ת"א 11889-01-16 שמחייב ואח' נ' י. לי-דה השקעות בע"מ

התובעים (המבקשים) הגישו תובענה זו (ביום 6/1/2016), בה נתבעים סעדים כספיים בגין הפרת חוזה המכר שנחתם בין הצדדים ביום 24/7/2013 (ר' לכך נספח 2 לכתב התביעה) שנחתם למול המשיבה.

לטענת המבקשים המשיבה הפרה את חוזה המכר בכך שטרם מסרה את הדירה שרכשו לידם, זאת בניגוד למוסכם בין הצדדים. לשיטת המבקשים, יש בכך הפרה יסודית של ההסכם ועל כן הם זכאים לפיצוי כספי בגין כל יום בו מאחרת המשיבה למסור לידם את הנכס שנרכש.

בפני בקשת התובעים להתיר להם פיצול סעדים. לטענתם, מעבר לסעדים המבוקשים בתביעה זו, קיימת אפשרות שבדירה אותה רכשו מהמשיבה יהיו ליקויים, ונזק זה טרם התגבש, היות והדירה טרם נמסרה על-ידם, ואף לא חלפה תקופת הבדק, ועל-כן יש להתיר להם פיצול סעדים.

הנתבעת (המשיבה) מתנגדת, ותגובתה הלקונית היא בזו הלשון:

"על המבקשים לטעון את כל הנטען בידם ולתבוע את כל הסעדים במסגרת התביעה דנן.

לא ברור מדוע בית המפשט הנכבד נדרש לנקוט עמדה בגין סעדים שטרם נולדה עילתם."

לאחר עיון בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה לה מצאתי כי יש מקום להתיר למבקשים את פיצול הסעדים, זאת בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), הגם שיש ספק, כפי שיובהר להלן, האם בכלל זקוקים המבקשים להיתר כאמור.

דיון

תקנה 45 לתקנות קובעת כדלקמן:

"מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם ; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי במקום בו נותן התובע סיבה עניינית לבקשתו לפיצול הסעדים, בין אם הדבר נובע משיקולי נוחיות יעילות או תועלת, או לחילופין במקום בו יציג התובע אינטרס לגיטימי אשר מצדיק למעשה את פיצול התביעות הרי שיש להיעתר לבקשת הפיצול (ר' לכך: ע"א 571/88 בניני איפל בע"מ נ' סתווי פ"ד מד(3) 636, 642 (1990)).