בפני בקשה מטעם הנתבע והתובע שכנגד לסילוק על הסף של התביעה שהוגשה בת.א. 1136/08 וכן בקשה מטעם הנתבעים שכנגד להארכת מועד להגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד עד להכרעה בבקשה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.
1.העובדות הרלוונטיות וההליכים בין הצדדים
תחילתם של ההליכים בתביעה שהוגשה בת.א 1136/08 ביום 31.1.2008 על ידי רפאל אסולין (להלן: "אסולין") נגד דוד אביבי (להלן: "אביבי") והוגדרה כתביעה למניעת קיפוח ולמתן חשבונות בנוגע לאופן בו נוהלה החברה קוב כל עיצובים בע"מ (להלן: "החברה") המשותפת לאסולין ולאביבי.
על רקע זה ביקש אביבי ביום 24.6.2008 לסלק את התביעה על הסף, משום שלטענתו התביעה נוסחה כפי שנוסחה רק על מנת להתחמק מתשלום אגרה כדין בגין תביעה כספית.
בעקבות בקשה זו, הודיע אסולין ביום 6.7.2008 כי הוא יגיש תוך 45 יום כתב תביעה מתוקן בו יכללו הסעדים הכספיים וכן ישלם את הפרשי האגרה. בפועל, במשך שנה תמימה לא הוגשה בקשה לתיקון התביעה. על כן, ולאור העיכובים שנגרמו בשל מחדלי אסולין בהתקדמות ההליך ובקשה נוספת שהוגשה על ידי אביבי לסילוק על הסף, ניתנה ביום 20.6.2010 החלטת בית המשפט (כב' השופט ח' ברנר) לפיה רשאי אסולין להגיש כתב תביעה מתוקן וכי עליו לשלם הוצאות לטובת אביבי.
בהמשך, ביום 8.8.2010, הוגש בת.א 1136/08 כתב תביעה מתוקן במסגרתו טען אסולין כי אביבי פעל על מנת להוציא כספים מהחברה, לרבות נטילת כספים מקופת החברה לצרכיו האישיים ללא כל קשר לעסקי החברה.
התביעה הוגדרה כתביעה למניעת קיפוח ומתן חשבונות, במסגרתה התבקש בית המשפט להורות, בין היתר, כי אביבי ירכוש את מניות אסולין בחברה. כמו כן, התבקשו סעדים כספיים בסך 5,729,995.2 ש"ח הכוללים תביעה לקבלת כספים בחברה השייכים לאסולין על פי טענתו וכן כספים שהוציא אביבי שלא כדין למטרותיו האישיות ושלא למטרות החברה.
בהמשך לכך, הגיש אביבי בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה מספקת וכן מחמת העדר עילת תביעה והעדר יריבות.
בבקשה נטען, בין היתר, כי יש לסלק את התביעה על הסף מאחר ואסולין תובע סעדים בגין עוולות שונות שאביבי ביצע כביכול כלפי החברה ולכן, התובעת הנכונה היא החברה ולא אסולין. לחלופין, ביקש אביבי לסלק על הסף סעיפים מסוימים בכתב התביעה המתוקן.
בהחלטתו מיום 13.12.2010 קבע בית המשפט (כב' השופט ברנר) כי אין מקום לסלק את התביעה על הסף ככל שהיא נוגעת לתביעה להסרת קיפוח של בעל מניות, שכן נתונה בעניין זה לאסולין עילת תביעה אישית נגד אביבי. על אף זאת, הורה בית המשפט על סילוק הסעדים המבוקשים בסעיפים 78, 84, 85 ו-86 לתביעה, שכן מדובר בסעדים כספיים בהם מבקש אסולין כי אביבי ישלם לו את הכספים שאביבי גזל על פי הנטען מהחברה.
בהמשך לכך הוגשה על ידי אביבי בקשה להסיר עיקולים שהוטלו על נכסיו במסגרת התביעה. ביום 27.12.2010 ניתנה החלטת בית המשפט לפיה, מאחר ונמחקו מהתביעה הסעדים הכספיים בגינם הוטלו העיקולים, העיקולים אינם עומדים עוד.
על כך הגיש אסולין בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. ביום 10.4.2011 ניתן פסק דינו של בית המשפט (כב' השופטת ע' צ'רניאק) במסגרתו התקבל ערעורו של אסולין ונקבע כי הסעדים הכספיים לא יימחקו מכתב תביעתו ובהתאם יוחזר צו העיקול הזמני שהוטל.
אביבי הגיש בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון (רע"א 3098/11). ביום 26.3.2015 הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט העליון.
הצדדים הסכימו כלהלן:
"1. פסק הדין של בית משפט קמא (כב' השופטת ע' צ'רניאק) מיום 10.4.2011 בטל, לרבות ההוצאות שנפסקו בגדרו.
2. חלף האמור, מסכימים הצדדים כי המשיב 1 יהיה רשאי לתקן את כתב התביעה באופן הבא: ככל שבית המשפט המחוזי יקבע כי על המבקש לשלם סכום כלשהו, הסכום ישולם לקופת החברה, היא המשיבה 2. כתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 60 יום בצירוף תשלום אגרה ככל שתידרש על פי דין.
|