ת"א 1245-08 AKTIEN PUMA נ' סיטי ווש בע"מ ואח'

1.ביום 2.12.13 ניתן פסק דין (כב' השופטת ד"ר דרורה פלפל-ס"נ) (להלן: פסק הדין), אשר קיבל בחלקה את התביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה 1 (להלן: המשיבה), וכשניתן צו מניעה קבוע, כי המשיבה תחדול ותימנע בעצמה או באמצעים אחרים, מכל עיסוק מסחרי במוצרים מפרים.

עוד ניתן צו להשמדת המוצרים המפרים המעוכבים במכס נמל אשדוד (להלן: המכס), וכשב"כ המבקשת התמנה ככונס נכסים לצורך פיקוח על פעולה זו.

עוד הורה בית המשפט אודות תשלום פיצויים, וכשהמשיבה נדרשה למסור למבקשת דו"ח מפורט ביחס להיקף המכירות של המוצרים המפרים.

בהתייחס למשיבה 3, ניתן צו לפיו ככל שהמשיבה לא תשמיד את המוצרים תוך שלושה חודשים, תבצע זאת המבקשת בסיוע המשיבה 3.

ביום 12.1.14 הגיעו הצדדים להסדר, הן ביחס לתיק מושא פסק הדין דלעיל, והן ביחס לתיק אחר, וכשבהתאם להסכמות, נקבע כי המשיבה תפעל עפ"י פסק הדין בכל הקשור לצו המניעה.

עוד נקבע, כי: "נתבעת 1 תישא בהוצאות האחסנה וההשמדה של שני המשלוחים שעוכבו על ידי המכס, נשוא שתי התביעות. ידוע כי במועד הסכמה זו שהמשלוח נשוא התביעה המתבררת בפני השופט גינת ככל הנראה הושמדה על ידי המכס.

הנתבעת 1 תבצע את התחייבותה לפי סעיף זה תוך 60 יום מהיום".

בהמשך נקבע בסעיף 4: "עם ביצוע התחייבותה יושבו לתובעת הערבויות שהופקדו על ידה במכס על ידי המכס" (להלן: הערבויות).

להסכמות האמורות ניתן תוקף של פסק דין, וכפסק דין משלים (להלן: פסק הדין המשלים).

2.המבקשת הגישה את הבקשה דנן שעניינה בקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית משפט (להלן: הפקודה), על-מנת לאכוף על המשיבה למלא אחר הוראות פסק הדין המשלים.

בבקשה נטען, כי למרות שחלפו למעלה מ- 4 חודשים מאז פסק הדין, אשר חייבה לדאוג להשמדת הטובין המפרים ולשלם את מלוא הוצאות האחסנה וההשמדה, התעלמה המשיבה מכך, וכי "אין למבקשת כל דרך לאכוף את ביצוע התשלום של דמי האחסנה וההשמדה על ידי המשיבה למכס מאחר ומדובר בחיוב לתשלום כסף לצד שלישי, אשר אין אפשרות לבצעו בדרך של הוצאה לפועל..." (פרק I). כך גם, צוין כי המבקשת נדרשת על-ידי המכס לשלם את דמי האחסנה וההשמדה, וכי "היה והמבקשת תיאלץ לשלם את הוצאות האחסנה וההשמדה חלף המשיבה, למרות הוראותיו של פסק הדין מכח ערבותה כלפי המכס, תיאלץ המבקשת להגיש תביעה נוספת נגד המשיבים בגין מחדלם" (ההדגשה שלי).

המבקשת נימקה בקשתה, בין השאר, בכך שהפקידה את הערבויות כנדרש על-פי החוק, וכי למועד הגשת הבקשה היא נדרשה לשלם למכס סכום של 272,696 ₪, נכון לסוף חודש יוני 2014.

עוד עתרה המבקשת, לכוף גם את מנכ"ל המשיבה, הוא המשיב 2, לבצע את פסק הדין המשלים.

3.המשיבים 1 ו- 2 בתגובתם, טענו כי יש לדחות את הבקשה, הואיל ואין לאכוף חיובים כספיים במסגרת הליכי ביזיון בית משפט, וכשבניגוד לנטען על-ידי המבקשת, היה באפשרותה של המבקשת לנקוט בהליכים אחרים, תוך הפניה למינוי כונס נכסים במסגרת פסק הדין, וכך גם להוראה שנקבעה בפסק הדין המשלים, כי על המשיבה לשאת בהוצאות האחסנה וההשמדה, ובהמשך "דהיינו, למבקשת הזכות לביצוע פעולת ההשמדה בעצמה והחיובים שיוטלו על המשיבה הם כספיים, לשאת בהוצאות האחסנה וההשמדה. פסק הדין המשלים מדבר בעד עצמו" (סעיף 2 לתגובה).

המשיבה גם הסבירה כי טרם נשאה בהוצאות ההשמדה והאחסנה של שני המשלוחים, הואיל והמשיבה 3 מערימה קשיים על ביצוע האמור, ואף השמידה בטעות את אחד המשלוחים.