פלוני נ' חשמל ישראל סוגז' בע"מ ואח'

צד שלישי

אייל אזולאי ע"י ב"כ עו"ד ענת חגאי

רקע כללי

1. התובע, יליד 1964, הגיש תביעה זו לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה ביום 13.1.15. התובע עבד כחשמלאי בשירות הנתבעת, בעבודה בהזמנת הצד השלישי. בעודו עובד על גג הבניין, לפני יציקת הבטון, תוך כדי עבודה, נפל על ברכיו ונחבל.

2. לנוכח פער בין מומחי הצדדים, מינה בית המשפט מומחה אובייקטיבי מטעמו. המומחה מטעם בית המשפט ד"ר נחום הלפרין קבע כי נגרמה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 19%.

3. לאחר הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הגישו הצדדים תחשיבי נזק ובית המשפט נתן הצעת פשרה.

4. בדיון ביום 12.2.18, הגיעו הצדדים להסכמה, שקיבלה תוקף של פסק דין חלקי, לגבי חבותה של הנתבעת לפצות את התובע ולגבי גובה הפיצוי. המחלוקת היחידה שנותרה להכרעה, היתה באשר להודעה לצד שלישי, ולחבותו של הצד השלישי לשיפוי הנתבעת.

5. בקליפת אגוז, התובע הגיש את התביעה כנגד הנתבעת, היא מעסיקתו (להלן: "סוג'ז"), בטענה שלא סיפקה לו סביבת עבודה בטוחה, לא סיפקה לו אמצעי הגנה, הדרכה ואזהרה מפני הסיכונים שבעבודה. הנתבעת טענה כי יש להטיל חלק משמעותי מן הנזק על הצד השלישי, הוא מזמין העבודה (להלן: "אזולאי"), שהיה למעשה, לטענתה, גם קבלן ראשי ומינה מפקח מטעמו, ומכאן חבותו לפיצוי, באופן מלא או לפחות חלקית.

    

   מסכת הראיות

6. התובע התובע בתצהירו, תיאר כי ביום 13.1.15, כאשר עבד כשחשמלאי בשירות סוג'ז, על גג בניין של בית פרטי, לפני יציקה, נתקלה רגלו ברשת בניין עשויה ברזל, וכתוצאה מכך נפל עם שתי הרגליים קדימה ונגרמו לו נזקי הגוף. בעדותו של התובע, הוא הסביר, שקודם מניחים צנרת עבור החשמל, אז הקבלן יוצק את הבטון, ואז משחילים חוטים בתוך הצנרת. הוא פירט כי עבד אצל הנתבעת שמונה שנים לפני התאונה, בעבודות רבות כגון זו שבוצעה ביום התאונה. ביום האירוע עלה התובע לגג להניח צנרת לפני היציקה, ואז נתפסה רגלו ברשת הבניין, הוא נפל קדימה ונגרם הנזק ברגלו. לדבריו, בעת התאונה הייתה קבוצת פועלים שעבדה בצד השני של הגג, השייכת לקבלן השלד אשר מורלי (ע' 8 לפרו'). התובע לא הכיר את המפקח מרדכי אדרי, אולם הוא כן הכיר את אזולאי בעל הבית. עם זאת, התובע העיד כי מי שאמר לו מה לעשות ואיך לעשות היה מנהל הנתבעת, העד ישראל סוג'ז. ביום התאונה, אזולאי היה בבוקר, אולם לדברי התובע, אזולאי לא אמר לו שום דבר בקשר לעבודה.

