חלילית נ' דיאז כלי נגינה

הצדדים, והעובדות שאינן שנויות במחלוקת 

1. התובעת בת.א. 12749-06-13 (להלן: "חלילית" ו – "תביעת חלילית", לפי העניין) הינה יבואנית ומשווקת של ציוד הגברה וכלי נגינה.

   הנתבעת בתיק זה, היא התובעת בת.א. 15403-11-14 (להלן: "דיאז" ו – "תביעת דיאז", לפי העניין), הינה חברה פרטית המנהלת ומפעילה חנות למכירת ציוד הגברה וכלי נגינה בראשון לציון.

   הנתבע 2, מר עזרי ביאז (להלן: "עזרי"), הוא מנהלה ובעל מניותיה של דיאז.

2. דיאז וחלילית ניהלו במסגרת 15 שנה מערכת יחסים במסגרתה דיאז היתה רוכשת מחלילית מוצרים שונים מעת לעת, ומוכרת אותם הלאה ללקוחותיה, בחנות שבהחזקתה הנמצאת בעיר ראשון לציון. אין כל הסכם בכתב בין חלילית לבין דיאז באשר למסגרת היחסים שביניהם.

3. ביום 17.5.2012 הודיעה גב' תמר בן דוד (להלן: "תמר") עובדת חלילית, לגב' נורית קרמר (להלן: "נורית") עובדת דיאז, בהודעת דוא"ל, כי חלילית מנתקת עם דיאז את מערכת היחסים העיסקית (נספח 1 לתצהיר תמר – להלן: "הודעת הניתוק") ולא תמכור לה יותר את מוצריה (עדות תמר, עמ' 22 ש' 28-29 עד עמ' 23 ש' 1-3).

   למחרת עזרי השיב לתמר בהודעת דוא"ל ובו שטח בפניה, בין היתר, את טענותיו כלפי חלילית ותמר השיבה לו בהודעת דוא"ל חוזרת "החלטתנו סופית" (נספח 2 לתצהיר תמר).

    

    

   התביעות ההדדיות בתמצית

4. חלילית הגישה כנגד דיאז ועזרי תביעה כספית על סך של 305,676 ₪ וזאת בעילת חוב שוטף עקב רכישת מוצרים, נזקים ממוניים ובלתי ממוניים, וכן בגין הפרת זכויות היוצרים שלה לפי חוק זכויות יוצרים התשס"ח – 2008 (להלן: "חוק זכויות יוצרים").

   מנגד, דיאז הגישה נגד חלילית תביעה על סך של 150,000 ₪ וזאת בעילת הפרת חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק), התשע"ב - 2012 (להלן: "חוק חוזה סוכנות") וחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות").

    

   תביעת חלילית