שמו של אדם לא היה ברשימת האורחים במלון באומן- יפוצה בגין שהותו בלילה מחוץ למלון

1.         עניינו של פסק דין זה הוא בתביעה קטנה שהגיש התובע, שמיר אהרון, בגין עוגמת הנפש שלטענתו נגרמה לו כאשר הנתבע, נחמן ארול, שביצע עבורו הזמנה לטיול באומן שבאוקראינה, לא שלח למלון את רשימת האורחים, וכתוצאה מכך נאלץ התובע לשהות את הלילה מחוץ למלון, עד אשר סודר העניין ביום שלמחרת.

            התובע העמיד את סכום התביעה על סך של 3,000 ש"ח, אולם במהלך הדיון שהתקיים ביום 16.3.2007 הודה כי ביקש מהנתבע פיצוי בסך של 700 ש"ח בלבד.

2.         להגנתו, טען הנתבע כי מעולם לא התחייב בפני התובע לטפל עבורו בהזמנה של הטיול, והוא רק סייע לו במסגרת התנדבותו במרכז ברסלב. ואולם, הנתבע חתום על מסמך מיום 1.4.2007 בו הוא מודה באחריותו להזמנה שביצע התובע: "אני החתום מטה מצהיר בזאת כי הזמנת השירות למלון שערי ציון בעיר אומן אוקראינה עבור מר אהרן שמיר לתאריכים 21-13 במרץ 2007 בוצע אצלי, ואני אחראי על ההזמנה על כל המשתמע מכך" (הדגשה שלי - ש.ש.) (ראה המסמך המצורף לכתב התביעה).

הנתבע טען כי הוא חתם על המסמך הנ"ל לבקשתה של חברת הנסיעות אמבסדור (שהיתה נתבעת בתיק זה ונמחקה) מבלי שהיה מודע למשמעות החתימה, אולם איני מוצא לקבל טענה זו, שכן ברי כי לא היה לוקח אחריות על דבר שהוא אינו מודה בו, מה גם שהנתבע העיד על עצמו כי הוא מנהל משרד נסיעות בירושלים, ומכאן שודאי שהבין את המשמעות של הצהרתו זו.

לפיכך אני קובע כי הנתבע הינו האחראי להזמנה שביצע התובע. 

3.         לאחר שמיעת עדותו של התובע בפני בית המשפט התרשמתי כי אכן נגרמה לו עוגמת נפש, בכך שהגיע לעיר אומן בשעת לילה מאוחרת, אולם המלון לא היה מוכן לקבל אותו שכן הנתבע, כמי שהיה אחראי להזמנה של התובע, התרשל, ולא וידא כי שמו של התובע מצוי ברשימת האורחים שצפויים להגיע למלון. אני סבור כי הדבר גרם לתובע עוגמת נפש רבה, טרחה וטרדה.

עם זאת, אני סבור כי הסכום של 3,000 ש"ח אותו מבקש התובע הינו מופרז למדי, שכן היה באפשרותו לשלם למלון עבור לינה של לילה אחד, למרות שכבר שילם על כך מראש עוד בארץ, ולתבוע את נזקיו כאשר ישוב מנסיעתו, אולם במקום זאת בחר התובע לשהות מחוץ למלון, ולמעשה ל"החריף" את סבלו. לכך מצטרפת העובדה שלמחרת התקלה טופלה, והטיול המשיך כמתוכנן.

אשר על כן, אני מוצא להעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע על הסכום אותו ביקש מהנתבע מלכתחילה, על סך של 700 ש"ח. עוד אני פוסק את הוצאותיו של התובע בסך של 250 ש"ח.

דהיינו, הנתבע ישלם לתובע את הסכום של 950 ש"ח, אשר ישולם בתוך 30 יום ולאחריהם ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום י' באדר ב, תשס"ח (17 במרץ 2008) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לצדדים.