ת"א 1139-09 אריה קרן נ' מר ליאור נפש ואח'

רקע ועובדות:

1.לפניי תביעה לפיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 (להלן:- "החוק"), שעניינה פרסום שפרסמו הנתבעים ולפיו, לכאורה, התובע "מפקיר פצועים בשטח".

2.בהחלטה מיום 11/7/11, לאחר שהנתבעים ביקשו להביא ראיות בנוגע ל"שמו הרע" של התובע, הוריתי על פיצול הדיון, כך שתחילה תידון שאלת החבות ורק לאחר מכן, אם יהיה הצורך, תתברר שאלת גובה הנזק.

לאחר שמיעת ראיות והגשת סיכומים בעניין החבות קבעתי בהחלטתי מיום 11/8/14, כי הנתבעים פרסמו דיבה על התובע ולא עומדת להם הגנה על-פי החוק, בהתאם התנהל ההליך ביחס לחלקה השני של התביעה - דיון בגובה הפיצוי.

3.התביעה הוגשה מלכתחילה על סכום 100,000 ₪, פיצוי בגין פרסום לשון הרע, ללא הוכחת נזק, כשמתוכם סכום של 50,000 ₪ מהווה פיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א (ב) לחוק וסכום של 50,000 ₪ מהווה אף הוא פיצוי ללא הוכחת נזק, לפי סעיף 7א (ג) לחוק, בטענה כי הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע. בהחלטתי מיום 11/8/14, קבעתי כי הפרסום לא נעשה על ידי הנתבעת בכוונת מכוון על מנת לפגוע בתובע ולפיכך סעיף 7א (ג) אינו חל במקרה דנן ולפיכך הפיצוי המירבי שניתן לפסוק במקרה דנן, הוא סך 50,000 ₪ לפי סעיף 7א (ב) לחוק.

4.יש לדון אם כן בשאלת גובה הנזק, אך תחילה אפרט בקצרה את העובדות הרלבנטיות, שעיקרן כפי שפורטו בהחלטתי מיום 11/8/14:

התובע, תת אלוף במילואים, בין יתר תפקידיו, שימש כמח"ט שריון במלחמת יום הכיפורים.

הנתבע 1 , מר ליאור נפש עיתונאי (להלן:- "נפש") הכותב בעתון, "סטאר דרום" (להלן:- "העיתון") הנתבעת 2 , הגב' איריס ברעם, עורכת העיתון (להלן:- "הנתבעת"), נתבעת 3, א.ש.י.י הפקות ופרסום 2007 בע"מ, מו"ל של העיתון, כשבעליה הוא מר אבשלום חדד.

התובע היה פעיל במערכת הבחירות המוניציפאלית בעיר אשקלון שהתקיימו בשנת 2008 מטעם הרשימה "אשקלון בתנופה" (להלן:- "המפלגה" או "הרשימה"). על רקע המצב הביטחוני באזור הדרום אותה העת, כחלק מתעמולת הבחירות של המפלגה, הוקם על ידי המפלגה פורום ביטחוני, כשהתובע משמש כחבר בפורם.

על רקע הפרסום בדבר הקמת הפורום הבטחוני, ביום 27/10/08 נשלחה על ידי מר נפש באמצעות הדואר האלקטרוני, לכתובת המייל של מי ששימש כדובר המפלגה באותה עת, מר עזרא ינוב, שאלה, אשר לאור טיבה, כשאלת הכנה לכתבה אשר עתידה להתפרסם בעיתון, כונתה על ידי ב"כ הנתבעים "שאילתה עיתונאית".