תא"מ
בית משפט השלום נתניה
|
148-09
14/11/2010
|
בפני השופט:
סמדר קולנדר-אברמוביץ
|
- נגד - |
התובע:
שרון ד. היבואנים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אשר חיון
|
הנתבע:
סנטר רהיטים- מלכה אברהם
|
פסק-דין |
פסק דין
4 שיקים משוכים על ידי מלכה אברהם סנטר רהיטים לפקודת בורדו שהוגשו ללשכת ההוצאה לפועל ע"י שרון ד. היבואנים בע"מ לאחר ביטולם.
הנתבע הגיש התנגדותו לביצוע שיקים אלה. בהתנגדותו טען שבשני שיקים שמספריהם 801 ע"ס 3898 ₪ ושיק שמספרו 830 ע"ס 3588 ₪ זויף התאריך שכן התאריך הרשום בהם הינו בחודש מרץ. התאריך זויף על מנת שניתן יהיה להגישם לבנק, וזאת מאחר וחלף המועד הקבוע בחוק להגשתם, מעל לחצי שנה. לגבי שני השיקים הנותרים טען הנתבע לכשלון מלא ולהיות התובעת מחזיקה בשיקים שלא בתום לב וללא ערך כפי שיפורט להלן.
המסכת העובדתית שהציג הינה כדלקמן:
בתאריך 8.10.07 נחתם הסכם בין הנתבעת המשווקת רהיטים לבין חברת בורדו יבואנית רהיטים לפיו חברת בורדו תספק לנתבעת רהיטים לתצוגה. כן הוסכם בכתב שאם יהיו דגמים שלא יהיה להם ביקוש אזי הם יוחלפו. (ההסכם הוצג כנספח ג'). לאחר חתימת ההסכם סוכמו המחירים ותנאי תשלום. חברת בורדו לא עמדה כלל בהסכם ולא סיפקה הרהיטים ומשכך בוטלו השיקים כדין על ידו. כך בכל הנוגע להזמנות מספר 1521,1614 שחברת בורדו התחייבה לספק הסחורה, הסחורה לא סופקה. הנתבעת נאלצה לבצע הזמנות אלה ללקוחות מספקים אחרים ואף נגרמו לה נזקים נוספים כתוצאה מכך.
לאחר שהתקבלה התנגדות הנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעת הכוללים תצהיר מר אבי מלכה, מנהלה וכן תצהיר מר נחמיה ליפשיץ שהיה איש מכירות בחברת בורדו. מנגד התובעת הגישה תצהיר מטעם מר עמוס סופיר עובד התובעת וכן זימנה התובעת לעדות את מר יחזקאל טאקו אחד ממנהלי חברת בורדו.
דיון משפטי:
ראשית יש לדון בשני השיקים שמועד פרעונם שונה. מר עמוס סופיר הצהיר בתצהירו שכאשר הגיע להפקיד השיקים בבנק וגילה שמועד פרעונם עבר, תיקן את תאריך השיק כך שניתן יהיה להפקידו. לטענתו עשה זאת בתום לב.
הנני רואה בחומרה רבה תיקון זה שהינו למעשה זיוף השיק. לא ניתן לתקן התאריך על גבי השיק שלא בהסכמת מושך השיק. אין זה ייתכן שאדם על דעתו ישנה תאריך שיק כך שניתן להפקידו בבנק מבלי שיקבל אישור לכך. משעשה כן למעשה זייף השיק. משלא ניתן היה להפקיד השיק מאחר והמועד להפקדתו בבנק עבר (למעלה מחצי שנה), השיק הינו בטל, ולא ניתן לתקן הביטול באופן חד צדדי. משכך אין כל מקום לחיוב הנתבעת בגין שני שיקים אלה.
התובעת בסיכומיה מפנה לסעיף 16 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973. איני סבורה שניתן להחיל הוראות חוק אלה על השיק, שכן לגבי שיקים קיימת הוראת חוק ברורה, פקדות השטרות המסדירה הנושא. ללא קבלת אישור עורך השיק, אין אפשרות לשינוי התאריך על גבי השיק. כל החלטה אחרת תגרום לכך שכל אדם המקבל שיק, כאשר דבר הרשום בו אינו נראה לו, ישנה השיק ויטען שעושה כן בתום לב. חייבת להיות הסכמה ברורה של עורך השיק לכל שינוי שהוא. אין ספק ששינוי תאריך הינו שינוי מהותי עד מאוד, שלא ניתן לעשותו ללא קבלת אישור.
נותרו לדיון שני שיקים. האחד מס' 299 ע"ס 3940 ₪ והשני מס' 589 ע"ס 14,707 ₪ . עיון בהם מעלה שאין כל חתימת הסב של התובעת על גבי השיקים, אלא קיימות חתימות הסב הן של חברת בורדו והן של חברת אלקנטרה. בבית המשפט לא הצלחתי לקבל הסבר ממר סופיר כיצד שיקים אלה הגיעו לידי התובעת, האם מחברת אלקנטרה או מחברת בורדו, כאשר העד שינה עדותו בענין זה. בתחילה העיד שהשיקים הועברו מבורדו, (ראה עמ' 13 שורות 14-16) ובהמשך כאשר עומת עם העובדה שקיימת חתימה של חברת אלקנטרה ולא של התובעת על גב השיקים טען שאולי התובעת היא שהעבירה השיקים לחברת אלקנטרה (ראה עמ' 14 שורות 20-22). כן עלי לציין שבשני השיקים קיים על גבם שרטוט שני קווים ובשיק אחד אף מחוקה המילה לפקודת.
כן נשאל העד האם יודע שמר מסיקה מחברת אלקנטרה פנה למר מלכה מהנתבעת והודיע לו שעליו לכבד את השיקים, עובדה המלמדת שחברת אלקנטרה ידעה שהשיקים לא יכובדו, כאשר היו בידיה.
תשובתו היתה שאינו יודע על כך, אולם בקנה אחד לתשובה זו השיב ששני בעלי המניות בתובעת ובחברת אלקנטרה הם בני משפחה (ראה עמ' 14 שורות 14-16). ככלל מעדותו התרשמתי שקיים קשר בין שתי חברות אלה.
משכך, לא שוכנעתי כלל שהתובעת הינה אוחזת כשורה, מאחר ולא ברור כלל מעמדה לגבי שיקים אלה. איני סבורה שהוכח ממי קיבלה השיקים לידיה והאם אכן לא ידעה בעת קבלת השיקים שקיימת בעיה עם עסקת היסוד. על התובעת נטל ההוכחה להוכיח שהינה אוחזת כשורה בשיקים ואיני סבורה שעמדה בנטל זה.
עם זאת עלה מעדות מר סופיר וכן מחשבונית שהגיש שהשיקים הועברו בגין סחורה שנמסרה לחברת בורדו, דהיינו ניתנה תמורה בגינם. משכך מסקנתי הינה שהתובעת הינה אוחזת בעד ערך בשיקים. במצב זה יש לבחון את עסקת היסוד שכן אוחז בעד ערך אינו מתגבר על טענת כשלון תמורה בעסקת היסוד.
לאחר ששמעתי הצדדים מסקנתי הינה שאכן התקיים כשלון תמורה חלקי כפי שאפרט - .
מר מלכא הצהיר ששתי הזמנות מס' 1521 ו 1614 שהזמין בהן סחורה עבור לקוחות שלו הסחורה לא התקבלה מבורדו למרות פניות חוזרות ונשנות אליו, עד שבסופו של דבר נאלץ לספק הסחורה מספק אחר.
אף מעדות מר נחמיה ליפשיץ עלה שיודע בבירור שהזמנה אחת לא התקבלה, לגבי השניה לא ידע בבירור. מר יחזקאל טאקו אשר העיד בתחילת עדותו של הסחורה סופקה, הודה בחקירתו הנגדית שבהזמנות אלה הסחורה לא סופקה למרות זמן ניכר שעבר, ולמעשה הנתבעת לא קיבלה הזמנות אלה. משכך יש מקום לקזז סכום הזמנות אלה מחוב הנתבע בהתאם לשני השיקים שנותרו, כאשר יש לערוך החישוב בהתאם להסכמות הצדדים.
לגבי יתר החוב, כעולה מעדות טאקו ואף ממסמכים שהציג, (ת' 1) סחורה התקבלה.
לגבי סחורה שניתנה על מנת שתהיה בתצוגה הנתבע העיד שסופקה סחורה שהינה 4 מערכות סלון, וכיום למעשה נותר רק סלון אחד בתצוגה כאשר אף מעדותו עלה שהיתר הוחזר, הוחלף, נמכר (ראה עמ' 10 שורות 8-12) . בהתאם להסכם שבין הנתבעת לחברת בורדו(נספח ג') עלה הן מעדות מלכה והן מעדות ליפשיץ וטאקו שאם הסלון במצב סביר על חברת בורדו לקחתו. משלא הוכח שלא ניתן היה לקחתו, היה על חברת בורדו לקחתו, וכאשר לא עשתה כן יש מקום לקיזוז סכום סלון זה בלבד מסכום השיקים.