7. סוג'ז - מנהל הנתבעת ישראל סוג'ז, מסר בתצהירו כי אזולאי פנה אליו לשם ביצוע עבודות חשמל בוילה אותה שיפץ בקריית מלאכי. כחלק מהעבודות היה על סוג'ז להניח תשתית של צינורות מתחת לרצפה, שלאחר מכן ניתן יהיה להשחיל דרכם את חוטי החשמל. בעת התאונה, התובע יחד עם סוג'ז עצמו, עסקו בהנחת הצנרת. הוא לא ראה את התאונה עצמה, אלא רק שמע את התובע צועק, וראה אותו יושב על הברזלים לאחר שרגלו נתפסה ברשת והוא נפל ונחבל. סוג'ז ציין, כי באתר עבד באותה עת קבלן נוסף בשם אשר מורלי שביצע עבודות בניין. אשר מורלי, הוא שהתקשר אליו קודם לכן, ודיווח כי הניח את רשתות הברזל ליציקה, ועל הנתבעת סוג'ז להגיע ולהניח את הצנרת המיועדת לחשמל, שכן קבלן הבניין תמיד מעדכן את קבלן החשמל לפני היציקה על מנת לבצע את הנחת הצנרת. בעדותו של סוגז' בבית המשפט, הוא ציין כי הכיר את מרדכי אדרי כמהנדס הקונסטרוקציה אולם לא ידע כי הוא היה גם מפקח העבודה. המהנדס אדרי אמנם הגיע מידי פעם לאתר, אולם לא היה כל יום. סוג'ז אישר, כי למפקח אדרי היו כמה ויכוחים עם קבלן השלד אשר מורלי (ע' 12 ש' 4 – 20 לפרו').

8. אזולאי - הצד השלישי מר אייל אזולאי, מסר בתצהירו כי הוא מכיר את מנהל הנתבעת ישראל סוג'ז שנים רבות, הוא שכר אותו גם בעבר לביצוע עבודות חשמל, ולכן גם כאשר שיפץ את ביתו בשנת 2015, שכר את שירותיה של הנתבעת סוג'ז יחד עם עוד קבלני משנה ומפקח בניה כללי בשם מרדכי אדרי לשם ביצוע העבודות. אזולאי העיד, כי הוא העסיק מפקח בשם מרדכי אדרי אשר פיקח מטעמו על עבודות הבניה ועל השילוב ביניהן. לדבריו, המפקח אדרי היה מגיע כל יום בתקופת השיפוץ, ולא פעם עצר עבודות בניה. הוא היה בקשר עם האדריכל, עם קבלן השלד, ועם מנהל הנתבעת ישראל סוג'ז. אזולאי הוסיף, כי חתם על הסכם מפורט עם הנתבעת סוג'ז, לפיו האחריות המלאה לעובדי סוג'ז תוטל רק על הנתבעת. אזולאי עצמו לא היה בעת התאונה בבית. כאשר מנהל הנתבעת ישראל סוג'ז דיווח לו על התאונה, הוא דיווח מייד למפקח אדרי. בעדותו של אזולאי בבית המשפט, הוא הסביר כי לא ערב בתביעה את המפקח אדרי או קבלן השלד מורלי, כי לשניהם לא היה כל חלק, לדעתו, באחריות לתאונה (ע' 4 – 5 לפרו'). אזולאי הוסיף והסביר, כי הוא מזמין העבודה, ולכן ברור כי הוא זה שחתם על הבקשה להיתר בניה. עם זאת, הוא איננו מבין בבנייה, שכן הוא עוסק ביבוא של טליתות ותפילין ולא בתחום הבניה (ע' 5 ש' 23- 29 לפרו'). לדבריו, הוא ביקש מהמפקח אדרי להיות כל יום באתר, אם כי אדרי היה מגיע רק אחרי התפילה. הנתבעת סוג'ז לא הגיעה ברציפות לעבודה, אלא רק מדי פעם לשעתיים-שלוש, כאשר היה צורך בעבודות חשמל, אולם לא בכל יום ולא לימים מלאים, ולכן אולי לא נתקלה במפקח אדרי.

    

    

    

   טענות הצדדים 

9. כמתואר במבוא, הסכימו הצדדים לקבע את סכום הנזק, כפי שהוצע בהצעת הפשרה מטעם בית המשפט, בשיעור של 306,000 ₪ בתוספת שכ"ט בשיעור של 17.5 + מע"מ, השבת עלות המומחים והשבת אגרה. יצוין כי סכום זה, לו הסכימו כל הצדדים, כאשר הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין חלקי, התבסס על הנכות שקבע המומחה האובייקטיבי מטעם בית המשפט, על טענות הצדדים בעניין הנזק, כאשר הפשרה הביאה בחשבון גם ניכוי של 20% בגין סיכון של העדר חבות או אשם תורם. המחלוקת בין הצדדים נוגעת אך ורק לשאלה אם בסכום האמור חייבת רק הנתבעת המעסיקה סוג'ז, או שיש להטיל את כולו או חלקו על הצד השלישי מזמין העבודה אזולאי.

10. ואלה עיקר טענות הנתבעת:

    • סוג'ז טענה, כי אזולאי שימש הן כמזמין והן כקבלן ראשי, שהרי הוא אישית חתם על הסכמים עם כל קבלני המשנה, ביניהם קבלן השלד, הנתבעת ועוד, הוא זה שמינה את המפקח אדרי, מכוח אחריותו כקבלן ראשי על פי דין, ועליו מוטלות אפוא החובות החוקיות לבטיחות כל העובדים באתר.

    • סוג'ז טענה, כי הצד השלישי כשל בכך שלא הגיש הודעות לצד רביעי נגד המפקח וקבלן השלד, ואפילו לא הביא למתן עדות מטעמו, את המפקח מרדכי אדרי ואת הקבלן השלד אשר מורלי, אשר פעלו מטעמו של אזולאי, ולהם חלק משמעותי באחריות לבטיחות התובע.

    • אזולאי סמך על המפקח אדרי שיהיה באתר יום יום, אולם מעדותו של התובע עלה כי המפקח לא נכח יום יום באתר.

    • נטען שבהתאם להלכה הפסוקה, על קבלן ראשי, יזם או מפקח, יש להטיל אחוזים ניכרים מהחבות בגין תאונת עבודה שאירעה בתחום פיקוחם. אזולאי נושא באחריות לכל השלושה.

    • סוג'ז התנגדה להרחבת חזית, הן לעניין הטענות החוזיות בקשר לאמור בהסכם, והן לעניין הגנת סעיף 15 לפקודת הנזיקין.

11. ואלה עיקר טענות הצד השלישי:

    • אזולאי טען, כי בכל ההסכמים שערך נקבע במפורש כי האחריות לעובדים תהיה על קבלני המשנה, בהם סוג'ז, ולא של המזמין.

    • אזולאי כמזמין העבודה, פעל כדין ומינה מפקח, הוא מרדכי אדרי, אשר פעל כדין לפקח על העובדות ואף עצר לעיתים יציקות או עבודות בניה אחרות.

    • בהתאם להלכה הפסוקה, כאשר מזמין עבודה ממנה מפקח על פי דין, אין מקום להטיל אחריות על המזמין עצמו.

       

      ההלכה הפסוקה

12. בעניין סולל בונה (ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי (01/10/2003)), נשללה אחריות נזיקית מהמזמין, בעל הקרקע, והוטלה אחריות מינורית של 10% בלבד על הקבלן הראשי. באשר לקבלן הראשי, נקבע כי מוטלת עליו חובה כ"מבצע הבניה", לקיים פיקוח על אתר העבודה ולדאוג לאמצעי בטיחות נאותים (שם, ס' 13 לפסה"ד). באשר למזמין העבודה ובעל הקרקע, קבע בית המשפט כי מעת שהפקיד את ביצוע עבודות הבניה, בידיו האמונות של קבלן עצמאי המומחה למלאכה זו, הופטר מאחריות. גם אם שליטה ופיקוח על מקרקעין מקימים חובת זהירות, הרי שבעל מקרקעין יוצא ידי חובתו, אם הוא מוסר ביצוע עבודה הדורשת מומחיות לידיו של קבלן עצמאי מומחה. גם לפי סעיף 15 לפקודת הנזיקין אין מעסיק אחראי לעוולה של קבלן עצמאי, שנעשתה תוך כדי ביצוע העבודה שהוטלה עליו על ידי המעסיק, בכפוף לחריגים הקבועים באותו סעיף (שם, ס' 16 לפסה"ד).

