאגו כי ישולם לבנק סכום הכסף אותו היו חייבים לשלם בתמורה לרכישת מניות. זה הטעם, כך טוענים המבקשים, שאלמוג לא צירף ולו פנייה אחת בכתב אשר נשלחה על ידו למבקשים, בה הוא דרש מהם לשלם לו את חובם הנטען.
4.אכן, על פני הדברים - ומבלי להכריע בדבר - נראה שטענת המבקשים לגופה של התביעה שכנגד אינה מופרכת. ואולם מובן שלא זה השלב להכריע בגופה של התביעה שכנגד, אלא הדבר צריך יהיה להיעשות לאחר בירורה של התביעה, לפי סדר. באשר לטענת ההתיישנות משיב אלמוג, בין היתר, כי הצדדים להסכם המכר לא קבעו מהו המועד בו המבקשים יהיו צריכים לשלם עבור המניות שנמכרו להם, שכן הצדדים התכוונו לנהל את החברה במשותף, ולהסדיר את ביצוע האיזונים והתשלומים במועד בו הנכס שבבעלות חברת ברייטלינג יגשים את הצפי לכדאיותו הכלכלית. מטעם זה, כך טוען אלמוג, הוא ומר ז'אק אדרי (אליו אתייחס בנפרד בהמשך) לא הגישו נגד המבקשים תביעה במשך שנים, וזאת מכיוון שהאמינו כי המבקשים יפעלו על פי התחייבויותיהם בהסכם המכר, ויפעלו למען מימוש זכויות הבנייה, ולאחר מכן ישלמו לו ולאדרי את המגיע להם. לטענת אלמוג, ברבות השנים מערכת היחסים העסקית בין הצדדים עלתה על שרטון, עד שבסופו של יום החליטו הצדדים להביא את כל המחלוקות הקיימות ביניהם בפני בורר. עוד נטען, כי הואיל ומדובר בנכס מקרקעין, ההתיישנות היא של 15 שנים ולא 7. בנוסף נטען על ידי אלמוג, כי אין להביא במניין תקופת ההתיישנות את פרק הזמן בו התקיימו בין הצדדים הליכי בוררות. לטענת אלמוג, כך נטען על ידי המבקשים בהליך אחר, וכך יש לפעול גם במסגרת הליך זה.
5.אינני רואה מקום להתייחס לכל התשובות שניתנו על ידי אלמוג במענה לטענת ההתיישנות שהועלתה על ידי המבקשים. די בכך שאלמוג טען כי בין הצדדים הוסכם שהמבקשים ישלמו את תמורת המניות שקיבלו רק במועד בו יגשים הנכס את הצפי לכדאיותו הכלכלית, ועל כן עילת התביעה נגד המבקשים נולדה רק לאחר שפרץ סכסוך בין הצדדים. מה שנובע מכך הוא, שטענת ההתיישנות מחייבת בירור עובדתי, ולפיכך יש לדחות את ההכרעה בה לשלב פסק הדין, לאחר בירור עובדתי שייערך במהלך שמיעת הראיות. כך לגבי תשובה זו, וכך גם לגבי יתר התשובות שניתנו על ידי אלמוג.
6.הטענה השנייה המועלית על ידי המבקשים היא טענת השתק, מניעות ושיהוי. תמצית הטענה היא, שבמסגרת רוב ההליכים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים, לא העלה אלמוג את הטענה העומדת ביסוד התביעה שכנגד שהגיש, היינו שהמבקשים לא שילמו לו עבור המניות שהעביר להם. תשובת אלמוג היא, שהטענה הועלתה על ידו במספר הזדמנויות, ובעיקר בתצהיר המשלים שהוגש על ידו בתא"ק 20373-07-12 (דבר אותו מאשרים המבקשים בסעיפים 58-59 לבקשתם). אינני רואה צורך להכריע בשלב זה בשאלה מתי ובאיזה אופן העלה אלמוג את הטענה העומדת ביסוד התביעה שכנגד שהגיש בתיק זה. על פני הדברים, אי העלאת הטענה לא יוצרת השתק או מניעות, אלא היא יכולה להוות ראיה למהימנות הטענה העומדת ביסוד התביעה שכנגד, או חוסר מהימנותה. יוצא, אפוא, שגם עניין זה טעון בירור עובדתי.
7.סיכומו של פרק זה: החלטתי לדחות את בקשת המבקשים לדחייתה על הסף של התביעה שכנגד שהוגשה נגדם.
בקשת ז'אק אדרי להצטרף להליך