שיוריות המשפט הפלילי - שחרור הלוקה בנפשו ממעצר

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצרו של החשוד, שנעצר ביום 21.12.2016, בחשד לביצוע עבירות של איומים ותקיפה הגורמת חבלה של ממש  - כנגד אמו ואחיו.

פירוט התלונה עניינו בכך, כי החשוד זרק טוסטר כ-10 ימים לפני מעצרו, לעברו של אחיו שככל הנראה פגע באחיו בצורה כל שהיא, אין כל תעודה רפואית בעניין וטענה של האם כי הוא יפגע בה וזאת כחודש לפני מעצרו.

מעיון בתיק החקירה עולה, כי קיים חשד סביר לביצוע העבירות על ידי החשוד, בעניין זה אני מפנה למסמכים המסומנים במ/1 עד במ/3.

ברקע הדברים יש לציין כי מדובר בחשוד בעל רקע נפשי מובהק ובעברו 5 הפסקות הליכים בשל אי כשירות נפשית והכל בעבירות של איומים, פעם אחת בניסיון תקיפה סתם.

היה מקום כי היחידה החוקרת תפנה את החשוד לחדר מיון בבית חולים פסיכיאטרי בטרם מעצרו ובטרם הבאתו בפני בית משפט להארכת מעצר וזאת בשים לב לאופי התלונה, והחומרה הנמצאת בצידה שכן גם מדובר במקרה שעל פניו קיים חשד סביר ועילת מעצר.

הרי שעולה השאלה האם ההליך הפלילי הוא ההליך הנכון לנקוט בו, שכן עיקרון השיוריות של הדין הפלילי הוא אחד מהעקרונות החשודים במשפט הפלילי לפיו יש לעשות שימוש זהיר בהליכים פליליים, והטעם לכך נעוץ באופי החמור של האחריות הפלילית, שהטלתה פוגעת בזכויות אדם חוקתיות. (בג"צ 88/10 אווה שוורץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, (פורסם במאגרים) (להלן: "בג"צ שוורץ")) אני מוצא לנכון להפנות בהקשר זה לכתבי המלומדים הפרופ' יורם רבין ודר' יניב ואקי (להלן: "רבין וואקי") בספרם דיני עונשין, פרק 3 (מהדורה שניה 2010) "לפיכך יש להעדיף – על פני הטלת אחריות פלילית – אמצעים אחרים העשויים למנוע את התופעה החברתית המזיקה ושכרוכות בהן פגיעה קשה פחות, בזכויות היסוד של הפרט (הפוגע). משום שהדין העונשי הוא האמצעי החריף ביותר, היחס בינו לבין אמצעי הסדרה אחרים הוא שיורי. כלומר, יש להשתמש בו שעה שאמצעים אחרים אינם מועילים. המשפט הפלילי מצויד באמצעים הדרסטיים ביותר לרבות שלילת חירותו של אדם".