בפני תביעה כספית שעניינה הפרת הסכם לביצוע עבודות אלומיניום.
הנתבעים הזמינו מהתובע, שהינו בעל עסק לביצוע עבודות אלומיניום, חלונות אלומיניום על פי הזמנה מפורטת שנערכה ביום 11.7.11. הנתבעים הופנו אל התובע ע"י חברת אקסטל המייצרת פרופילים של חלונות אלומיניום. החלונות נועדו לשיפוץ בית מגורים שהיה שייך להוריו של הנתבע 1 (להלן: המנוח), אשר היה בעת ההזמנה במצב של חולי מתקדם וביקש להשלים את שיפוץ הבית ולעבור להתגורר בו בחודשי חייו האחרונים. ההזמנה נחתמה ע"י הנתבע 3 (להלן: אלבז), חברו של המנוח ומנהל פרוייקט השיפוץ. הנתבעים שילמו, בשיק של הנתבעת 2, מקדמה בסך 4,000 ש"ח מתוך סכום ההזמנה שעמד על 42,960 ש"ח. ביום 27.7.11 ביקשו הנתבעים להוסיף להזמנה עוד חלונות ויטרינה לסלון ונערכה הזמנה נוספת ע"ס 20,883 ש"ח.
ביום 30.8.11 הודיעו הנתבעים לתובע בכתב על ביטול ההסכם, עקב הפרות שפורטו במכתב הביטול.
התובע טוען כי הנתבעים ביטלו את ההסכם שלא כדין, לאחר שכבר ביצע חלק ניכר של העבודות והוציא הוצאות נכבדות לרכישת חומרים בהתאם להזמנה. התובע תובע את מלוא סכום ההזמנות.
הנתבעים טוענים כי ביטלו את ההסכם כדין, עקב הפרתו היסודית על ידי התובע.
הנתבעים העלו, הן במכתב הביטול והן בהגנתם, שני נימוקים לביטול ההסכם על ידם. הראשון – פגמים בביצוע העבודות, שנצפו על ידם בביקורם במסגריה ביום 25.8.11. השני והעיקרי – אי עמידה בלוח הזמנים שנקבע לסיום העבודות והתקנת החלונות בבית, אליו רצה המנוח לעבור בערוב ימיו עם סיום השיפוץ הכולל שנעשה בו.
מטעם התובע העיד הוא, ומטעם הנתבעים – אלבז והאדריכל הרטוב שהיה מעורב בתהליך השיפוץ.
דיון
לעניין הליקויים שנמצאו על פי הטענה בעבודות התובע – לאחר שבחנתי את הראיות שהוצגו, קרי: עדויות אלבז והאדריכל הרטוב מטעם הנתבעים, עדות התובע והתצלומים שהוצגו ע"י שני הצדדים, אני קובעת כי מדובר בליקויים שהינם ברי תיקון והיה על הנתבעים לתת לתובע הזדמנות סבירה לתקנם. כך לגבי אי התאמה למידות הפתחים בחלונות מסויימים לאחר שבוצע לאחר לקיחת המידות חיפוי טיח שלא נלקח בחשבון, הרכבת הלבשות על החלונות שצריך היה להסירן, ופגמי גימור. הטענה שהיו פרופילים לא תואמים זה לזה בצבעם באותו חלון, לא הוכחה כנדרש, והעובדה כי המנוח הזמין צבע אחר לגמרי מהקבלן החלופי אליו פנו הנתבעים, תומכת בטענת התובע, כי לא היה מרוצה מהצבע שבחרו הנתבעים מהקטלוג אצל התובע, ולא מכך שהיו הבדלי גוון. לא הוגשה חוות דעת מטעם הנתבעים לגבי הליקויים הנטענים, וחלק מהטענות אף לא הוצגו בפני נציג חברת אקסטל בעת ביקורו במסגריית התובע, לבקשת הנתבעים, ביום 30.8.11. לגבי הטענה כי החלונות היו חלונות פתיחה ולא חלונות הזזה – אין חולק כי כך הוזמנו החלונות, ואילו בהזמנה מהקבלן החלופי שינו הנתבעים את ההזמנה והזמינו חלונות הזזה. לגבי ליקויים אחרים, שכן הוצגו בפני נציג אקסטל – בליטת ארגז התריס, בחירת פרופיל מתאים לחלון חיצוני במקום פנימי, הרי שלא הוכח במידה מספקת כי נמסרו לתובע מפרטים מדוייקים של מבנה החלונות ע"י האדריכל או ע"י חברת אקסטל, וכי הטעות נבעה מרשלנות מקצועית שלו. בהזמנה שנערכה פרט זה (התקנת חלון חיצונית ולא פנימית) לא נרשם, וגם לא צורף המפרט שעל פי הטענה הוכן בחברת אקסטל. מכל מקום, גם ליקויים אלה הינם בגדר ליקויים שהתובע יכול היה לתקן אילו ניתנה לו הזדמנות סבירה לכך.
הנתבעים כלל לא נתנו לתובע הזדמנות לתיקון הליקויים, אלא הודיעו לו באופן חד צדדי על ביטול ההסכם ביום 30.8.11, כאשר הוא היה נכון לבצע את התיקונים הנדרשים ללא תוספת מחיר.
לפיכך אני קובעת כי הליקויים שנמצאו בעבודות, לדעת הנתבעים ונציג אקסטל, לא היו כאלה שהצדיקו ביטול ההסכם באופן מיידי וללא מתן הזדמנות לתקנם תוך זמן סביר. זאת, כאשר הנתבעים מודעים לכך שהתובע כבר הזמין את חומרי הגלם והתקדם כברת דרך משמעותית בביצוע העבודה, כפי שנראה בתצלומים שהוגשו ע"י הצדדים.
