שלוש שנות מאסר לבעלים של מניות בחברה העוסקת בשיווק בנזין וסולר, בגין עבירות מס

1.     הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של הוצאת חשבונית חוזרת לפי סעיף 117 (ב) (3) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (להלן: "החוק"), בעבירה של ניכוי מס תשומות שלא כדין לפי סעיף 117(ב) (5) לחוק, בעבירה של דוחות מע"מ כוזבים לפי סעיף 117 (ב) (1) לחוק, בעבירת מרמה ותחבולה לפי סעיף 220 (5) לפקודת מס ההכנסה ולפי סעיף 117 (ב) (8) לחוק.

2.     כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם כלל שלושה אישומים, הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו באחד האישומים והמאשימה הסתפקה בכך. ואלה המעשים, בתמצית: חברת י.ד. בניהו בע"מ (להלן: "החברה") הנה חברה פרטית שעסקה בשיווק בנזין וסולר לתחבורה לתחנות דלק, למשווקי דלק ובאמצעות שלוש תחנות דלק שבבעלותה. בנוסף, העבירה החברה דלק בעבור חברת דלק בע"מ לתחנות חב' דלק וללקוחות פרטיים ומוסדיים של חב' דלק, בהיקף של 1.8 מיליון ליטר לחודש. משרדי החברה ומאגר הדלק שלה התנהלו במושב אורה. הנאשם רשום כבעלים של 20% מהון המניות של החברה ומוסכם כי קיימת בינו לבין אחד הבעלים מחלוקת בנוגע לבעלות במניות אלה ונושא זה לוט בערפל. הנאשם היה רשום כמנהל בחברה והיה כפוף לאחים יוסי ורפי סיטבון. פעילותו של הנאשם בחברה הופסקה בשנת 2005. בין שנת 2003 ועד לחודש אוקטובר 2006, במסגרת פעילותה העסקית של החברה, נהגו האחים סיטבון ועובד שכיר בחברה למהול את הדלקים השונים ששווקו על ידי החברה בחומרים אחרים (שמנים וממסים שונים), נחותים, שעלותם נמוכה יותר. באופן זה גדלו הכנסות האחים סיטבון בעשרות אגורות לכל ליטר דלק ובתקופה הנ"ל נמהלו בדרך זו עשרות מיליוני ליטר של שמנים וממסים בדלקים תקניים ושווק החומר המהול. לצד זאת, נוצר לאחים סיטבון קושי שכן לא היה קיים בידיהם תיעוד חשבונאי אשר יסביר את מקורם של עשרות מיליוני ליטר דלק שמכרו כדלק מהול, וקם צורך לייצר תיעוד אשר יסביר את מקור עודפי הדלק וצורך בחשבוניות לצורך קיזוז תשומות ומע"מ מול שלטונות המס. לשם כך השתמשו הנאשם, האחים סיטבון ועובד נוסף בחברה בחשבוניות מס פיקטיביות אשר נועדו ליצור מצג שווא של רכישת מיליוני ליטרים של סולר כאשר העסקאות המפורטות בחשבוניות אלה מעולם לא התבצעו. הנאשם ושותפיו הוציאו ורכשו חשבוניות פיקטיביות בסכום כולל של 63 מיליון ש"ח. לאמור לעיל יש להוסיף הפרטים הבאים: האחים סיטבון מהלו סולר ביחס 70 (דלק) - 30 (חומר מהילה) ובנזין בשיעור 50 - 50. דלקים אלה שווקו על ידי האחים סיטבון בתחנות הדלק של החברה וללקוחות אחרים. מכירת הדלק המהול הפיקה לחברה ולאחים סיטבון רווחים החייבים במס לפי פקודת מס הכנסה ודיווח לפי חוק מס ערך מוסף, והחברה הייתה חייבת בניהול פנקסי חשבונות. לצורך כך נזקקה החברה לחשבוניות מס פיקטיביות, הן לצורך קיזוז מס תשומות בגין חומרי המהילה שנרכשו, והן על-מנת ליצור תיעוד כוזב שיסביר את מקור הדלק המהול אותו מכרה החברה.

