העובדות וטענות הצדדים
1.בפני שתי בקשות לביטול צווי עיקול שניתן במעמד צד אחד, על כספי משיבה 1 בסכום של 2,000,000 ₪ ועל דירה שבנתה ושיווקה משיבה 3, כפי שיפורט להלן.
עיקרי העובדות הן כדלקמן:
בשנת 2009 הפקיד המבקש סכומי כסף שקיבל מחו"ל אצל משיבה 1 (להלן: אקסס), ועל פי הסכם עימה היה הכסף אמור לשאת רווחים בשיעור של 8% לשנה. אקסס לא עמדה בהתחייבויותיה ולא שילמה למבקש את המגיע לו, ובעקבות זאת הגיעו הצדדים להסכם לפיו המבקש ירכוש ממשיבה 3 (להלן: הר נוף) דירה, ואקסס ומשיב 2 (להלן: שור), שפעל מטעם אקסס, ישלמו תמורת הדירה במקום התובע, ובכך יפרעו את חובה של אקסס למבקש.
בעקבות הסכמה זו נחתמו ביום 1.8.12 סדרת מסמכים:
הסכם בין אקסס למבקש – נספח ג' לכתב התביעה – בו הכירה אקסס בחובה למבקש בסכום של 1,691,521 ₪, והתחייבה לשלם בשם המבקש את מחיר הדירה שירכוש מהר נוף בצירוף שכ"ט עו"ד ומס רכישה, וכן לשאת בקנסות, פיצויים וריביות פיגורים, אם יחולו, על איחור בתשלומים אלה (סעיף 9 להסכם).
מכתב שור למבקש – נספח ה' לכתב התביעה – בו הודה שור בקיומו של חוב אישי שלו למבקש בסכום הנ"ל, והתחייב לשלם את תמורת הדירה במקום החזר הפיקדון, לאחר שנקלע לקשיים.
הסכם רכישת דירה בין הר נוף לבין התובע – נספח ו' לכתב התביעה.
מכתב הר נוף למבקש – נספח ד' לכתב התביעה – בה הצהירה הר נוף בהמשך לחוזה הרכישה כי היא מסכימה לכך ששור ו/או אקסס (להלן: המממנים) ישלמו את התשלומים עבור הדירה. במכתב התייחסות גם לאפשרות של פיגור או הימנעות מתשלום היתרה. בסעיף 4 למכתב נאמר כי אם המממנים לא יעמדו בתשלומים לא תהיה להר נוף תביעה או טענה כלפי המבקש, לא תישמע על ידה טענת הפרה, המבקש לא יחוייב בפיצוי כלשהו והר נוף תוכל לפנות למממנים בלבד. בסעיף 5 למכתב נקבע כי אם המממנים יפסיקו את התשלומים, הר נוף תודיע על כך למבקש ולבא כוחו, ואם תוך 30 יום לא יועברו התשלומים, הסכם המכר יבוטל, להר נוף לא תהיה כל טענה כלפי המבקש, הוא לא יחוייב בפיצוי וכל סכום ששולם יושב לו.
2.אין מחלוקת על כך שאקסס שילמה תשלום ראשון על חשבון הדירה בסך 230,923 ₪, וכן שילמה מס רכישה בסך 81,837 ₪ ולטענתה גם שכ"ט עו"ד. נותר לפרעון סכום של 1,378,761 ₪. לקראת מועד מסירת הדירה נודע למבקש כי יתרת התמורה עבור הדירה לא שולמה: ביום 9.11.16 נשלח מכתב ב"כ הר נוף, לאקסס עם העתק למבקש (נספח א' לכתב ההגנה מטעם הר נוף), בו נכתב כי מועד תשלום יתרת התמורה הגיע ועל אקסס לשמה. ביום 24.4.17 נשלח אל המבקש מכתב ב"כ הר נוף (נספח יג' לכתב התביעה) לפיו לא שולמה יתרת התמורה ועל כן הסכם הרכישה מבוטל. במכתב נכתב עוד כי המבקש פלש לדירה שלא כדין, הדבר מהווה הפרה יסודית וגם מטעם זה מבוטל ההסכם. הר נוף טענה, אמנם, בכתב ההגנה כי הודיעה למבקש מוקדם יותר על אי עמידת אקסס בתשלומים, אולם לא נטען לקיומה של הודעה בכתב, וגם במכתב מיום 9.11.16 אין רמז לקיומה של הודעה קודמת.
לאחר הליך קודם בבית משפט השלום הגיש המבקש את התביעה שבפני, בה תבע מאקסס ושור פיצוי כספי, ומהר נוף תבע אכיפת החוזה. בד בבד הגיש התובע בקשה למתן צו עיקול זמני, אשר נענתה על ידי רשם בית המשפט. הר נוף ואקסס הגישו בקשות לביטול העיקולים, ומכאן הדיון שהתקיים בפני.
3.אקסס טענה כי אין לבית משפט זה סמכות לדון בתביעה ובסעדים הנלווים לה, שכן יש להפריד את התביעה נגד הר נוף מהתביעה נגד אקסס ושור, כאשר עילת התביעה המקימה סמכות היא רק נגד הר נוף, ואילו התביעה אקסס ושור בסמכות בית משפט השלום. עוד טענה כי שור בלבד הוא האחראי להצטברות החוב כלפי המבקש, והוא בלבד, ולא אקסס, אחראי לתשלום עבור רכישת הדירה לצורך פרעון החוב. לגופו של עניין טענה אקסס כי שילמה את מלוא התמורה עבור הדירה, כאשר תשלום הסכום שנותר בסך כ-1,300,000 ₪ נעשה על ידי קיזוז חובות עבר שחייבים לה הר נוף ובעל מניותיה היחיד, מר דני גרוסברד, כך שלטענתה אין כיום עילת תביעה למבקש נגד אקסס. להוכחות ביצוע מה שכונה על ידה התשלום צירפה אקסס העתק מכרטיסי לקוח של הר נוף ושל מר גרוסברד מיום 23.4.17. נראה כי מדובר בכרטיסים מתוך הנהלת החשבונות או רישומים פנימיים אחרים של אקסס עצמה.
באשר לדרישת ההכבדה ומאזן הנוחות טענה אקסס כי היא נהנית מחוסן כלכלי ארוך שנים, היא מפעילה ומנהלת תשעה סניפים מניבים באזור המרכז, היא בעלת מאזנים כספיים חיוביים וכל חובותיה נפרעים במועדם. אקסס הוסיפה כי כחברה המעניקה שחרותי המרת מטבע, הטלת העיקול מהווה בהשבתה של חלק מחומרי הגלם המניבים שלה, ונפגעת יכולתה לעשות שימוש בכסף כאמצעי להשאת רווחים. לטענת אקסס המשך העיקול על כספה גורם לה נזק חמור, ואילו למבקש לא ייגרם נזק אם יוסרו העיקולים.
4.הר נוף טענה כי התמורה עבור הדירה לא שולמה, המבקש ידע על כך וביקש לתפוס את החזקה בדירה שלא כדין, ולנוכח ההפרה הסכם המכר בוטל כדין. המבקש אינו חולק על כך ולמעשה מודה בכך שלא שילם חלק ניכר מהתמורה עבור הדירה. המבקש אינו מעוניין לשלם בעצמו את מלוא הסכום ואת תוספות הפיגורים, אלא חלק קטן מהתמורה בלבד, והוא ישן על זכויותיו כאשר לא בירר את מצב התשלומים. לטענתה אין צורך בעיקול הזמני כיון שהמבקש מודה שהוא חייב למבקשת סכום העולה על הסכום הנתבע (בשל תוספת ריבית הפיגורים), ובמצב זה אין חשש שלא ניתן יהיה לקיים את פסק הדין נגד הר נוף. לחלופין ביקשה הר נוף להורות, כתנאי לעיקול הזמני, כי המבקש יפקיד בקופת בית המשפט את סכום קרן החוב שבו הודה המבקש. הר נוף הוסיפה וטענה כי מטעם המבקש שולם סכום של כ-230,000 ₪, והמבקש הוסיף לטענתו סכום נוסף של כ-40,000 ₪, ומדובר בסכומים קטנים בהרבה מערך הדירה על פי הסכם הרכישה. מאידך גיסא, אם הדירה תעוקל ייגרם להר נוף נזק עצום שכן הבנק המלווה עלול לפתוח בהליך למימוש הדירה. לפיכך טענה הר נוף כי הטלת העיקול על הדירה היא בלתי מידתית, ומאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת הסרת העיקול.