אציין בהקשר זה, כי אני דוחה את הטענה שהנתבעים ביטלו את החוזה בפגישה עם התובע ביום 25.8.11, לאחר שביקרו בפעם הראשונה במסגריה וראו את הפגמים הנטענים, או אף דיברו על אפשרות זו עם התובע. הטענה לביטול בעל פה באותו מועד לא הועלתה בתצהירו של אלבז, בו נטען כי הביטול נעשה במכתבו של עו"ד בן יעקב מיום 30.8.11, אלא לראשונה בחקירתו הנגדית, ולפיכך היא טענה כבושה וסותרת. בנוסף לכך, קביעת הפגישה עם נציג אקסטל ב-30.8.11, לצורך הערכת הזמן שנדרש לתיקון הליקויים וסיום העבודה, ותיעוד חילופי הדברים באותה פגישה ברישומיו של אלבז, מלמדים כי עובר לאותה פגישה וגם במהלכה כלל לא דובר ע"י מי מהנתבעים בנוכחות התובע (להבדיל ממאחורי גבו) על ביטול ההסכם. כמו כן, לא התרשמתי כי ניתנו לתובע התראות קודמות, לפני הפגישה מ-25.8.11, על ביטול ההסכם אם לא יעמוד בלוח הזמנים המוסכם, הגם שאישר בתשובות לשאלון כי הנתבעים האיצו בו להזדרז ולסיים את העבודות.
לעניין האיחור הרב במסירת העבודות – יש מחלוקת בין הצדדים לגבי המועד בו התחייב התובע למסור את העבודות המוכנות, כאשר הנתבעים טוענים, כעולה מעדות אלבז, שהתחייב לעשות כן תוך 30 יום מיום ההזמנה, 11.7.11, ואילו התובע טוען, כעולה מתשובתו לשאלון שנשלח אליו (שאלה 33), וסעיף 12 לתצהירו, כי התחייב למסרן תוך 45 ימים. התרשמתי כי התובע לא התחייב למסירה בתאריך קונקרטי, אלא העריך את הזמן שיידרש לו להשלמת העבודות בחודש עד חודש וחצי מיום ההזמנה.
הנתבעים עמדו על כך שהתובע ידע מלכתחילה כי מצבו הרפואי של המנוח הינו קשה, ימיו ספורים, וכי סיום העבודות בזמן שהתחייב אליו התובע הינו קריטי, כדי שהמנוח יספיק להשלים את שיפוץ הבית ולהתגורר בו בחודשי חייו האחרונים. התובע טען מנגד, כי הדחיפות היתרה בהזמנה והדרישה לביצועה עד סוף חודש יולי הובאה לידיעתו רק בשיחה טלפונית עם המנוח ועם אלבז שנערכו כשבוע – 10 ימים לאחר ההזמנה, והוא הודיע כי לא יוכל לספק את העבודות עד סוף חודש יולי אלא ישתדל לספקן תוך 45 יום.
לנוכח העובדה שבהזמנה לא נרשם תאריך למסירת העבודות, וכי באותו שלב בו בוצעה ההזמנה הבית כולו היה בתחילת השיפוץ כך שממילא המנוח לא היה יכול להכנס אליו בחודש הקרוב, לא שוכנעתי כי אכן היתה דרישה דווקנית מהתובע לספק את העבודות תוך 30 יום כטענת הנתבעים, או כי התחייב לכך במעמד ההזמנה, ונראה לי סביר יותר כי ההערכה של חודש וחצי מיום ההזמנה, שמסר התובע, סיפקה את הנתבעים באותו שלב והם אף לא ראו צורך להעלותה על הכתב. לפיכך אני קובעת כי הסיכום בין הצדדים היה שהעבודות יבוצעו ויימסרו תוך 45 יום מההזמנה, קרי עד סוף חודש אוגוסט 2011. הדבר עולה בקנה אחד עם ביקור הנתבעים במסגריה ב-25.8.11, מועד בו על פי הסיכום בין הצדדים העבודות היו אמורות להיות מוכנות או קרוב לכך, ולא לפני כן.
מהתצלומים שצורפו על ידי שני הצדדים עולה, כי במועד ביקור הנתבעים במסגריה, ב-25.8.11 ולאחר מכן גם ב-30.8.11, רק חלק מהעבודות היה מוכן: הוכנו מסגרות לחלונות, ללא זגוגיות, ללא רשתות, התריסים החשמליים לא היו מוכנים אלא עמדו במצב של חומר גלם, ומהשיחה עם התובע ולאחר מכן עם נציג חברת אקסטל עלה כי יידרש לתובע עוד זמן רב, כחודש ימים, להשלמת העבודות ותיקון הליקויים ואי ההתאמות עליהם הצביעו הנתבעים ונציג אקסטל בפניו. התובע לא הראה כי ביצע את הזמנת החומרים הנדרשים מהספקים סמוך לאחר קבלת ההזמנה, ונראה כי השתהה בכך יתר על הנדרש לצורך השלמת התכנון, לקיחת המידות וכו'.
לפיכך, עולה כי התובע הפר את התחייבותו לסיים את העבודות תוך 45 יום מההזמנה, והן לא היו קרובות לסיום, גם ללא קשר לתיקון הליקויים ואי ההתאמות עליהם הצביעו הנתבעים ביום 25.8.11.