ת"א 12190-01-14 ורדי נ' וזאנה ואח'

1.תביעה לצו מניעה קבוע, צו איסור שימוש וכן סעד כספי בגובה 80,000 ₪ שהוגשה על ידי התובע מאיר ורדי שהינו בעלים של בנין ברחוב הקונגרס הציוני 6 בנתניה. בכתב התביעה מפרט התובע שנתבעים מס' 1-5- ואזנה יעיש ופרחיה, אורית מרום, מירב אזרד ביטון ואפרים אזרד הינם בעלי זכויות במקרקעין הנמצאים ברחוב צרפת 20 בנתניה, הממוקם מול בנין התובע. לנתבעים מס' 1-5 זכויות בחלקים שונים אף במרתף הבנין ברחוב צרפת 20, כאשר נתבע מס' 6 מתגורר במרתף הבניין ברחוב צרפת 20 בדמי שכירות חודשיים.

לטענת התובע במרתף הבנין ברחוב צרפת קיימות מספר דירות אותן משכירים הנתבעים בניגוד לחוק.

לאור העובדה שבבנין מתגוררות למעשה מספר רב יותר של משפחות אזי אין מספיק מקומות חניה והנתבעים מחנים מכוניותיהם בדרך הגישה לבנין התובע ומפריעים לגישה.

משכך מבקש התובע צו איסור שימוש קבוע לנתבעים להימנע משימוש במרתף וכן צו הריסה שיורה לנתבעים להרוס חלקים במרתף שנבנו בניגוד להיתר.

כן מבקש צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים לחנות מכוניותיהם בסימטא ולחייב הנתבעים לשלם לו סך של 80,000 ₪.

2.טענות הנתבעים:

לבנין קיים היתר כדין. המרתף נבנה כדין ומשמש את הנתבעים מס' 1 ו2 ובני ביתם. לנתבעת מס' 3 יש דירה בקומת קרקע ללא כל חלק במרתף הבית המשותף. אף לנתבעים מס' 4 ו5 אין כל זכויות במרתף הבית המשותף. נתבע מס' 6 מתגורר בבית נתבעת מס' 3 שהינו אימו המאמצת ולא במרתף.

3.דיון משפטי:

התובע טוען כנגד ההיתרים שניתנו לבניין בו מתגוררים הנתבעים. התובע הוא שצירף את היתר הבניה שניתן לבניין הנתבעים בשנת 2006. מאחר וקיים היתר בניה ובנית הבניין אושרה על ידי הועדה המקומית לתכנון והבניה אזי אם סבר התובע שההיתר ניתן בטעות היה עליו לפנות לדרכים המשפטיות הפתוחות בפניו, אולם לא ניתן במסגרת התביעה שבפני לטעון כנגד תקפות היתר בניה שניתן ע"י הועדה המוסמכת.

כן הבנין נבנה בשנת 2007, לא קיבלתי כל הסבר מספק מהתובע מדוע השתהה שנים כה רבות עם הגשת תביעה זו, ועובדה זו עומדת אף היא לחובתו.

עלי לציין שמנגד כעולה מסיכומי הנתבעים הבנין שבבעלותו של התובע נבנה שלא בהיתר, נוהלו הליכים כנגדו וכיום טרם ניתן היתר בניה לבנין , ומשכך תמוהה העובדה שהתובע עצמו הוא שמפר החוק כל עוד לא קיים היתר כדין, מחליט לתבוע הנתבעים אשר כל חטאם הוא שהבנין אשר הם מתגוררים בו, בדירות אשר בבעלותן, מצוי מול ביתו.

4.באשר לטענת התובע שהנתבעים משכירים המרתף לאחרים, כפי שהצהירו הנתבעים רק לנתבעים מס' 1 ו2 ו3 זכויות במרתף. לא ברור מדוע סבר התובע שאף ליתר הנתבעים זכויות במרתף. מתצהיר נתבעים מס' 1 ו2 עולה שאין הם משכירים המרתף אלא עושים בו שימוש עצמי המותר להם. העובדה שהנתבעים בבית המשפט הודו שהיתה תקופה שבתם התגוררה במרתף, כאשר הם התגוררו בדירה, אינה גוררת המסקנה שלא יכולים היו הם להרשות לביתם להתגורר עימם במרתף הבנוי כדין וכחוק, כשהזכויות בו הינן שלהם.