13. בעניין כרמל (רע"א 2059/16 א"א קליניקות כרמל בע"מ נ' מור כהן (27.7.2016)), הבהירה כב' השופטת, כתוארה אז, חיות את מערכת היחסים בין מזמין לקבלן. במערכת יחסים מסוג זה, הכלל הקבוע בסעיף 15 לפקודת הנזיקין הוא, כי המזמין אינו חב על עוולה הצומחת ממעשי הקבלן, להוציא חריגים המנויים באותו סעיף. נפסק כי מי שהתקשר עם קבלן עצמאי בחוזה לביצוע עבודה, אינו נדרש לפקח על עבודתו וכי העובדה שלא פיקח על עבודתו אינה מפעילה איזה מהחריגים הקבועים בסעיף 15 לפקודה, כל עוד לא הוכח כי הרשה או אשרר את פעולותיו של הקבלן. דרישה מקבלן כי יפעל כחוק ויישא בתוצאות שייגרמו במקרה שלא יעשה כן, היא דרישה ראויה וסבירה במערכת היחסים שבין קבלן למזמין ואין סיבה כי היא תיזקף לחובת מי שהעלה אותה (שם, ס' 10 וס' 14 לפסה"ד).

14. הנתבעת טענה, כי הצד השלישי לא היה רק מזמין, אלא גם קבלן ראשי. בעניין והבי (ע"א 1062/15 והבי והבי נ' חאלד נאזל (10.5.2016)), הוטלה אחריות גם על הקבלן הראשי. נפסק כי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], ותקנות הבטיחות בעבודה שהותקנו מכוחה, נועדו לשמור על בטיחותו של עובד באתר הבניה, בין אם הוא במעמד של שכיר ובין במעמד של קבלן עצמאי. האחריות להבטיח את קיומן של הוראות הבטיחות ואת יישומן בשטח על ידי כל הנמצאים באתר מוטלת על "מבצע הבניה". נקבע כי משעה שבעל נכס הטיל את ביצוע הבניה על קבלן ראשי אחד, יראו בקבלן הראשי כמבצע הבניה ובהתאם, תעבור האחריות הנגזרת מכוח תואר זה לכתפיו. תקנה 6 מוסיפה וקובעת, כי מינויים של קבלני משנה לא תיגרע מאחריותו של הקבלן הראשי, שיוסיף להיחשב מבצע הבניה. באותו עניין הוטלה אחריות על הקבלן הראשי בשיעור של 20% בלבד, זאת לאחר שנמצאה רשלנות קונקרטית בכך שלא מנע כניסת פועלים עם הפיגום הלקוי לאחר שעות העבודה (ס' 10 וס' 15 לפסה"ד).

