ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
10680-08
22/07/2014
|
בפני השופטת:
שירלי רנר
|
- נגד - |
תובע:
שלום ועקנין עו"ד עובדיה גבאי
|
נתבע:
1. חיים צ. ברילנט 2. תוסיה-כהן ושות'
עו"ד שלמה תוסיה-כהן
|
פסק דין |
במרכז המחלוקת בתיק זה השאלה המשפטית האם נטישה על ידי דייר "נגזר", גורמת לאיבוד זכויותיו של דייר "נדחה" בהתאם לחוק הגנת הדייר.
באופן קונקרטי השאלה היא האם הנתבע שהינו בנו של דייר מוגן מקורי אשר זכויותיו לדיירות מוגנת נדחו בהתאם להוראות סעיפים 20 ו-27(1) לחוק הגנת הדייר, איבד מזכויותיו אלו לאחר שאימו אשר רכשה את זכות הדיירות המוגנת מכח הוראת סעיף 20(א) לחוק, נטשה את המושכר.
רקע
1. הדירה נשוא התביעה הושכרה בדיירות מוגנת לאביו של הנתבע. לאחר פטירת האב בשנת 1970 המשיכה אלמנתו, היא אמו של הנתבע, להחזיק בדירה מכח היותה דיירת מוגנת על פי סעיף 20(א) לחוק. הנתבע הינו רווק אשר גר בדירה מילדותו עם הוריו, ולאחר פטירת אביו, עם אמו.
בשנת 1994 עברה אמו של הנתבע אירוע מוחי בעקבותיו אושפזה במחלקה סעודית בבית אבות שם שהתה עד לפטירתה ביום 2.11.07.
ההליכים שהתקיימו
2. בשנת 2008 הגיש התובע, אשר רכש את זכויות הבעלות בדירה מבעליה הקודמים, את התביעה הנוכחית לפינויו של הנתבע מהדירה בטענה כי במעברה לבית אבות בנסיבות כפי שפורטו, נטשה האם את הדירה.
ביום 22.12.2010 ניתן פסק דינו של כב' השופט ברקלי הדוחה את התביעה. על פי פסק הדין לא הוכחה קיומה של נטישה בנסיבות המקרה.
3. על פסק הדין הוגש ערעור (ע"א 23561-02-11).
ביום 16.6.2011 ניתן פסק דין בערעור הדוחה את הערעור. על פי פסק הדין הוכחה בנסיבות העניין קיומה של נטישה על ידי האם. עוד נקבע בפסק הדין כי משהוכחה נטישה "ממילא לא היה ביד בנה המערער להיבנות מהוראת סעיף 20 לחוק הגנת הדייר לרכישת זכויות כיורש אחר יורש..." שכן "בנסיבות האמורות לא ניתן לראות את בנה כמי שהתגורר עמה בדירה שישה חודשים קודם לפטירתה" (כב' השופטים מזרחי, נועם וסולברג).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת