לב ואח' נ' ש.ק.ד. בונים אחרת בע"מ ואח'

פתח דבר

1.         לפניי תביעה כספית בסך של 1,400,000 ₪ לקבלת פיצוי בגין נזקים לא ממוניים וליקויי בניה שנתגלו בבית מגורים אשר נבנה בשיטת הבניה הקלה ע"י הנתבעת 1, ש.ק.ד בונים אחרת בע"מ (להלן: "החברה" או "הנתבעת") עבור התובעים בקיבוץ כנרת.

2.         התובעים הם בני זוג והורים לחמישה ילדים, תושבי קיבוץ כנרת. הנתבעת היא חברה קבלנית העוסקת בתחום הבניה. הנתבע 3, מר שלמה המאירי (להלן: "שלמה"), הוא בעל המניות והדירקטור היחיד של החברה. התביעה הוגשה גם נגד הנתבע 2, מר עודד המאירי (להלן: "עודד"), וזאת בטענה כי הוא ושלמה חבים אישית, ביחד ולחוד עם החברה, בתשלום פיצויים לתובעים בגין ליקויי הבניה.  

3.         בחודש יולי 2016 נערך ונחתם בין התובעים לבין הנתבעת הסכם "ייצור והרכבת בית", ולפיו התחייבה החברה לייצר, לבנות ולהרכיב בית מגורים צמוד קרקע בשטח של 150 מ"ר על מגרש שבבעלות התובעים והשוכן בקיבוץ כנרת, וזאת בתמורה לתשלום סך של 909,000 ₪ בתוספת מע"מ (ראו: סע' 4 להסכם המעודכן; סע' 12 ונספח 3 לתצהירי התובעים). אין חולק כי הבניה הושלמה והחזקה בבית המגורים נמסרה לתובעים ביום 15.3.18.

4.         יצוין כבר עתה, כי כל צד תמך את עמדתו בחוות דעת של מומחים מטעמו. התובעים הגישו חוות דעת ערוכה בידי המהנדס, מר י' שולץ (להלן: "המומחה שולץ"), אשר קבע כי הליקויים שנמצאו בבית התובעים נובעים מבעיות תכנון וביצוע בשלב יסודות המבנה והקמת הכלונסאות ועליהם אחראית הנתבעת מכוח הסכם ההתקשרות והוראות הדין. מנגד, הגישו הנתבעים שתי חוות דעת מטעמם: הראשונה מטעם המהנדס, מר ר' שטרנברג (להלן: "המומחה שטרנברג") והשנייה של המהנדס, מר ח' חוראני (להלן: "המומחה חוראני"), אשר הסירו אחריות מהנתבעים לליקויים הנטענים ע"י התובעים והמומחה מטעמם. לאור הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונה ביום 1.6.20, בהסכמת הצדדים ותוך שמירה על חוות הדעת מטעמם, המהנדס יואל בן עזרא, כמומחה מטעם ביהמ"ש  (להלן: "מומחה ביהמ"ש" או "המומחה בן עזרא"). על קביעותיו ומסקנותיו של מוחה ביהמ"ש אעמוד בהרחבה בהמשך, אך בתמצית קבע מומחה ביהמ"ש כי המבנה כולו ניזוק כתוצאה משקיעת היסודות, מקור הליקויים הוא בכשלים בתכנון ובביצוע של המבנה וכי הליקויים אינם ניתנים לתיקון ויש להרוס את מבנה המגורים ולבנות אותו מחדש.

עיקר טענות התובעים 

5.         התובעים טענו כי הנתבעים הפרו את חוזה הבניה והוראות הדין ואף פעלו ברשלנות, עת נטלו על עצמם את כל שלבי התכנון והבניה של הבית ומסרוהו רבוי בליקויים חמורים, העלימו מידע ומסמכים מהותיים הנוגעים לתכנון הבית ובנייתו, חרף דרישות התובעים לקבל עותק מהם, ואף דחו הניסיונות לבדיקת הליקויים והטיפול בהם בתואנה שבית המגורים חף מליקויים. משכך, יש להטיל על הנתבעים, ביחד ולחוד, אחריות לליקויים שנתגלו במבנה המגורים, זאת מכוח הוראות הדין והסכם ההתקשרות, שבגדרו הם הוגדרו כ-"קבלן עד מפתח", קרי קבלן האמון על הטיפול בכל שלבי הבניה (תכנון, ביצוע ועד המסירה), ולרבות עבודות ההכנה, יציקת הכלונסאות, יציקת משטח הבטון, הריצוף ובניית הגג. בהקשר זה יצוין, כי כתב התביעה מונה שורה של עילות תביעה וביניהן עוולת הרשלנות והפרות של חוק המכר (דירות), חוזה ההתקשרות וחובת תום הלב בשלב המו"מ.  

