ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
|
15233-09-13,13867-09-13
05/11/2015
|
בפני השופטים :
1. סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
2. השופט אילן איטח
3. השופטת נטע רות
|
| - נגד - |
המערערת/המשיבה:
אדוונטק טכנולוגיות (אפלט) בע"מ
עו"ד צביקה שטוירמן ועו"ד רותם פרמינגר
|
המשיב/המערער:
יתיר זלוסקי
עו"ד רן אורן
|
| פסק דין |
סגנית הנשיא ורדה וירט ליבנה
פתח דבר
- לפנינו ערעור וערעורים שכנגד על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת דגית וייסמן; ס"ע 22978-06-10) מיום 22.6.2013 (להלן: "פסק הדין").
- ביום 13.6.2010 הגיש המערער והמשיב שכנגד (להלן: "המערער") תביעה נגד המשיבה והמערערת שכנגד (להלן: "המשיבה") לתשלום פיצויי פיטורים, תשלום בגין שעות נוספות, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצויי הלנה. כפי שיפורט להלן, ביום 31.7.2011 תוקן כתב התביעה והוסף לו רכיב להשבת סכומים שנמשכו על ידי המשיבה מקופת הפיצויים שעל שם המערער.
- פסק הדין האזורי דחה את תביעת המערער לתשלום פיצויי פיטורים בעת התפטרות בעילת נוהג, ולחילופין בגין התפטרות מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, להשבת סכומים שהמשיבה משכה מקופת פיצויים הרשומה על שמו, ולפיצוי בגין עגמת נפש.
פסק הדין האזורי קיבל את התביעה לתשלום תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, וקבע שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה") חל על המערער.
- עם זאת, בית הדין האזורי קבע כי לא כל השעות הנוספות שנתבעו הן שעות עבודה המזכות בשכר. ביחס לשעות בהן עשה המערער את דרכו לעבודה בחצרי לקוחות בחו"ל, הבדיל בית הדין האזורי בין השעות בהן עשה המערער את דרכו מביתו לשדה התעופה ומשדה התעופה הזר לבית המלון, ואת שעות השהייה בשדה תעופה, לבין שעות הטיסה עצמן. בעוד שלגבי הראשונות קבע שהינן כנסיעה למקום העבודה ועל כן על פי ההלכה הפסוקה אינן מזכות בשכר, לגבי האחרונות קבע כי דינן כשעות עבודה המזכות בשכר.
- המערער הגיש ערעור לבית הדין זה על דחיית תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים בעילת הנוהג, להשבת הסכומים שהופקדו לקופת הפיצויים על שמו, ולתשלום עבור השעות בהן עשה דרכו לשדה התעופה ובחזרה ממנו, ובשהייה בשדה התעופה. כן טען המערער כי נפלו טעויות תחשיב בפסק הדין האזורי, וכי היה מקום לפסוק לזכותו שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.
במסגרת תיק זה, הגישה המשיבה ערעור שכנגד בו ערערה על חיובה בתשלום שכר בגין שעות הטיסה עצמן.
- כן הגישה המשיבה ערעור מטעמה בתיק ע"ע 13867-09-13, במסגרתו תקפה את הקביעה לפיה חוק שעות עבודה ומנוחה חל על המערער בנסיבות עבודתו, ובהתאם לכך את חיובה בתשלום שעות נוספות.
הרקע העובדתי הרלבנטי לערעור כפי שנפסק על ידי בית הדין האזורי
- המשיבה היא חברה העוסקת ביישום, פיתוח והתקנת תוכנה עבור לקוחותיה.
- המערער, רואה חשבון בהכשרתו, הועסק על ידי המשיבה מיום 10.3.2007 עד ליום 2.2010 כמיישם פיננסי. בתחילה הועסק המערער על ידי חברת "אפלט" שלימים נרכשה על ידי המשיבה.
- תנאי עבודתו של המערער נקבעו בהסכם עבודה אישי שנחתם בין הצדדים ביום 13.2.2007. על פי תנאי ההסכם, למערער שולם שכר גלובלי.
- שכרו ההתחלתי של המערער עמד על סך 16,000 ₪ בשנה הראשונה לעבודתו (סעיף 1 לנספח א' להסכם), הועלה לסך 18,000 ₪ בשנה השניה לעבודתו, והופחת לסך 17,100 ₪ לאחר הקיצוץ הרוחבי בשכר העובדים כמפורט בסעיף 13 להלן.
- המערער נדרש לצאת מהארץ מעת לעת לצורך עבודה במשרדי לקוחות המשיבה בחו"ל.
- המערער הגיש דיווח של שעות עבודתו למשיבה. המשיבה ציינה את שעות העבודה החודשיות של המערער על גבי תלושי שכרו, בהתבסס על דיווחיו.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת