ת"א 10448-02-15 קבלאן נ' רשות המסים בישראל-אגף המכס ואח'

1.לפני בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 27/03/2016, ואשר על פיו מחקתי את התביעה נגד המשיבה שהינה נתבעת מס' 3 בכתב התביעה. 

יש לציין כי אותו פסק-דין ניתן בהיעדר תגובת המבקש כאן.

2.לטענת המבקש בבקשתו לביטול פסק-הדין, אין סיכוי למשיבה לקבלת טענתה כי יש למחוק את התביעה נגדה, וכי הטענות שהיא העלתה בבקשתה אינן נכונות.

לטענתו, יש מחלוקת בינן לבין המשיבה סביב פרשנות התחייבותה לתשלום המסים שלקחה על עצמה עם חתימת עסקת החילופין בין המבקש לבין נתבעת 1, והשאלה שבמחלוקת הינה מי נושא בתשלום מס הרכישה (נספח ז'4 לכתב התביעה המתוקן). עוד טוען המבקש כי היה איחור מסוים מטעם המשיבה בביצוע התשלום, וכי הוא חולק על טענתה כי הוא איחר במסירת דרישת התשלום ומבקש לסתור את החזקה של מסירת הדרישה מאחר ולטענתו, בכפר יש כמה אנשים העונים על השם שלו ,וכי הוא לא קיבל מקודם את הדרישה ובתכוף לאחר קבלתה הוא הפנה אותה למשיבה.

3.כידוע בבוא בית משפט לדון בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר מכוח שיקול הדעת כמו במקרה זה, עליו לענות על שתי שאלות - האחת, מהי סיבת המחדל בזמן הגשת התגובה מטעם המבקש והשנייה החשובה ביותר מהם סיכויי ההגנה.

במקרה זה המבקש טען כי הוא הגיש תגובה כבר ביום 10/03/2016 והוא צירף אישור לקבלת התגובה, דהיינו התגובה הייתה בתיק בעת מתן פסק-הדין, ולגוף העניין טוען המבקש, כי אין למחוק את התביעה נגד המשיבה מהנימוקים שהוזכרו בסעיף 2 לעיל.

בתגובתה ,טענה המשיבה ,כי אין כל עילת תביעה נגדה והשארתה כנתבעת תגרום לבזבוז משאבים ויש להותיר את פסק-הדין בדבר המחיקה על כנו.

4.לאחר שעיינתי בבקשה נחה דעתי כי יש לבטל את פסק-הדין מכוח שקול הדעת שכן התגובה הייתה בתיק וזו תשובה לשאלת המחדל והשנייה סיכויי המבקש להדיפת טענת העדר העילה.

אין צורך להרחיב בנושא, אך המגמה הרווחת בפסיקה היא לתת לבעל-דין את יומו בבית המשפט מאחר וזכות הגישה לערכאות הינה זכות בעלת מעמד חוקתי.

במקרה זה טענות המבקש לגבי תאריך קבלתו לדרישות התשלום שנויות במחלוקת, ויש לאשר לו לסתור את חזקת המסירה ובנוסף, המחלוקת מי ישלם את מס הרכישה המבקש או המשיבה, נותרה במחלוקת ודינה להתברר במשפט גופא.

עפ"י הפסיקה די שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, כדי שהתביעה לא תסולק על הסף.

ראה גם אורי גלר, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שביעית, תשס"ג), בעמ' ע138.