15. בעניין עדן טבע מרקט (ע"א 1051/14 עדן בריאות טבע מרקט בע"מ נ' המל"ל (30/08/2015)), פרש כב' השופט זילברטל יריעה רחבה באשר לאחריותו של קבלן ראשי ושל מזמין העבודה: באשר לקבלן הראשי - נקבע כי האחריות להפרת הוראות הבטיחות מוטלת על "מבצע הבניה" במתחם בעת התאונה, היינו הקבלן הראשי. נפסק כי רשלנות הקבלן הראשי באותו עניין, היא קונקרטית בהעדר מנהל עבודה, שכן אם היה פועל במתחם מנהל עבודה, הוא היה מתאם בין הקבלנים השונים ודואג לסמן את צינורות החשמל שבלטו מן הרצפה ולוודא כי הוראות הבטיחות הקשורות להצבת הפיגומים ולעבודה עליהם מתבצעות (שם, ס' 24 לפסה"ד). באשר למזמין העבודה - נשללה אחריותו. נקבע כי אם אדם התקשר עם קבלן עצמאי לשם ביצוע פעולת בניה, ולא הוכח כי אחד מהחריגים המנויים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין התקיים - אין לייחס לו אחריות לנזק. כאשר לא נטען ולא הוכח כי המזמין התרשל בבחירת הקבלן מבצע העבודה, או כי התקיימו חריגים אחרים לעיקרון המעוגן בסעיף 15, אין חבות על המזמין. לא ניתן לחייב את המזמין לפקח על פעולותיהם של קבלני הביצוע מטעמו, והטלת אחריות לדאוג לבטיחות עובדיהם של קבלני המשנה, אינה עולה בקנה אחד עם תכלית סעיף 15 לפקודת הנזיקין ועם ההלכה הפסוקה. הטלת אחריות על מזמיני עבודות, שלא התרשלו בבחירת הקבלן המבצע וגם לא בעצם מסירת הביצוע לאחר, עלולה להכביד שלא לצורך ואף לייקר מאוד עבודות בניה, תיקונים או שיפוצים (ובהם גם שיפוצים פשוטים שאדם מעוניין לבצע בביתו הפרטי). בית המשפט העליון מצא לנכון להדגיש כדלקמן: "...בקרב הציבור הרחב רבים מתקשרים עם קבלנים לביצוע עבודות בניה פרטיות, מבלי שיש להם ידע או הבנה בתחום, והיכולת שלהם לפקח על הנעשה או לוודא כי ננקטו אמצעי הבטיחות הנדרשים מוגבלת עד מאוד. משכך, קיימת חשיבות רבה לבחירת הקבלן, ולכך שהבחירה תהיה סבירה ולא רשלנית. אך משעה שהבחירה שעשה מזמין העבודה נמצאה סבירה, וכל עוד לא התקיים מי מהחריגים הנזכרים בסעיף 15 לפקודת הנזיקין, איני סבור כי יש מקום להטיל על מזמין העבודה חובת פיקוח או חובת זהירות נוספת...". עוד הוסיף בית המשפט העליון וקבע כי בנסיבות בהן העיקרון המעוגן בסעיף 15 אינו חל, בשל קיומו של אחד החריגים הנזכרים בסעיף, יהיה צורך להוכיח את קיומם של יסודות עוולת הרשלנות (או עוולה אחרת) כדי להטיל אחריות על מזמין העבודה (שם, ס' 27-30 לפסה"ד, ההדגשה איננה במקור).

16. סיכומו של דבר – ככלל אין מקום להטיל אחריות על מזמין ביצוע עבודה, כל עוד שכר שירותיהם של קבלנים ראויים, ולא הרשה או אישרר פעולות מסוכנות שביצעו. באשר לקבלן ראשי, ככלל הוא נושא בחובות הקבועות בפקודת הבטיחות בעבודה כ"מבצע העבודה". עם זאת, על מנת להטיל עליו אחריות, שומה להצביע על רשלנות קונקרטית, כגון אי מניעת כניסת פועלים לאחר שעות העבודה בעניין והבי, או אי מינוי מנהל עבודה בעניין עדן.

    דיון והכרעה 

17. בחינת האחריות במבט על - התובע הוא עובד מנוסה אשר עבד שנים ארוכות אצל הנתבעת בביצוע עבודה דומה. התובע הסביר כי מדובר בעבודה רגילה, שביצע פעמים רבות, של השחלת צנרת ברשת ברזל לפני היציקה. האחריות שהוטלה (בהסכמה) על סוג'ז מעסיקתו של התובע, נקבעה בעיקרה, לנוכח הטענה בדבר שיטת עבודה שאיננה בטיחותית, ציוד לא מתאים, העדר הדרכה ואזהרה לתובע. כמו כן נקבעו 20% אשם תורם לתובע עצמו.

18. אזולאי הוא מזמין העבודה, וניתן לראות בו גם קבלן ראשי, כיוון שהוא זה שחתם על ההסכמים מול כל הקבלנים האחרים. עם זאת, סוג'ז, כמעסיקתו של התובע, היא זו שעליה מוטל הנטל לקבוע את שיטת העבודה, לספק את הציוד, להזהיר מפני הסכנות ולהדריך כיצד לבצע את העבודה במינימום סיכונים. האם לאזולאי חלק כלשהוא בגורמים אלה שהביאו לתאונה?

19. התובע תיאר, כי את מלוא ההנחיות קיבל אך ורק ממנהל הנתבעת מר ישראל סוגז'. המזמין אייל אזולאי, אף שנכח בבוקר, לא אמר דבר וחצי דבר בקשר לעבודה.

20. בניגוד לפסיקה שהטילה אחריות (מצומצמת למדי) על קבלן ראשי – בענייננו סוג'ז לא הצביעה על כל רשלנות קונקרטית של אזולאי, ועל כל מעשה שאזולאי יכול לעשות על מנת למנוע את התאונה.

21. אחריות אדרי ומורלי - הנתבעת הפנתה אצבע מאשימה לעבר המפקח מרדכי אדרי וקבלן השלד אשר מורלי. אין ספק כי המזמין אחראי גם לרשלנות שלהם, כמי שהעסיק אותם או רכש את שירותיהם. ואולם, בנסיבות העניין, ועל יסוד הראיות שהובאו, לא מצאתי כי קיים קשר סיבתי של רשלנות כלשהיא של אחד מהם לתאונה שאירעה:

    • באשר לאשר מורלי, קבלן השלד, הנתבעת לא הצביעה על כל רשלנות שלו. העד סוג'ז העיד כי מורלי התקשר אליו כפי שמקובל, והודיע לו כי הרשת מוכנה לפני יציקה, ועליו להגיע להשחיל את הצנרת וחוטי החשמל. העד סוג'ז לא הצביע על כל תקלה, ליקוי או פגם ברשת שיש לה קשר סיבתי לתאונה. התובע אישר שלא היה שום דבר שונה בעבודה באתר זה, מכל פרויקט אחר. קבלן השלד אשר מורלי לא היה מוסמך לתת לתובע הוראות אחרות לגבי אופן ביצוע העבודה, שהיה בהן כדי למנוע את התאונה.

    • באשר למפקח מרדכי אדרי, כפי שעלה מן הראיות, המזמין, שאיננו מנוסה בעבודות בניה, מינה את אדרי, מהנדס הקונסטרוקציה, כמפקח בניה מטעמו. אזולאי העיד, כי שכר אותו כמפקח על העבודות והאמין כי הוא מגיע לשטח מדי יום כדי לתאם בין הקבלנים ולפקח על העבודות. מדובר במהנדס, ומכאן שמדובר בעיקרו של דבר בפיקוח הנדסי. ישראל סוג'ז הכיר את אדרי. הוא אף נתן לאזולאי חוו"ד חיובית לגביו. הוא אמנם לא ראה את אדרי בכל יום, אולם אין מחלוקת כי סוג'ז הגיע עם התובע לאתר רק מדי פעם, כאשר נדרשה עבודת חשמל. יתרה מכך, המפקח מרדכי אדרי היה מוכר לסוג'ז. אם סוג'ז סברה, כי יש חבות למפקח, שלא ביקר באתר באותו יום או לא עצר את העבודה – היתה יכולה להגיש כנגדו הודעת צד שלישי, ולא להסתפק בהודעה שהוגשה כנגד המזמין. בפועל, מהעדויות עלה, כי המפקח אדרי עצר עבודות כמה פעמים, והדבר מלמד על מהות הפיקוח שנתן באתר. כמתואר לעיל, חבותה של סוג'ז נובעת משיטת עבודה שאיננה בטוחה, העדר ציוד מתאים, הדרכה ואזהרה. מדובר באחריותו של מעביד ולא ברור מה מפקח יכול היה לעשות בעניינים אלה שהביאו לתאונה. סוג'ז לא הצביעה על חובה קונקרטית של המפקח להיות נוכח בעת ביצוע עבודה סטנדרטית של הנחת צנרת לחיווט חשמל לפני יציקה, ולא הצביעה קונקרטית על פעולה שהיה על המפקח לנקוט בעניינו של התובע.

