ת"א 12231-05-16

הצדדים הסמיכוני לתן את פסה"ד לפי סע' 79א לחוק בתי המשפט.

1. התובעת ילידת 1936. לטענתה, ב 5.5.14 נפגעה עת הלכה (בדרך לרכבה) על המדרכה בתחום שיפוטה של הנתבעת ונפלה , עת נתקלה רגלה בהפרש גבהים שיצרו אבנים משתלבות. צורפו תמונות להמחשת המפגע. נטען לכך שהתמונות ממחישות כי מדובר אכן במפגע וכי אחריות הנתבעת מלאה, בלא תרומת אשם של התובעת. לפי הנטען תוקן המפגע לאחר התאונה.

2. אין טענת נכות. התובעת צירפה התיעוד בדבר המעקבים הרפואיים והטיפולים לאחר התאונה (חרף הטענות – על פני הדברים לא כל התלונות או הבעיות נוגעות בהכרח לנזק הגוף התאונתי – ראה למשל סע' 11 לסיכומי התובעת, כאשר נטען בהמשך שהתאונה היתה אולי זרז שהאיץ קצב מחלת עור ממנה סבלה התובעת עובר לתאונה. הערה שלי – י.פ).

התובעת מפנה לכך שמאז התאונה עברה כ 30 טיפולים ובדיקות רפואיות.

3. על פי התיעוד נפלה התובעת על פניה, ועברה סדרת צילומים. סי.טי ראש העלה חשד לשבר בלא תזוזה בעצמות האף, והיו שטפי דם בפנים. נמצאה נפיחות בשורש כף היד השמאלית. על פי תיעוד המשך הוסיפה לסבול גם בחודשים לאחר מכן מכאבי כתפיים וצוואר. צורף תיעוד על טיפולי פיסיותרפיה.

4. התובעת טוענת שנאלצה להחליף משקפיים מולטיפוקליות בעלות של כמעט 5000 ₪ (צורפה קבלה). כמו כן צורפו קבלות על טיפולי פסיותרפיה שעברה באופן פרטי, וכן קבלות על טיפולים פרטיים אצל רופא כירופרקט. נטען לאב הנזק הלא ממוני וכן לפיצוי בגין עזרה אינטנסיבית של בעלה.

5. הנתבעת בסיכומיה מכחישה את הנסיבות הנטענות, וטוענת לתחזוקה נאותה בפועל, ונהלי תחזוקה נאותים. הנתבעת גורסת שהפרש גבהים הנחזה בתמונות אינו מסווג כמפגע. הנתבעת מפנה לכך כי לא התקבלה תלונה במוקד העירוני על המפגע הנטען. הנתבעת מבקשת לדחות התביעה באין אחריות, ומפנה לכך כי אינה יכולה להימצא בו זמנית בכל אתר ואתר, כל העת. לכן עליה להמחיש רק נהלים סבירים לאיתור וטיפול במפגעים תוך פרק זמן סביר – וכזאת עשתה. לחלופין באם לא תדחה התביעה, טוענת הנתבעת לאשם תורם בשעור 80% לכל הפחות.