תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.
רקע כללי
התובעת עבדה אצל הנתבע בתפקיד כוח עזר, בבית חולים שהם בפרדס חנה (להלן: ביה"ח).
התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לה, כך נטען, כתוצאה ועקב עבודתה. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 7.12.09 התובעת הרימה מטופל במשקל של כ- 90 ק"ג שלא שיתף פעולה עקב מחלתו, על מנת להעבירו מהמיטה לכיסא גלגלים. תוך כדי, התובעת הרגישה כאב חד בגבה אשר נתפס, דבר אשר גרם לפגיעתה (להלן: התאונה).
בעקבות התאונה התובעת פנתה למל"ל, אשר הכיר בתאונה כתאונת עבודה. לאחר שנקבעו לתובעת נכויות זמניות, ביום 9.12.10 הוועדה הרפואית לעררים קבעה כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 10%, בגין הגבלה בתנועת הגב..
בנוסף, התובעת נבדקה ע"י פרופ' רופמן, מומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה לתובעת נותרה נכות רפואית אורתופדית צמיתה בשיעור 10% בגין ההגבלה בתנועות ע"ש מותני, כאשר חלקה של נכות זו, בשיעור 7.5%, קשורה לתאונה.
הואיל והצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה, הוריתי להם להגיש את תצהירי עדיהם, כן קבעתי את התיק להוכחות.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.