        פעילות הנאשם

3.     לשם השגת החשבוניות הפיקטיביות הנחוצות, כמפורט לעיל, קשרו האחים סיטבון קשר עם הנאשם, בסמוך לסוף שנת 2003, והנחו אותו כי ישיג חשבוניות פיקטיביות הנחזות כאילו הוצאו בגין מכירת סולר, לשם הכללתן כחשבוניות תשומה בספרי הנהלת החשבונות של החברה. על פי הקשר, פנה הנאשם בסוף שנת 2003 לאחד בשם מחמד חאמד, אשר היה בעלים של עסק לשיווק דלק וסיכם עימו כי יספק לחברה חשבוניות פיקטיביות של עסקו בעבור עמלה בת 6 - 8 אג' לכל ליטר סולר, על שמה של החברה. בתחילת שנת 2005 הקים אותו חאמד חברה נוספת לשיווק דלק וסיפק לחברה חשבוניות פיקטיביות גם של חברה זו. בתקופה שבין דצמבר 2003 עד אוגוסט 2005 נהג יוסי סיטבון להנחות את הנאשם להשיג חשבוניות פיקטיביות בסכומים הדרושים, על פי היקף מכירת הדלק המהול. על פי הנחיות אלה, נהג הנאשם לזמן אליו את חאמד ולמלא בעצמו חשבוניות של החברות שבבעלות חאמד, שחתם על החשבוניות. על מנת ליצור מצג כוזב לפיו החשבוניות הפיקטיביות הן אמיתיות, נעשו על ידי החברה פעולות רבות בשקים, רישומים בספרי החברה ונרשמו העברת בנקאיות שלא נעשו בפועל. כאמור, החברה קיבלה חשבוניות מזויפות בסך כולל של 63 מיליון ש"ח בשנים 2003 - 2005, וסכום המע"מ מתוך סכום זה - עמד על 9.3 מיליון ש"ח. הנאשם מודה כי במעשים אלה, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ, ניכה מס תשומות מבלי שהיו בידיו חשבוניות כדין, הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים והשתמש במרמה ובתחבולה כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה ומע"מ והוציא חשבוניות כוזבות.

4.     הנאשם כבן 58, בעברו שלוש הרשעות, לרבות בעבירות מרמה וגניבה, האחרונה משנת 2004 (גזר הדין משנת 2005). ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו, בין היתר, את ההיקף העצום של החשבוניות אותן זייף הנאשם (חאמד סיפק לו חשבוניות ריקות שמולאו על ידי הנאשם) כאשר, בגין כך, נגזל מהקופה הציבורית סכום העולה על 9 מיליון ש"ח בגין קיזוז שלא כדין ועשיית שימוש באותן חשבוניות. אמנם, הנאשם לא הורשע בעבירות מהילת הדלק, אך הוא ידע על פעולות המהילה ולאיזה צורך נדרשו החשבוניות. גם אם הנאשם היה כפוף לאחרים, עדיין היה מנהל בחברה. ב"כ המאשימה הפנה לכך שאמנם לא ידע מהו הרווח שצמח לנאשם כתוצאה ממעשיו ואין אפשרות לקבוע זאת, אך הרווח אינו חלק מיסודות העבירה, ומכל מקום, הנאשם לא פעל כמתנדב. ב"כ המאשימה ביקש כי הענישה תשקף גם מימד הרתעתי. בא פירוט בטיעוניו לעונשים אשר נגזרו על המעורבים האחרים: האחים סיטבון הגיעו להסדר טיעון, האחד לא הורשע בעבירות המס והאחר הודה במקצתן של עבירות אלה. רפי שסיטבון נדון, בין היתר, לעשרים ותשעה חודשי מאסר בפועל ויוסי סיטבון נדון, בין היתר, לעשרים ותשעה חודשי מאסר בפועל. ב"כ המאשימה טען כי לא ניתן ללמוד מהעונשים שהוטלו על האחים סיטבון, שכן בעניינם היה קיים קושי ראייתי ממשי (יוסי סיטבון הורשע בעבירות דומות לנאשם, בסכום כולל של כ - 6 מיליון ש"ח היקף החשבוניות המזויפות, כעשרה אחוזים מהחשבוניות  בהן נגע הנאשם, אולם הוא הורשע גם בעבירות של הלבנת הון). עניינו של מחמד חאמד עדיין מתנהל. עוד יש לציין כי לנאשם הוצע לשמש כעד מדינה (ר' המכתב מיום 7.5.06 שהוגש באשר לכך), אולם בפועל, אופציה זו לא יצאה אל הפועל. בסיכום, עתרה המדינה לכך שיוטלו על הנאשם עונש שיכלול מאסר לתקופה ארוכה וקנס המשקף את הנזקים שנגרם לאוצר המדינה.

5.     מנגד, הסנגור ביקש להדגיש, בין היתר, הטענות הבאות: הנאשם פנה אל הרשויות לגילוי מרצון של הפרשה. העבירות בהן הורשע הנאשם מצומצמות מאלה שיוחסו לו בכתב האישום שקשר לנאשם גם עבירות הקשורות במהילת הדלק (קבלת דבר במרמה) ואיסור הלבנת הון. מדובר בהבדל מהותי וכמותי גם יחד. הנאשם, בניגוד לנטען בכתב האישום המקורי, אינו  במעמדם של האחים סיטבון, אצלם נתפס וחולט רכוש רב מאוד (כמפורט בגזרי הדין ובמסמכים שבעניינם), מאידך אין כך אצל הנאשם המתפרנס כיום כנהג מונית. הסנגור שם את הדגש על כך שהנאשם פעל פי הוראות משפחת סיטבון, הצורך והמניע היה שלהם והם השתמשו בנאשם על-מנת להשיג את מטרותיהם - חשבוניות המס בהן עשו שימוש. החברה שעשתה שימוש חשבונאי באותן חשבוניות מזויפות, אינה בבעלות הנאשם ולא צמחו לו רווחים כתוצאה מכך ועל-כן קיים שוני רב ממקרה זה לעומת מקרים אחרים המפורטים בפסיקה אליה הפנה בא-כוח המאשימה. לטענת הסנגור, יש לאבחן מצבו של הנאשם לקולא לעומת בני משפחת סיטבון ולעונשים שנגזרו עליהם ועל המעורבים האחרים. באשר למצבו האישי של הנאשם, בא פירוט לכך שהוא גרוש, אב לארבעה ילדים (הגדול כבן 36 והקטנה תלמידת תיכון), אביו נהרג בתאונת דרכים בהיות הנאשם ילד והיה עליו לדאוג למשפחתו, שמנתה 11 אחים, מגיל צעיר. עוד באה הפניה לחלוף הזמן (כתב האישום הוגש בשנת 2009). בסיכומו של דבר, עתר הסנגור לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות והוגשו מסמכים באשר למחלוקת הנוגעת לבעלות המניות בחברה.

        הנאשם, בדבריו, טען כי מעולם לא היה מנהל בחברה וביקש את רחמי בית המשפט.

6.     לזכות הנאשם ניתן לזקוף את גילו, עברו הפלילי המתון יחסית, מצבו הכלכלי הלא פשוט (כנראה) היום, ועובדת חלוף הזמן מאז פרוץ הפרשה ועד להגשת כתב האישום (תקופה בת כארבע שנים). יחד עם זאת, לא ניתן לקבל טיעון מרכזי אותו העלה הסנגור, לפיו הנאשם פעל את אשר פעל מתוך ש"נצטווה" לכך על ידי אחרים אשר "הורו לו" לעשות כן ולפעול עבורם על-פי הנחיותיהם. זאת לא ניתן לקבל: הנאשם הוא אדם מבוגר העומד ברשות עצמו. לא נטען, וממילא לא הוכח, כי נאלץ לבצע את הפעולות נשוא כתב האישום מתוך כפייה או איומים או טעמים אחרים. הנאשם היה מודע לפעילות מהילת הדלק (אם כי לא היה קשור באותה פעילות), והוא שיתף פעולה באופן חופשי עם אחרים לייצורן של חשבוניות פיקטיביות. ויודגש, אין מדובר בפעילות קצרת מועד ומצומצמת היקף, אלא מדובר בפעילות שנמשכה על פני למעלה משנתיים ימים, במהלכן הוצאו חשבוניות פיקטיביות בסכומי עתק, הנאשם  היה זה שמילא בכתב ידו אותן חשבוניות, ומהמדינה נגזל, במסגרת פעילות זו, סכום של למעלה מתשעה מיליון ש"ח. מדובר בסיטואציה ההפוכה לזו של מעידה חד פעמית. קשה גם לגזור את עונשו של הנאשם תוך זיקה לעונשים של המעורבים האחרים, שכן לגביהם התקיימו קשיים ראייתים שהובילו להסדרי טיעון מקלים. יחד עם זאת, נכון הדבר שיש ליתן משקל  מסוים לכך שעניינו של הנאשם הסתיים באופן שונה, מהותית, מאשר יוחס לו בכתב האישום המקורי. אולם, על-אף זאת, מעשיו של הנאשם חמורים במיוחד: כתוצאה ממעשיו נגזל מקופת המדינה הון עתק העולה על 9 מיליון ש"ח. העובדה שלכיסיו של הנאשם לא הגיעו כספים אלה, הינה בעלת משקל, אולם משקל מוגבל. על הענישה בעניינו של הנאשם לשקף גם את חומרת מעשיו ולכלול את מימד ההרתעה.

7.     סיכומו של דבר, שקלול האמור לעיל, תוך שלא נעלם ממני גורם הזמן שחלף עד להגשת כתב האישום (מקום שהנאשם הודה בחקירתו במשטרה באשר הורשע, פחות או יותר, בסופו של דבר) וכן, חרף האמור לעיל, תוך זיקה מסוימת לעונשים שנגזרו על המעורבים האחרים, אני דן את הנאשם לעונשים כלהלן:

        א.     מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים.

ב.     מאסר מותנה לתקופת 12 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מסוג פשע.

ג.      קנס כספי בסך 50,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם עד ליום 1/5/11.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום,  כ"ז  באדר א', תשע"א, 3 במרץ,  2011, במעמד ב"כ המאשימה, ב"כ הנאשם והנאשם עצמו.