22. אחריות המזמין וס' 15 לפקודת הנזיקין - באשר לאחריותו של אזולאי עצמו כמזמין, הפנה אזולאי לסעיף 15 פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיו, אם אדם עושה חוזה עם אדם אחר, שאיננו עובדו או שלוחו, על מנת שיעשה למענו עבודה כלשהיא, הוא לא יהיה חייב על עוולה שיבצע אותו בעל חוזה, אלא אם התרשל בבחירת בעל החוזה, התערב בעבודה באופן שגרם לפגיעה או נזק, הרשה או אשרר את המעשה, או היה אחראי מכוח חיקוק לעשיית המעשה.

23. בענייננו, סוג'ז לא טענה כי אזולאי התרשל בבחירת המפקח או כל קבלן אחר. סוג'ז לא טענה כי אזולאי התערב בעבודה, הרשה או אשרר מעשה כלשהוא שגרם לתאונה.

24. מנגד, אזולאי העיד, שאיננו עוסק בבניה אלא ביבוא ומסחר של מוצרי קודש. אזולאי העיד, כי קשר עם קבלנים ראויים לביצוע העבודה ושכר מפקח לפקח על העבודה. בכך יצא אזולאי כדי חובתו, ולא ניתן לחייבו בגין רשלנות זו או אחרת של סוג'ז.

25. אין גם מקום לטענה כאילו מדובר ב"הרחבת חזית". בעניין נויה (רע"א 6814/15 נויה יהלומים בע"מ נ' יהלומי מזל בע"מ, (21/12/2015)), נקבע, כי הרציונאל בבסיס הכלל האוסר על הרחבת חזית, הוא למנוע מצב שבו בעל דין "מופתע", ולאפשר לאותו בעל דין להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הטענות המועלות על ידי הצד שכנגד בכתבי טענותיו. כאשר הטענה המרכזית באותו עניין היתה שמדובר בהסכם מחייב, לא ניתן לראות "הרחבת חזית" בטענה ששותף אחר חתם על המסמך, שכן השינוי העובדתי איננו חורג מבחינה מהותית מהמחלוקת העיקרית בין הצדדים (שם, פסקה 8 לפסה"ד). הכלל של "הרחבת חזית" נועד בעיקרו להגביל תובע (ושולח הודעה לצד ג' בכלל זה), מלהפתיע את הנתבע (או הצד השלישי בהתאמה), שכן כתב הגנה יכול לכלול גם הכחשה כללית. אם כתב ההגנה העלה כמקובל, את טענות ההגנה בתמצית, פירוט הטענות אינו בבחינת הרחבת חזית (ר' למשל בהיקש: ת"א (ירושלים) 12677/06 אברהם מישאלי ואח' נ' יובל יזדי, (04/03/2008) ; ת"א (תל-אביב-יפו) 26214/06 ע.דור חדש אלומיניום בע"מ נ' ניחוחות וטעמים בע"מ, (15/01/2007) ; סע"ש (תל אביב) 21539-12-12 דביר סעדון נ' מיקוד שמירה אבטחה שירותים ונקיון בע"מ, (11/05/2014)). בענייננו, אזולאי בכתב הגנתו הדגיש בתמצית, כי אין לו כל חבות בעניין, שכן שכר את שירותיה של סוג'ז והתנה עימה כי היא תהיה האחראית הבלעדית לבטיחות עובדיה. הוא טען להעדר יריבות והעדר עילת תביעה כלפיו, וההפנייה לסעיף 15 לפקודה, היא רק בגדר הרחבה משפטית של טענה זו.

26. הטיעון החוזי - אין מחלוקת כי בין אזולאי לסוג'ז נכרת ביום 20.8.14 הסכם לביצוע העבודות. אין מחלוקת כי במסגרת סעיף 7 (8.1) להסכם, התחייבה סוג'ז לביטוח הכולל אחריות צולבת וביטול זכות השיבוב כלפי אזולאי. אין מחלוקת כי במסגרת סעיף 13.1 להסכם, התחייבה סוג'ז לשמור בקפדנות על הוראות כל דין החל על ביצוע העבודות, ולקחה על עצמה אחריות מלאה כלפי אזולאי, לשחרר אותו ולשפותו בקשר לכל תביעה שתוגש נגדו. אין מחלוקת כי במסגרת סעיף 13.3 להסכם, התחייבה סוג'ז לקחת על עצמה כל אחריות לכל תאונה, חבלה או נזק, שיגרמו לעובדיה, ולשחרר את אזולאי מכל אחריות או חובה כלשהיא בקשר לכל תאונה, חבלה או נזק כאמור.

27. אף שהטיעון החוזי הופיע בהרחבה בכתב ההגנה של אזולאי, סוג'ז למעשה התעלמה מהתחייבויותיה החוזיות בעניין. בשלב הסיכומים נטען, כי מדובר בתביעה נזיקית, ולכן היתה חובה לשגר הודעה לצד רביעי נגד סוג'ז בטענות החוזיות. לא עלה בידי להבין טעמו של טיעון זה. סוג'ז, שולחת ההודעה, טענה לחבות נזיקית של אזולאי. אזולאי בכתב הגנתו התגונן תוך הסתמכות על הטיעון החוזי. אין מדובר רק בטענת שיפוי, כאמור בסיפה ס' 13.1 להסכם, אלא בטענה מהותית לעניין האחריות, המבוססת על התחייבות חוזית של סוג'ז שולחת ההודעה, התחייבות שנטענה בכתב ההגנה ברחל בתך הקטנה, תוך הסתמך על ההסכם בין הצדדים.

28. ההלכה הפסוקה עסקה לא אחת בסעיפים דומים בין מזמין עבודה לקבלן. עצם קביעת התנאי, לפיו הקבלן פוטר את המזמין מכל אחריות, ומקבל על עצמו לשפות את המזמין במקרה של הגשת תביעה, מובילה למסקנה, שהקבלן, סוג'ז בענייננו, קיבל על עצמו את האחריות לשלם לעובד שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו באתר (ת"א (מח' חיפה) 917/08 סובחי אגברייה נ' בנייני צוק בע"מ (23/06/2013) ; ת"א (של' תל אביב) 30310-09-11 ל"ג נ' קניון לוד סנטר אחזקה וניהול, (18/10/2016), פסקה 40 לפסה"ד).

29. סוג'ז טענה בסיכומי תשובה, כי הפטור הגורף שבהסכם, סותר את התנאים שנקבעו במסגרת הלכת זוגלובק (רע"א 3740/07 זוגלובק בע"מ נ' פארס נג'אר בע"מ (16/01/2008)). עיון בפסק הדין בעניין זוגלובק, מלמד כי דווקא נוסח הסעיף מחזק את טענת אזולאי. בהלכת זוגלובק נקבע, כי סעיף הפטור נגע רק לאחריות שילוחית של המזמין, ולא לאחריות ישירה. ההסכם לא קבע מנגנון שיפוי של הקבלן במקרה של אחריות ישירה של המזמין. בענייננו לעומת זאת, ישנו סעיף שיפוי כולל (ס' 13.1 להסכם), כאשר סוג'ז לקחה על עצמה את מלוא האחריות לנזקי עובדיה (ס' 13.3 להסכם), ואף התחייבה לבטח גם את אחריותו של המזמין (ס' 8.1 להסכם).

     

     

     

     

     

    סיכומו של דבר

30. נוכח האמור לעיל, שולחת ההודעה סוג'ז לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח חבות כלשהיא של אזולאי.

31. התביעה העיקרית מתקבלת בהתאם להסכמת הצדדים, וההודעה לצד שלישי נדחית.

32. אני מחייב את הנתבעת סוג'ז, לשלם לתובע סכום כולל של 306,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות בשיעור כולל של 62,653 ₪, וכן השבת האגרה ושכ"ט המומחים, זאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

33. ההודעה לצד שלישי נדחית, והנתבעת תשלם הוצאות הצד השלישי בשיעור כולל (ומופחת לנוכח ההסכמה העיקרית) של 12,000 ₪.

     

    המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.

     

     

    ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ח, 29 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.