ת' גרושה להחזר כספי השקעה בדירה הבנויה על מקרקעי החם לשעבר

פתח דבר:

1.         פסק דין זה עניינו בשאלה, האם התובעת, גרושתו של הנתבע מס'1, זכאית למחצית שווי דירת המגורים הבנויה על מקרקעין הרשומים על שמו של חמה  לשעבר, הנתבע מס' 2.

עובדות ברקע וטענות הצדדים:

2.         הנתבע מס' 2, אביו של הנתבע מס'1 (להלן:"האב"), הינו הבעלים הרשום של 25% מהזכויות בחלקה ___ גוש  _____ מאדמות _____ (להלן:"החלקה").

3.         התובעת והנתבע מס' 1, בני העדה המוסלמית, נישאו זל"ז ביום 16.6.72 (להלן:"בני הזוג" ו/או "התובעת" ו/או "הנתבע"), ומנישואיהם נולדו להם שישה ילדים, כולם בגירים כיום. משנישאו בני הזוג הם התגוררו בבית ישן (" עקד"), השייך לאב.

4.         לטענת התובעת, בשנת 1985 או בסמוך לכך, החלו בני הזוג, ביחד עם הגיס, אחיו של הנתבע מס' 1 (להלן: "הגיס"), לבנות מעל החלקה נשוא תביעה דנן, בית מגורים לשניהם, וזאת בהסכמתו ובאישורו של האב; עבודות הבנייה נמשכו עד שנת 1986-1987.

מדובר במבנה בקומת קרקע, המחולק לשתי דירות צמודות, אחת לבני הזוג (להלן:"הדירה") והשנייה לגיס ולרעייתו.

            בהקשר זה הוסיפה וטענה התובעת, כי שטחה של הדירה הינו כ- 130 מ"ר, כאשר בהמשך, נבנתה תוספת לגג של כ- 20 מ"ר.

5.         לשיטת התובעת, הדירה נבנתה במשאבים ובמאמצים משותפים שלה ושל הנתבע מס' 1 , כך שבעוד שהנתבע מס' 1 עבד והשתכר מעבודתו כספר, טוענת התובעת, כי היא ניהלה את משק הבית, גידלה וחינכה את ילדיהם, ועבדה בעבודות מזדמנות.

            בכך הצליחו בני הזוג לחסוך כספים לשם מימון עלויות בניית הדירה זאת בנוסף לעזרה שקיבלה התובעת לטענתה, מבני משפחתה ובמיוחד מאחיה ע'.

6.         עוד טוענת התובעת, כי במהלך חייהם המשותפים, רכשו בני הזוג במשותף את כל המיטלטלין של הדירה כמפורט בסעיף 14 לכתב התביעה, בנוסף למיטלטלין אחרים השייכים לילדיהם כמפורט בסעיף 15 לכתב התביעה.

7.         בחלוף שנים, חל משבר ביחסים בין בני הזוג, וביום 28.7.00, כך לטענת התובעת, היא סולקה על ידי הנתבע מהדירה ונאלצה לעבור ולהתגורר אצל הוריה וביום 17/10/02 הם התגרשו זה מזו בבית הדין השרעי.

8.         בתביעתה דנן עתרה התובעת לקבלת הסעדים ההצהרתיים הבאים:

א.         "התובעת, הינה הבעלים של מחצית הבית הבנוי על חלקה ____ גוש ____ מאדמות ______, ולחילופין לחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובעת את מחצית שווי הבית והמיטלטלין כפי שנרשם בסעיף 14 לעיל.

ב.         התובעת זכאית לקבל את המיטלטלין על פי סעיף 15 הנ"ל, ולמוסרם לילדים של בני הזוג".

9.         הנתבעים מכחישים את טענות התובעת, ועותרים לדחיית התביעה נגדם. לשיטתם, האב הוא זה שבנה את הדירה, מעל החלקה שבבעלותו הבלעדית, הוא זה שמימן מכספו הפרטי את כל עלויות הבנייה- חומרי הבניין, כאשר הבניה בוצעה על ידי בני משפחתו ללא תמורה. עוד טוענים הנתבעים, כי הדירה  נבנתה ללא כל עזרה או תמיכה, כספית או אחרת, מצידם של בני הזוג.

10.        הנתבעים הוסיפו וטענו כי האב התחשב במצבם הכלכלי הקשה של בני הזוג, והרשה להם  "כמחווה משפחתית" מצדו, להתגורר בדירה שבנה, אם כי, מבלי להעביר להם זכות כלשהי בדירה זו. וכך היה: בני הזוג עברו להתגורר בדירה  עד לשנת 2000, מועד בו עזבה התובעת את הדירה.

            בכל  מקרה, טוענים הנתבעים, כי התובעת לא הוכיחה את טענתה בדבר השתתפותה במימון עלויות בניית הדירה.

11.        באשר למיטלטלין, טוענים הנתבעים, כי עת עזבה התובעת מיוזמתה את הדירה, היא לקחה איתה את רוב חפציה האישיים והריהוט שהיה לבני הזוג.

12.     אף שהתביעה היתה להצהרה על בעלות בדירה, הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, שקיבלה תוקף של החלטה לפיה, התיק ייקבע לשמיעת הוכחות "בשאלה האם זכאית התובעת למחצית שווי הדירה נשוא התביעה ולמחצית המיטלטלין או מחצית שווים. לאחר מכן ובכפוף להכרעה שתתקבל ימונה מומחה מטעם בית המשפט לצורך הערכת שווי הדירה והמיטלטלין ככל שהדבר נחוץ לצורך הכרעה בתיק".

13.        בפני נחקרו התובעת ועדיה: אחיה ע' ואחותה גב' א'. הנתבעים העידו לעצמם וזימנו עוד שני עדים: פ.ע ו- ו.ע. בשלב מאוחר יותר הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

הכרעה: