ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
16958-07
17/05/2015
|
בפני סגן הנשיא:
שלמה לבנוני
|
| - נגד - |
התובעת:
חב' נופית ייזום והשקעות בע"מ
עו"ד אסף רון
|
הנתבעות:
1. חב' סעיד עותמאן ובניו בע"מ
2. עותמאן סעיד מוחמד
3. אחמד עוסמאן
4. "פז" חברת נפט בע"מ
עו"ד פייסל
עו"ד אדן-קמחי
|
| פסק דין |
נתוני רקע
1.הנתבעת 4 (להלן, גם "פז") התקשרה ביום 1.11.06 בהסכם עם הנתבעת 1 (להלן, גם "הקבלן") באשר להקמתה של תחנת דלק עבור פז, בעתלית (להלן – "הסכם הקבלנות"). הקבלן מונה כקבלן ראשי בפרויקט זה. פז שכרה את חב' ברן הנדסה ופרויקטים (1983) בע"מ (להלן – "חב' ברן") כמנהלת הפרויקט וכמפקחת על עבודות הקבלן הראשי, והוא הקבלן. הקבלן, מבחינתו, נקשר עם התובעת בהסכם קבלנות משנה מיום 10.10.06 (להלן – "הסכם קבלנות המשנה"). מכוחו של זה נשכרה התובעת על ידי הקבלן לבצע חלק מעבודות העפר בפרויקט.
2.בגדר ההסכם האמור נטען כי "נציגי הצדדים יהיו ערבים באופן אישי לקיום ההתחייבויות שקיבלו על עצמם במסגרת הסכם זה". הנתבע 2 (להלן, גם "סעיד") והנתבע 3 (להלן, גם "אחמד"), איפוא, נתבעו אף הם, אם לנוכח ערבותם הנטענת האמורה ואם מכוח טענה להרמת מסך.
3.בגדר כתב התביעה שבפניי נתבעו כל נתבעים לשלם לתובעת סך של 1,704,100 ₪ וזאת בגין הפרות חמורות נטענות כלפיה, הן על ידי הקבלן והן על ידי פז. הקבלן, סעיד ואחמד, כאחד, ופז, בנפרד, התגוננו בפני התביעה.
4.בהחלטתי מיום 25.12.08 נדרשתי לשתי בקשות של פז, הן למחיקת התביעה כנגדה על הסף והן לעתירתה לצוות על התובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיה. בהחלטתי הנ"ל ראיתי לדחות את הבקשה הראשונה ולהיענות לשנייה. בעקבות זאת הוריתי לתובעת להפקיד בתיק בית המשפט ערובה להבטחת הוצאות פז, בסכום של 50,000 ₪. לאחר הליכים יגעים, ומשעה שהתובעת לא עשתה כן, ניתן פסק דין חלקי שדחה את תביעת התובעת נגד פז.
5.התובעת לא השלימה עם כך והשיגה על החלטותיי. בית המשפט המחוזי ראה להיענות להשגה באורח חלקי באופן שערובה בסכום אחר הופקדה בתיק ופז חזרה לחוג בעלי הדין. משכך עתרה פז לתקן את כתב הגנתה. טעם הבקשה היה לסמוך טענות מטענות שונות על הליך מקביל שהסתבר לפז שהתובעת נקטה נגד סולל בונה בע"מ, בגדר ת.א. 16958/07 שבגדרו ניתן פסק דינה של כב' השופטת נאות-פרי (להלן – "ההליך המקביל"). נעניתי לבקשה האמורה.
6.עד אז, ושעה שפז עדיין לא הייתה בחוג בעלי הדין כמבואר, הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מנהלה, מר משה בן רחמים (להלן – "משה"). מטעם הנתבעים 3-1 הוגשו תצהיריהם של מר ניזאר עותמאן (להלן – "ניזאר"), בנו של סעיד וחשב הקבלן, סעיד ואחמד. משעה שפז חזרה לחוג בעלי הדין, ואף הגישה כתב הגנה מתוקן כמבואר, היתרתי לעניין זה לתובעת להגיש תצהירים משלימים ובעקבות זאת הוגש תצהיר משלים של משה. בעקבות זאת הונחו בפניי תצהירי עדויות מטעם פז. הונח בפניי תצהירו של מר אריה שרמן, מנהל תכנון וביצוע בחטיבת עסקים ונדלן אצלה, תצהירו של מר אריה צוק, אשר שימש כמנהל ההקמה מטעם חב' ברן, ושל מר יעקב סביון (להלן – "קובי"), הממונה עליו. ועוד יצוין כי בגדר הפרויקט האמור שכרה פז, בין השאר, גם את שירותיה של חב' ישראל קלר, כיועץ קרקע בעניין זה (להלן – "יועץ הקרקע"). משכל אלו עמדו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.
הונח בפניי, איפוא, חומר ראיות ענף וכרסתני, בעיקר זה שהוצג במצורף לתצהירי הנתבעים 3-1 ופז. לא אדרש לכל פרטי המחלוקת אלא לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי. תחילה אסקור נתונים שדומה שאינם שנויים במחלוקת.
התשתית העובדתית
7.כאמור ביום 10.10.06 נחתם הסכם קבלנות המשנה. במבוא לו הוצהר ש"הקבלן מעוניין לבצע עבודות עפר ו/או חפירה ו/או מילוי באתר עבודה בתחנת דלק בעתלית בהתאם לששת תוכניות ביצוע מס' 2649 (E11, D11, C22, C23, B25, S25)". הוצהר ש"קבלן המשנה (והיא התובעת – ש.ל.) מצהיר כי הוא בדק את תוכניות הביצוע, בדק את אתר העבודה וכן קיבל פרטים מלאים על מהות העבודה, פרטיה, תוכניותיה וזמן ביצועה".