פלונית נ' שירותי בריאות כללית (בית חולים העמק)

לפניי תביעה לנזקי גוף בגין תאונת נפילה, שארעה לתובעת עת הייתה מאושפזת במחלקת נשים, בבית חולים העמק בעפולה, לאחר ביצוע פרוצדורה רפואית, של גרידה עקב היריון לא תקין.

במוקד המחלוקת השאלה האם ניתנו לתובעת אזהרות והנחיות נאותות לאחר אותה פרוצדורה, אשר מטרתן מניעת נפילות; האם הצוות הפרא-רפואי התרשל, עת על פי הנטען לא נענה לקריאה של התובעת, לסייע לה לקום מהמיטה לשירותים?

פסק הדין שלהלן ידון בשאלת האחריות וכן בשאלת גובה הנזק.

רקע וטענות הצדדים

1.התובעת, ילידת 4.2.1979, מעצבת גרפית בהכשרתה ועיסוקה. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 24.3.2014 עברה התובעת בבית חולים העמק, שבבעלות הנתבעת קופת חולים כללית (להלן: בית החולים ו/או הנתבעת), טיפול גרידה בהרדמה כללית, עקב היריון לא תקין, זאת לאחר שחוותה דימום בתחילת ההיריון. לאחר שהתובעת עברה את הליך הגרידה, היא הושארה להשגחה במחלקת נשים, כשהיא אמורה להיות בהגדרה סיעודית כ-"חולה בסיכון לנפילה", דבר המחייב נקיטת מספר פעולות, לרבות השגחה צמודה.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת עברה הדרכה קצרה ביותר על ידי מי מהאחיות, וזאת בזמן שהיא עודנה מטושטשת מהגרידה. בנוסף, היא הוצבה בחדר מרוחק משולחן האחיות, ללא שהוצב ליד מיטתה שלט של חולה בסיכון, ואף לא הועלו דפנות המיטה, עליה הושארה להשגחה במנוחה, על אף הנחיה מפורשת לכך. בהקשר זה מסתמכת התובעת על סיכום תיק שנערך על ידי בית החולים ביום 24.3.2014, העוסק בהערכת הסיכון הנשקף לתובעת, כתוצאה מהפרוצדורה שעברה וההנחיות שניתנו בעקבות כך, וצורף לכתב התביעה.

עוד נטען בכתב התביעה, כי ביום 25.3.2014 לפנות בוקר, ובעת ששהתה התובעת במחלקת נשים בבית החולים, ניגשה התובעת לבדה לחדר השירותים, וזאת לאור חוסר היענות מצד הצוות הרפואי לקריאותיה בשעת לילה, ותוך כדי חזרתה חשה חולשה וסחרחורת, וכתוצאה מכך נפלה ונחבלה עד כדי אובדן הכרה זמני (להלן: התאונה).

בעקבות כך, התובעת קיבלה טיפול רפואי, ועברה בדיקת סי.טי ראש, שגילתה שהתובעת סבלה משברים בעצמות הפנים משמאל, בלסת העליונה ובלחי. ביום 27.3.2014 הועברה התובעת להמשך אשפוז במחלקת פה ולסת בבית חולים פוריה, לצורך טיפול וקיבוע של השברים בלסת ובלחי משמאל. התובעת שהתה באשפוז עד ליום 31.3.2014.

2.התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת של ד"ר דן ניר, מומחה למחלות א.א.ג, אשר מצא כי התובעת סובלת מאירועים של סחרחורות ואי יציבות, הפרעה וכאב בלעיסה והפרעת תחושה בחצי הפנים משמאל. לכן קבע מומחה התביעה, את הנכויות כדלקמן: 10% בגין אירועי סחרחורת לפי תקנה 72(4)ב1, 10% בגין הפרעה בלעיסה וכאב בפרק הלסת לפי תקנה 73(2)א2, 10% בגין הפרעת תחושה בלחי שמאל לפי תקנה 29(5)א1. התובעת לא הביאה חוות דעת בנושא ההתרשלות ועל כך אעמוד בהמשך.

כתב התביעה נסמך על עוולת הרשלנות ומפרט שורה ארוכה של התרשלויות נטענות שלא כולן רלבנטיות בענייננו, ולכן אתמקד בהמשך בטענות הרלבנטיות בלבד. כמו כן, נטען כי יש לפצות את התובעת בגין ראשי הנזק של הפסדי שכר לעבר ולעתיד, כאב וסבל, הוצאות ועזרה והפסד תנאים סוציאליים.