ת"א 12003-08-14 צוקר ואח' נ' בירן

לפניי בקשה להורות כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בתובענה שהוגשה וכי זו נתונה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

א. טענות המבקש.

1.המבקש טוען כי מכתב התביעה עולה כי עניינה של התביעה בהשבת עלות רכישת מניות, ועל כן, עונה היא להגדרת שבסעיף 42ב(א)(3) לחוק בתי המשפט[נוסח משולב], תשמ"ד-1984, של "עניין כלכלי" שהוא עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר. לטענת המבקש, בהתאם לסעיף 42ה(א)(1) לחוק בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה היות והמחוקק קבע כי "עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית- עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית..".

2.נוכח האמור ונוכח דברי ההסבר להצעת התיקון לחוק בתי המשפט, לפיהם, לנגד עיני המחוקק עמדה יצירתה של תשתית קבועה ומהודקת של מערכת שיפוט יעילה ומקצועית שבה יידונו מרבית העניינים הנעוצים בדין הכלכלי, טוען המבקש כי הסמכות המקומית לדון בסכסוך זה נתונה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו הוקמה המחלקה הכלכלית, ולה בלבד.

3.המבקש טוען כי מעיון בכתב התביעה עולה כי מעמדם של המשיבים, הקשר המתקיים ביניהם ועילות התביעה, נובעים ומושתתים על היותם בעלי מניות בחברה.

4.המבקש חולק על טענת המשיבים לפיה בית המשפט הכלכלי מנוע מלדון במסגרות נורמטיביות שאינן מנויות ברשימה הכלולה בסעיף 42ב(א)(א) לחוק בתי המשפט, כך נטען כי משנדרשים אנו לדיני החוזים, מקיפים אנו כמעט את כלל הסכסוכים האזרחיים הקשורים בצורה כזו או אחרת "בטווח התפרשותו הרחב עד לאין קץ". נטען כי חוק בתי המשפט אינו מגביל את הדיון ב"עניין כלכלי" רק לעילות הנובעות מחוק החברות ואין בהעברת העניין לערכאה המוסמכת כדי למנוע בירור ראוי של התובענה, על כן, עילות התביעה נכנסות כולן בגדרו של עניין כלכלי כהגדרתו בחוק ומשכך יש לקבוע כי הדיון בתביעה זו אינו נתון לסמכותו של בית משפט זה אלא לסמכותה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

5.המבקש מציין בבקשתו כי במידה וההכרעה בעניין סמכותו העניינית של בית המשפט תדחה למועד מאוחר יותר, עותר הוא לשמירת זכותו להעלאת טענה זו, בעניין הסמכות העניינית, בכל שלב עתידי של שמיעת ההליך.

ב. טענות המשיבים.

1.המשיבים טוענים בתגובתם לבקשה כי עילות התובענה מושתתות על דיני החוזים, הנזיקין, הקניין הרוחני, השליחות ועשיית העושר ואין בה כל טענה בדבר השבה של עלות רכישת מניות. נטען כי המחלוקת נסובה על השקעה כספית של המשיבים במיזם של המבקש, פרוייקט ג'י מושן, שלימים התברר כ"עוקץ" מתוכנן היטב.

2.לטענת המשיבים, בין הצדדים התקיימה התקשרות אישית, מכוח יחסי השליחות הקיימים בין המשיבים למבקש, חובות האמון בין היזמים וכן מכוח ההסכם והסכם ההבנות שנחתמו בין המשיבים 2, 3, ו-4 ובין המבקש באופן אישי כחלק מהתחייבותו האישית כיזם. נטען כי המבקש נתבע בשל היותו יזם שגייס כספים מהמשיבים לצורך מיזם טכנולוגי אך במקום להשקיעם במיזם, עשה בכספים שימוש פרטי, תוך שהחברה שהקים המבקש הייתה אמצעי וחלק מתוכנית המרמה אותה רקם.

3.לדידם של המשיבים, לא ניתן לסווג את היזם בנסיבות אלו כדירקטור ו/או כבעל מניות, הגדרה הנעדרת כל תמיכה משפטית ומעוותת את המציאות העובדתית ואת אופיו של הסכסוך לסכסוך בין בעלי מניות. נטען כי יש להשקיף על המסכת העובדתית האמורה דרך פריזמה של יזמות וההתקשרויות המבוצעות במסגרתה. כך, סיווגו של הסכסוך כ"עניין כלכלי" גרידא, מצמצם לדעת המשיבים את זכויותיהם המשפטיות לכאלו הנובעות מדיני החברות ואינו מאפשר בירור ראוי של התובענה.

4.המשיבים טוענים כי המבקש פעל כזרועם הארוכה של המשיבים בפרוייקט זה, אשר ייפו את כוחו לבצע פעולות כלפי צדדים שלישיים בשמם ובמקומם, בין פעולות אלו, הקמת חברה בשוויץ ורישום בעלי המניות בה, פתיחת חשבון בנק לחברה, פעילות בנושא הקניין הרוחני, גיוס משקיעים ושיווק המערכת.

ג. דיון והכרעה.

1.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכתבי הטענות הגעתי לכלל מסקנה כי לבית משפט זה יש הסמכות העניינית לדון בתובענה, ודין הבקשה להידחות, מנימוקים כדלקמן: