שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני ואח'

השופטת י' וילנר:

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה א' ואגו והשופטים ג' גדעון ו-ג' לוין) בע"א 1356-10-22 מיום 3.4.2023, שבגדרו נדחה ערעור שהגישה המבקשת על פסק-דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (סגן הנשיא י' ברוזה) בת"א 31013-12-17 מיום 26.8.2022, שבמסגרתו נקבע כי המשיב 4 והמנוחה מ.ש. ז"ל היו "ידועים בציבור"; כי המשיב 4 היה תלוי במנוחה; וכי לפיכך הוא זכאי לתשלום פיצויים מהמבקשת מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

רקע והליכים קודמים

2. המנוחה, מ.ש. ז"ל, והמשיב 4 הכירו בשנת 2015 (להלן בהתאמה: המנוחה ו-המשיב; להלן יחד: בני הזוג) עת היה המשיב סטודנט והמנוחה אך סיימה את לימודיה. כעבור כחצי שנה, עברו השניים להתגורר יחד בדירה שכורה, ולאחר מגורים משותפים במשך כשנה וחצי, החליטו להינשא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל במהלך חודש מאי שבשנת 2017. אולם, לדאבון הלב, ביום 3.3.2017, עת נהג המשיב ברכב שהיה מבוטח על-ידי המבקשת, אירעה תאונה קטלנית שבה נהרגה המנוחה (להלן בהתאמה: המבטחת ו-התאונה).

3. ביום 14.12.2017 הגישו המשיבים 3-2, הם הורי המנוחה (להלן יחד: ההורים), תביעת עזבון נגד המבטחת והמשיב על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, לתשלום פיצויים בשל מות המנוחה בתאונה (ת"א 31013-12-17). לאחר מכן, נמחק המשיב כנתבע בתביעה הנ"ל, וצורף לה כתובע נוסף. בתביעה נטען כי המשיב היה אֲרוּסָהּ של המנוחה ותלוי בה כלכלית במועד התאונה ולפיכך זכאי לפיצויים מאת המבטחת מכוח סעיף 78 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: הפקודה). ביום 15.9.2020 קיבל בית משפט השלום את התביעה, ובתוך כך חייב את המבטחת בתשלום פיצויים להורים כיורשיה של המנוחה; וכן קבע כי המשיב בא בגדר "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה, ולפיכך זכאי אף הוא לפיצויים מהמבטחת, מכוח היותו תלוי במנוחה. ערעור שהגישה המבטחת על פסק-דין זה התקבל על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי לא ניתן להכיר במשיב כתלוי במנוחה בהתאם להוראת סעיף 78 לפקודה, משעה שלא הוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור עובר לתאונה, וכן כי הייתה קיימת ביניהם תלות כלכלית בפועל טרם התאונה (ע"א 6901-10-20).

           המשיב הגיש לבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק הדין הנ"ל. הבקשה נידונה כערעור (לאחר שניתנה רשות), אשר התקבל באופן חלקי (רע"א 5096/21 פלוני נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ (15.12.2021)). בתוך כך, נקבע כי לשם הכרה במשיב כ"בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה, עליו לצלוח מבחן דו-שלבי, שלפיו, בשלב הראשון, יש לבחון האם הצדדים היו ידועים בציבור עובר לתאונה על פי המבחנים שנקבעו לכך בפסיקה; בשלב השני, יש לבחון האם הוכחה תלות בפועל או בכוח של המשיב במנוחה. בהתאם, הוחזר הדיון לבית משפט השלום על-מנת שיכריע בשאלות האם בני הזוג היו ידועים בציבור והאם המשיב היה תלוי במנוחה (ראו: רע"א 5096/21 מיום 20.12.2021).

4. בהמשך לכך, קבע בית משפט השלום, כי אמנם המשיב לא נקט בכתבי טענותיו במונח המפורש "ידועים בציבור" לתיאור מערכת יחסיו עם המנוחה, אך, הלכה למעשה, טענה זו משתקפת, בין היתר, מטענותיו להתקיימותם של "משק בית משותף" ו"חיים משותפים" בין בני הזוג. עוד קבע בית משפט השלום כי בנסיבות העניין, נדרשת עוצמה נמוכה של ראיות להוכחה כי בני הזוג היו ידועים בציבור, מן הטעם שהיו "מנועי חיתון" (שכן המנוחה יהודייה והמשיב אינו יהודי) – ולפיכך לא היה בידם להינשא בישראל (להלן גם: הרף המקל). על רקע הרף המקל האמור, בחן בית משפט השלום את הראיות וקבע, בשלב הראשון, כי עלה בידי המשיב להוכיח כי בני הזוג היו ידועים בציבור במועד התאונה. את קביעתו זו ביסס בית משפט השלום על הראיות הבאות: מגוריהם המשותפים של בני הזוג במשך כשנה וחצי; המשטר הכלכלי ששרר בין בני הזוג בתקופה מסוימת, שביחס אליה נקבע כי ה"הוצאות מתחלקות בין שניהם" (פס' 55 לפסק הדין); וחתימתו של המשיב על תצהיר הסתלקות מעזבון המנוחה, המעידה, לדעת בית המשפט, כי המשיב ראה עצמו ידוע בציבור של המנוחה. עוד הצביע בית משפט השלום על רצינות הקשר הנלמדת מכך שבני הזוג "לא ביקשו למשוך את הזמן" בין החלטתם להינשא לבין המועד המתוכנן לנישואין, וזאת בשונה ממנהגם של זוגות אחרים. מכאן – היינו, מכוונת בני הזוג להינשא בעתיד הקרוב – הסיק בית משפט השלום כי בני הזוג "ראו עצמם כזוג כלפי כל העולם, והיו מחויבים זו לזה" (שם). עוד נקבע, כי אין בעובדה שהמשיב לא היה מוטב בפוליסה של המנוחה ובעובדה שחשבונות הבנק של בני הזוג היו נפרדים – כדי לפגום במסקנה הנ"ל. בשלב השני, נקבע כי משעה שהצדדים ניהלו "מערכת כלכלית דו סטרית, העולה כדי ניהול משק בית משותף והייתה תלות הדדית", הרי שהתקיימה תלות בפועל בין בני הזוג. לפיכך, נקבע כי המשיב עונה להגדרת "בן זוג" כמובנו בסעיף 78 לפקודה, ועל כן זכאי לפיצויים מהמבטחת.

           ערעור שהגישה המבטחת על פסק-דין זה, נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי על יסוד תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות).

           על פסק-דין זה, מוגשת הבקשה שלפנינו.