ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
|
22497-04-10
11/05/2010
|
בפני השופט:
שאול מנהיים
|
| - נגד - |
התובע:
1. דוד שמעוני
2. רונית דגלי אומות בע"מ
|
הנתבע:
שרגאי דגלים וסמלים בע"מ
|
| החלטה,החלטה,פסק-דין |
החלטה
לאחר שבמשך למעלה משעתיים ניסיתי להביא הצדדים להסכמה ואף הוצעו שתי מתכונות אפשריות, ובסופו של דבר הדבר לא עלה יפה, לטעמי מסיבות לא ענייניות, תשמענה חקירות של שני המצהירים שכל אחת מהן תמשך לא יותר מ-30 דקות ותוגבל לעניינים שבעובדה בלבד, אף שהתצהירים שניהם חורגים גם לעבר עניינים משפטיים.
לאחר מכן יישמעו טיעונים בעל פה וניתן יהיה להגיש אסמכתאות משפטיות וההחלטה תינתן בהקדם לאחר הדיון אך לא היום.
ניתנה והודעה היום כ"ז אייר תש"ע, 11/05/2010 במעמד הנוכחים.
שאול מנהיים, שופט
החלטה
השאלה נשאלה במישור העובדתי והתשובה תתמקד רק במישור העובדתי, מה גם שהעד כבר השיב.
ניתנה והודעה היום כ"ז אייר תש"ע, 11/05/2010 במעמד הנוכחים.
שאול מנהיים, שופט
פסק דין
במהלך הדיון בבקשה לצו מניעה זמני, עתרו התובעים, שהם גם המבקשים, למחיקת תביעתם. מבחינה דיונית מדובר בבקשה לפי תקנה 154(א), אולם מבין החלופות הנזכרות בתקנה האמורה, אין כאן בקשה להפסקת התובענה אלא רצון התובעים לחזור בהם מהתביעה.
על פני התקנה נראה שהמשמעות היא של מחיקה, שכן כאשר תביעה אינה מתקבלת ואינה מופסקת היא יכולה רק להימחק או להידחות.
האלטרנטיבה של דחייה נזכרת בתקנה 154(ג), כאשר המהלך הוא שאם בית המשפט מסרב לבקשת תובע על פי סעיף קטן א' והתובע מחליט בעקבות זאת שלא להמשיך בניהול התובענה, רשאי בית המשפט לדחותה.
מכאן שהבקשה שבפניי אינה יכולה להיות בקשה לדחייה מצד התובעים אלא רק בקשה למחיקה.
הנתבעים מתנגדים למחיקת התביעה ומודיעים שהם סבורים שיש לסרב לבקשה, ובעקבות כך, אם לא ימשיכו התובעים בבירור תביעתם, גם לדחות את התביעה.
טעמיהם של הנתבעים, כפי שנרשמו בפרוטוקול, עוסקים בכך שדחיית התביעה היא מהלך שתהיינה לו השלכות רוחב גם על גורמים נוספים, וזאת להבדיל ממחיקה.
אני סבור שדווקא הטעם הזה מביא למסקנה הפוכה מזו שהנתבעים טענו לה.
מקובל עליי שלבית משפט, גם בהליך אזרחי בין שני צדדים, יש גם תפקיד נורמטיבי ועליו לראות לנגד עיניו גם אינטרסים החורגים מד' אמות בעלי הדין שבפניו. יחד עם זאת, אני סבור שיש לעשות זאת בזהירות ובלי להפוך את הדיון בהליך אזרחי בין צדדים מוגדרים לאקט שעיקרו נורמטיבי וצופה פני הציבור הרחב.
כך, במסגרת ההיבט הנורמטיבי, ראוי שבית המשפט לא ייתן ידו להסדרים שנוגדים את תקנת הציבור או את הדין.
לא ראוי שבית המשפט ימנע מתובע את הזכות הבסיסית, בתור מי שיזם את ההליך, לבקש למחוק את ההליך שיזם, רק מפני האינטרס הציבורי.
אני סבור שיש להניח לאינטרס הציבורי לשעתו ולמי שמופקדים עליו, בין כיחידים ובין כרשויות או רגולטורים, במקרה זה.
כאן ניתן להסתפק במחיקת התביעה.