שמנת שילת בע"מ נ' שושני ואח'

החלטה

בפניי בקשה לחיוב התובעת בערובה להוצאות הנתבעים. עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בסך 500,000 ₪ בגין הפרה נטענת של זכויות יוצרים בצילומים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי יש להעתר לבקשה מן הטעמים המפורטים להלן.

ס' 353א' לחוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן: "חוק החברות"), קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."

סעיף זה הוא מחליפו של ס' 232 לפקודת החברות (להלן: "הפקודה"), שבוטלה עם חקיקתו של חוק החברות. מרבית פסקי הדין המנחים בסוגייה זו ניתנו ביחס לס' 232 לפקודה, אך ההלכה שנקבעה בהם תקפה גם ביחס לס' 353א' ל חוק החברות.

ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ , בעמ' 650 (1990) - פורסם בנבו, נפסק כי:

"בעוד ששערי בית המשפט פתוחים לרווחה לפני תובע יחיד שהוא בשר ודם, אין המחוקק רואה בעין יפה הגשת תובענה ללא ערובה, שבה תובעת, שהיא חברה חסרת יכולת כספית, מסתתרת, כביכול, מאחורי האישיות המשפטית שלה כדי להימנע מתשלום הוצאות ... דעתי היא, שקיימת חזקה שיש מקום לחייב חברה במתן ערובה להוצאות, אלא אם כן קיימים, בנסיבות העניין, טעמים לסתור."

קיימת איפוא חזקה לפיה יש מקום לחייב חברה בערובה להוצאות, ומכאן שנטל הראיה לסתור את אותה חזקה מוטל על החברה. חזקה זו מצאה לה ביטוי סטטוטורי מפורש בהוראת ס' 353א' לחוק החברות, המטיל על החברה התובעת את נטל ההוכחה להראות כי ביכולתה לשלם את הוצאות המשפט.

במקרה דנן לא עלה בידי התובעת להרים את נטל ההוכחה הנדרש להוכחת חוסן כלכלי, שכן כעולה מן הבקשה, ניתנו נגדה פסקי דין המחייבים אותה לשלם קנסות בסכומים של 934,600 ₪ ו- 201,000 ₪. הקנסות טרם שולמו. על כן, העובדה שבחשבון הבנק של התובעת מצויים פקדונות בסכום של כ- 1,098,000 ₪, אין בה די כדי להוכיח יכולת כלכלית לשלם את הוצאות המשפט היה והתביעה תידחה.

העובדה שלתובעת מחזור הכנסות שנתי של 1,878,285 ₪ אינה מעידה על חוסן כלכלי, שכן לא הובאו נתונים באשר להיקף ההוצאות השנתי של התובעת.

אשר על כן אני נעתר לבקשה. התובעת תפקיד בקופת בית המשפט ערבון בסך 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית, תוך 60 יום. אם לא תעשה כן- תידחה התביעה.

התובעת תשלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, רשם

ביהמ"ש המחוזי ת"א