אברבוך ואח' נ' רשות הדואר/המשרד הראשי

תביעה על סך 40,520 ₪, פיצוי בגין אובדן חבילה אשר הכילה, לטענת התובעים, שני שעונים יקרי ערך, שנשלחו אל התובע 1, מארצות הברית, על ידי אחיינו, התובע 2, לשם תיקונם בארץ. משהוברר לתובע 1 כי יאלץ לשלם מכס בגין השעונים, סירב לקבל את החבילה, ועל כן זו היתה אמורה להיות מוחזרת אל התובע 2, אך מעולם לא הגיעה אליו.

לטענת התובעים, עובדי הנתבעת התרשלו התרשלות חמורה בטיפול בחבילה, ועל כן עליה לפצותם בשוויה המלא של החבילה, ובפיצוי נוסף בגין עגמת הנפש.

לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות מחמת טענות סף של התיישנות, העדר יריבות, והעדר עילת תביעה, ולחלופין מחמת סעיפי הגבלת האחריות והנזק על פי חוק הדואר, ואי הוכחת הנזק. אעמוד על טענות הנתבעת בהרחבה, להלן.

התובע 1 (להלן:"התובע") הינו אזרח ישראלי. התובע 2 (להלן גם:"פרדקוף"), אחיינו, הינו אזרח ארצות הברית. בתאריך 4.5.2015, שלח פרדקוף אל התובע, חבילה משיקגו, בדואר רשום. לטענת התובעים, הכילה החבילה שני שעונים יקרי ערך, שנשלחו אל התובע, על ידי אחיינו לתיקון בלבד – שעון אחד, מתוצרת IWC השוויצרית, שהיה שייך לסבו המנוח של התובע, והיה בעל ערך סנטימנטלי משום שהיה ברשותו במהלך מלחמת העולם השנייה, והיה המזכרת היחידה מהסב המנוח, אותו מעריכים התובעים בכ- 25,000 ₪ לפחות, ושעון נוסף מתוצרתZenith אשר נרכש על ידי התובע כמתנה לפרדקוף, לרגל סיום לימודיו, לפני כ- 15 שנים, בסכום של כ- 4,000$.

עם הגעת החבילה לארץ, שלחה הנתבעת אל התובע, בתאריך 28.5.15, הזמנה לשחרור דבר הדואר, בה התבקש לשחררה בכפוף להצגת חשבונית קנייה, שתעיד על שווי תכולת החבילה.

בתאריך 9.6.15 הגיע התובע אל בניין הדואר שקמונה, בחיפה, שם קיבלו את פניו נציג המכס, ועובד רשות הדואר. באותו מעמד, לטענת התובע, נפתחה החבילה, נציג המכס ראה את השעונים והסביר לתובע, כי עליו לשלם מכס, לצורך קבלת השעונים. עוד הוסבר לו, לטענתו, כי בגין השעון החדש, יש לשלם מכס על פי שווי של כ- 4,000$ אולם בגין השעון העתיק, יש לכנס ועדת מעריכים, לצורך הערכת שוויו.

לטענת התובע, מאחר שלא היה מדובר בשעונים חדשים, אלא בשעונים שנשלחו אליו לשם תיקונם בלבד, הודיע לנציג המכס כי אין הוא מוכן לשלם את המס, ואז הובהר לו כי השעונים יוחזרו חזרה לפרדקוף, בשיקגו, ארצות הברית.

שני השעונים נארזו שוב אל תוך החבילה, על ידי עובד הנתבעת, שלימים נודע כי שמו משה וקנין, והוא היה אמור לשלוח אותם חזרה לשיקגו.

לאחר כחודש, משנוכחו התובעים כי השעונים לא הגיעו לידי פרדקוף בשיקגו, פנה התובע, ביום 19.7.15 אל יחידת הדואר בשקמונה, בניסיון לברר מה עלה בגורלם, שם נמסר לו כי אין כל רישום אודות החזרת החבילה לארה"ב.

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית - הגבלת האחריות ביחס למשלוח חבילה בדואר בין לאומי