ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
12039-01-10
21/10/2014
|
בפני השופטת:
אורית ליפשיץ
|
- נגד - |
המשיבים- התובעים:
1. נגוא שיך 2. אשרף שיך 3. אכרם שיך 4. אמג'ד שיך 5. הבה שיך 6. פריד שיך 7. מחמד שיך 8. אבראהים שיך 9. עזבון המנוח מוחמד שיך
|
הנתבעת:
מדינת ישראל
|
החלטה |
מבוא
1.לפני בקשת הנתבעת, להורות על המצאת ייפויי כוח מקוריים ומאושרים כדין של התובעים. מהבקשה עולה כי תובענה זו, אשר הוגשה ע"י תושבים מחוץ למדינת ישראל, המיוצגים ע"י עו"ד אגבארייה הוגשה בהעדר ייפוי כוח מקורי ערוך ומאושר כדין. המבקשת, היא הנתבעת, טוענת כי ב"כ התובעים לא צירפו לתביעתם ייפוי כוח חתום ערוך כחוק וכדין ע"פ תקנות סד"א, הערוך בפני עו"ד ישראלי בעל רישיון בלשכת עורכי הדין הישראלית, ולפיכך אין לקבלו והוא אינו ייפוי כוח תקף מבחינה משפטית. לטענת המבקשת, בהעדר המצאת ייפוי כוח מקורי ערוך כדין, תוך זמן קצוב, יש למחוק התביעה, תוך חיוב בהוצאות לטובת הנתבעת.
2.הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובעים, ממנה עלה כי הם מתנגדים לבקשה וכי לטענתם לא היה כל מקום להגשת הבקשה מלכתחילה. לטענתם, הנתבעת כבר הודתה בכתבי טענותיה בעובדת ייצוגם של התובעים, הודאה אשר אין ביכולתה לחזור בה ממנה. מה גם שהתביעה מתנהלת מזה זמן רב, נערכו בה כבר אי אלו דיונים , לרבות 4 דיונים בבית המשפט המחוזי, הוגשו ראיות הצדדים ותצהיריהם, והופסק המעש בה, וזאת אך מסיבות טכניות, ועקב המצב הביטחוני באזור.
גם תיק זה, בו לבסוף חודשה התובענה, מתנהל כבר מיום ה- 1/10, ולפיכך הגשת בקשה זו לאחר שנים כה רבות הינה תמוהה. כן מפנים התובעים לכך שהשקיעו משאבים רבים בניהול התיק, ובין היתר משאבים כספיים.
כן הפנו הם להחלטת בית המשפט העליון בהחלטתו מיום 5/8/13 ב- רע"א 792/13 בעניין תיק זה, אשר לנוכח ההיסחבות בו, יש לקוות כי הצדדים ישכילו לפעול באופן שיאפשר לבית המשפט אליו הועברה התביעה לדון בה, ביעילות ובמהירות עד לסיומה.
דיון והכרעה
3. הסמכות להורות על המצאת ייפוי כוח לתיק ולב"כ הנתבעת, מסורה בידי ביהמ"ש מכוח הוראת תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בענייננו, הצורך בהמצאת ייפוי כוח עולה ביתר שאת, משום שהתובעים אינם תושבי מדינת ישראל.
4.אין מדובר בדרישה פורמלית גרידא, שכן כל עוד לא הובהרה שאלת הייצוג, והסכמת התובעים על היותם מיוצגים, לא ניתן לשלול את האפשרות כי ההליך כולו, לרבות כל החלטה שתינתן במסגרתו, יהיו בטלים, והחשש מפני ניהול הליך סרק גובר. דברים אלו נכונים ביתר שאת, כאשר התובעים בתיק דנן אינם תושבי מדינת ישראל, המבקשים סעד במדינת ישראל.
5. באשר לטענת התובעים, לפיה לא העלתה הנתבעת עד כה בקשה זו- אין בכך לשנות את המסקנה בענייננו. התנהלות המדינה עד כה, לרבות הודאתה הנטענת בעובדת ייצוג התובעים בשלב כזה או אחר של ההליך, איננה יכולה להקים כלפיה השתק או מניעות, ואיננה יכולה לשלול זכותה, לטעון טענותיה בשלב זה של ההליך, ככל שהתברר כי נפלה טעות בהתנהלותה/הודאתה. יתירה מזאת, ולמעלה מכך- לא העלאת הטענה ע"י המדינה היא שיוצרת את הקושי במקרה דנן, אלא העדר הוכחה כדין, לנכונות המסמך, לזהות החותמים עליו, ולהבנתם את משמעותו.
6.לכן, והיות ובתיק זה לא הוגש ייפוי כוח ערוך ומאושר כדין, ובהינתן המשוכה הקיימת לעת הזאת לכניסתם של התובעים לישראל, הנני פוסקת כי על ב"כ התובעים להגיש לא יאוחר מאשר בתוך 90 ימים, ייפוי כוח ערוך ומאושר כדין, חתום ומאומת כדין ע"י עו"ד ישראלי, שאם לא כן, בית המשפט ישקול לחיוב את מחיקת התביעה.