חיוב בי"ח בפיצוי נזקי על התאבדות פציאנט לאחר שקיבל בדואר תוצאות בדיקת מעקב סרטן

רקע

בפניי מונחת תביעה שהוגשה על ידי הגב' מ. פ. בשמה ובשם עיזבון המנוח פ. נ. נ. ז"ל (להלן: "המנוח") ועל ידי ילדי המנוח א. וש. פ. (להלן: "התובעים").

המנוח, יליד שנת 1957, היה בן 52 במותו. הוא אובחן בשנת 2008 כמי שסובל מסרטן מסוג קרצינואיד ריאתי ובשל כך היה המנוח תחת טיפול ומעקב בבית החולים רמב"ם (להלן: "ביה"ח") שבבעלות הנתבעת.

ביום 18.9.08 עבר המנוח ניתוח לפתיחת בית החזה (טורקוטומיה) וכריתה של האונה הימנית העליונה ושל בלוטות המיצר (להלן: "הניתוח"). לאחר הניתוח עבר המנוח מיפוי שהדגים קליטה פתולוגית מוקדית במיצר, ללא קליטות פתולוגיות ביתר הגוף.

בחודשים 3-4/2009 עבר המנוח טיפול קרינתי, אשר הביא עימו החמרה משמעותית במצבו הנפשי. ביום 26.5.09 המנוח נבדק על ידי פסיכיאטרית וזו המליצה על נטילת תרופה אנטי-פסיכוטית (zyprexa).

ביום 2.6.09 כתבה ד"ר וולנר, אונקולוגית שטיפלה במנוח אל הרופאה בקופת-החולים המלצה על המשך טיפול פסיכיאטרי במסגרת קופת החולים (עמ' 60 למוצגי הנתבעת).

ביום 13.10.09 עבר המנוח מיפוי סומטוסטטין נוסף (להלן: "המיפוי"), שהדגים קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות לעומת הבדיקה הקודמת. באותו יום הוצא למנוח זימון למרפאה האונקולוגית אשר נקבע ליום 27.10.09.

ביום 25.10.09 בשעות הערב, הביאה התובעת את הדואר לביתם מתיבת הדואר שבכניסה לישוב. המנוח פתח את המעטפה שנשלחה מבית החולים וקרא את תוכנה שהכיל את פיענוח תוצאות המיפוי הנ"ל. במכתב הנדון נכתב בהאי לישנה: "קליטה פתולוגית בבלוטת לימפה במיצר, בולטת פחות-אחרי מחלה".

המנוח זרק את המכתב על השולחן וקרא לעבר התובעת: "ואת אמרת לי שאני בריא!"

(ראה עדותה של התובעת מיום 28.10.013 עמ' 31 שורות 8-9).

באותה הלילה הרגישה התובעת כי המנוח אינו רגוע ומכונס בעצמו. בשעה 2:00 היא התעוררה וראתה אותו בוהה בה אך הוא ביקש ממנה לחזור לישון (סע' 24-25 לתצהיר התובעת). בבוקר התובעת התעוררה מצלצול טלפון מעבודת המנוח על כי לא הגיע לעבודה, יצאה לחצר הבית ומצאה את המנוח כשהוא תלוי על עץ ללא רוח חיים וכל הניסיונות שעשתה היא וגיסה הגר בשכנות להחיות המנוח לא הועילו (סע' 28-30 לתצהיר התובעת).

דרישות התביעה מהנתבעת לקבלת אחריות על מקרה טרגי זה נדחו על הסף ומשכך ביום 7.06.011 הוגשה תביעה זו.

ביום 8.8.12, לאחר שהוגשו תחשיבי נזק מטעם הצדדים הצעתי להם להגיע להסדר דיוני המבוסס על שקלול הסיכויים והסיכונים כפי שאלו השתקפו בעיני בית המשפט נכון לאותו שלב. משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר בינם לבין עצמם וגם לא היו מוכנים להסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך על דרך הפשרה, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי העיקרון של "ייקב הדין את ההר" (מסכת סנהדרין דף ו' עמ' ב'), והתיק נשמע בהוכחות ביום 28.10.13, בו העידה התובעת.

ביום 2.3.015 התקיים מועד הוכחות נוסף בו העידו ד"ר מיכאל הלברטל ופרופ' אבינעם רכס וביום 30.4.015 התקיים מועד הוכחות נוסף בו העידו פרופ' משה קוטלר, ד"ר אריאנה וולנר ופרופ' רפאל קטן. הצדדים ביקשו לסכם את טענותיהם בכתב. התביעה הגישה את סיכומיה ביום 16.6.015, ההגנה הגישה סיכומים ביום 4.8.015.

התביעה הגישה את סיכומי התשובה ביום 28.8.2015.

טענות הצדדים

מצבו הנפשי של המנוח עובר להתאבדות