שיחת טלפון אינה בגדר מאמץ כן וסביר להתקבל לעבודה, ועל כן ה"סירוב" אשר הוביל לביטול הזכאות לקבלת הבטחת הכנסה נרשם כדין

1.       1.       בפני ערעור, לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959, על החלטת ועדת הערר שליד לשכת התעסוקה בתל אביב-יפו (להלן - הועדה) מיום 12.9.05, אשר קבעה כי בנסיבות העניין חל "סירוב לקבלת עבודה" מצידה של המערערת לעניין סעיף 2(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה).

לרקע העובדתי :

2.       2.       המערערת, רשומה במשיבה במחלקת הבטחת הכנסה מיום 17.10.04, הופנתה ביום 14.8.05 לראיון עבודה בחברת לולטובול לתפקיד נציגת טלמרקטינג.

3.       3.       העוררת התקשרה למספר הטלפון שעל טופס ההפניה, על מנת ליצור קשר עם המעסיק, ומשמענה קולי למספר טלפון זה הפנה למספר טלפון אחר, חייגה אליו ובהעדר כל מענה תמו ניסיונותיה ליצירת קשר עם המעסיק.

לאור אי התייצבותה לראיון, נרשם למערערת "סירוב" אשר הוביל לביטול זכאותה לקבלת הבטחת הכנסה.

על יסוד רישום "הסירוב" הגישה המערערת ערר לועדה במסגרתו הבהירה כי הסיבה לכך שלא ניסתה ליצור קשר נוסף עם המעסיק נעוצה בעובדה שאביה היה מאושפז באותה העת בביה"ח, אימה נכה, ויש לה אח בן 16, ורק היא מסוגלת לטפל בהוריה במצבם.

4.       4.       בהחלטה מיום 12.9.05 דנה ועדת הערר בעניינה של המערערת וקבעה כדלקמן:

"...העוררת התקשרה למקום העובדה על-פי מספר הטלפון שהופיע על ההפניה. העוררת שמעה הודעה על מספר טלפון אחר שעליה לחייג וכך עשתה. העוררת לא נענתה ובזה תמו מאמציה ליצור קשר עם המעסיק, זאת על פי עדותה. העוררת מנמקת את הפסקת מאמציה...בכך שאביה היה מאושפז באותה עת ואילו אמא נכה וזקוקה לעזרה בבית.

הועדה קובעת, כי על אף הנסיבות שתוארו לעיל, העוררת לא עשתה את המאמץ הסביר לו היא נדרשת לשם קבלת העבודה. המדובר במספר שיחות טלפון בלבד ולדעת הועדה יש מקום לדרוש זאת מן העוררת, על אף הנסיבות.

לאור האמור לעיל, הועדה קובעת כי הסירוב בדין נרשם והערר נדחה."

5.       5.       בנימוקי הערעור טענה המערערת כי לא סרבה לעבוד וכי יש לה בעיה רפואית ידועה ממנה התעלמה הועדה עובר למתן החלטתה.

דיון והכרעה :

6.       6.       חוק הבטחת הכנסה אינו מזכה מבוטח בגמלת הבטחת הכנסה מבלי שיתייצב בלשכת שירות התעסוקה ויהא מוכן לעבוד.

סעיף 2 א (2) לחוק הבטחת הכנסה קובע, כתנאי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, כי מבקש הגימלה:

"...רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה בהתאם לכללים שנקבעו לענין סעיף 163 לחוק הביטוח ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה מתאימה; לענין פסקה זו, "עבודה מתאימה" - כל עבודה התואמת את מצב בריאותו וכשרו הגופני, או הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (להלן בסעיף זה - הכשרה)"

סעיף 163 (א) לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 קובע:

"רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור".

לעניין זה נקבע כי ההגדרה הרלוונטית לצורך זכאות לגמלת הבטחת הכנסה שונה מהגדרת "עבודה מתאימה" המתייחסת לזכאות לדמי אבטלה (ר' דב"ע נג/4-91 ניסים חרמון - שירות התעסוקה, פד"ע כה 513), וזאת בין היתר שכן:

"תכלית החוק היא לדאוג לכך שלא יהיו תושבי ישראל רעבים ללחם. זאת ראשית לכל על ידי כך שהמדינה, באמצעות שירות התעסוקה, תנסה להתאים לכל אדם עבודה. רק באם לא יעלה בידי שירות התעסוקה למצוא לאדם עבודה, יהא הוא זכאי לגמלת הבטחת הכנסה" (ר' דב"ע נז/8-91 קטרינה פאונסקי - שירות התעסוקה, עבודה ארצי כרך ל(2) 57).