6.        כפי שצוין לעיל, ביקשו התובעים להטיל חיוב אישי על הנתבעים 2-3, בין היתר, בטענה למצגי שווא, שבאו לידי ביטוי בהצגת הנתבעת כחברה עתירת ניסיון בבניית מבנים בשיטת הבניה הקלה, זאת לצד הצהרה כוזבת בהסכם ההתקשרות כי יש לנתבעת רישיון קבלן רשום, כשבפועל עבדה הנתבעת תחת מספר רישיון רשום ששייך לחברה אחרת שבבעלות עודד, והכל תוך ערבוב חברות. עוד הציג עודד את עצמו כיו"ר החברה, כמומחה לבניה מתקדמת וכחלוץ בתחום, כאשר בפועל הוא אינו רשום במרשמי החברה, לא כבעל מניות ולא כדירקטור, ואילו שלמה הרשום ככזה הוא איש קש המחזיק פורמאלית במניות החברה כדי להסוות את זהות בעל המניות האמיתי. כן נטען כי עודד הסתיר מהתובעים, כי הוא הורשע בפלילים לפני כריתת הסכם ההתקשרות. הוא נדון בהמשך לעונש מאסר בפועל, ועקב כך הוא הפר את התחייבותו האישית כלפי התובעים לפקח בעצמו על הבניה. בהעלמת מידע רלוונטי ומהותי מהתובעים, הפר עודד את חובת תום הלב בשלב המשא ומתן. התובעים ביססו את הטענה לאחריותם האישית של הנתבעים 2-3 על הוראת סעיף 6 לחוק החברות, עקרון הרמת מסך ההתאגדות, פקודת הנזיקין והפרת חובת תום הלב.

7.         אשר לגורמי הכשל שגרמו לליקויי הבניה, סמכו התובעים את יתדותיהם על חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אשר קיבל באופן מלא את עמדת התובעים (כך נטען) לעניין הנזק והאחראי לו, וקביעותיו אלה מהווים בסיס לפסיקת רכיב הפיצוי הלא ממוני שאליו עתרו התובעים בתביעתם. התובעים ביקשו כי ביהמ"ש יאמץ, ככתבה וכלשונה, את חוות דעת המומחה מטעמו, על כל רבדיה, ובכלל זה גורמי הכשל הנעוצים בתכנון ובביצוע יסודות המבנה, היקף הליקויים, זהות האחראי להם, וכן הסעד הנכון במקרה דנן ולפיו יש להרוס את בית המגורים ולבנות אותו מחדש. התובעים הוסיפו וטענו כי יש לקבל את מסקנת מומחה ביהמ"ש, כי עבודות הניקוז המהוות חלק מעבודות הפיתוח, הגם שבוצעו ברמה בינונית, אינן הגורם לליקויים שנמצאו בבית המגורים ושהנתבעת אחראית להם.

8.         בסיכומיהם דחו התובעים את ניסיון הנתבעים להטיל דופי אישי ומקצועי במומחה ביהמ"ש, עת הציגו במהלך חקירתו הנגדית פסקי דין שניתנו ע"י בתי משפט שונים ובהם התייחסות למומחה ביהמ"ש. בהקשר זה טוענים התובעים, כי מדובר במקרים בהם המומחה בן עזרא נתן חוות דעת פרטיות מטעם בעל דין, ולא מתוקף מינויו כמומחה בית משפט, על המשמעות הנגזרת מכך; בעוד שבענייננו מדובר במינויו כמומחה מטעם בימ"ש. התובעים הוסיפו והפנו לפסיקה אחרת בה אימצו בתי המשפט את חוות דעתו של המומחה בן עזרא מתוקף מינויו כמומחה מטעם ביהמ"ש, ומכל מקום נטען כי דחיית קביעותיו בחוות דעת אחרות שניתנו על ידו במקרים אחרים אינה מהווה טעם לסטייה מחוות דעתו שנתן בתיק דנן כמומחה מטעם בימ"ש.