שחאדה נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים שסיכמה דיוניה ביום 29.8.13 (להלן - הוועדה), וקבעה כי למערער לא נותרה נכות בעקבות הפגיעה מיום 10.6.2008.

2.הועדה התכנסה בהתאם להוראות פסק-דין בבל 27135-12-09 (כב' השופט א' קוגן) מיום 19.11.12 (להלן – פסק הדין), בו נקבע כי עניינו של המערער יועמד לדיון בפני וועדה רפואית לעררים באותו הרכב שתפעל באופן הבא:

א.תתייחס לתלונת המערער כי הוא מתקשה לעמוד על הרגל ולחוות-הדעת של ד"ר קליגמן בשאלת היציבות. הוועדה תהיה רשאית לבדוק שוב את המערער אם תסבור שיש מקום לעשות כן ובמידה ותבחר שלא לבדוק אותו תנמק החלטתה.

ב.תתייחס לבדיקת MRI לקרסול רגל ימין מיום 2.7.09 ולבדיקת EMG מיום 15.10.07.

3.הוועדה קיימה לאחר מתן פסק-הדין שתי ישיבות בעניינו של המערער:

א.ביום 28.2.13 הופיעו המערער וב"כ בפני הוועדה, והוועדה התבקשה להתייחס לשאלת היציבות, הקושי בעמידה וצליעה ולהוראות פסק-הדין.

הוועדה ציינה כי בדיקת MRI מיום 2.7.09 מצביע על שינויים בצקתיים בעצם הטאלוס, שינויים ברצועות הקולטרליות ATFL ומעט נוזל בטיזין טלרי. בדיקת EMG של עצבי הגפיים התחתונות מיום 1510.09 מעלה תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסיונלית קלה בעצב פרונאלי מימין, פרוקסימלי לעצבים ודיסטלי לעצבים איביאליס אנטריו ללא סימני דנרבציה. לשם השלמת הדיון הוועדה בדיקת בדיקת EMG עדכנית של עצבי הגפיים התחתונות, צילום עדכני של קרסול ימין ובדיקת אולטראסאונד של רצועות קרסול ימין.

ב.בישיבתה מיום 29.8.13 מצאה הוועדה כי בדיקת האולטראסאונד מיום 22.5.13 מעלה כי רצועת ATFL " מעובה, גיד פרונאלי מעובה במקצת ומעט נוזל מסביבם ובאיזור הבורסה". באשר לבדיקת ה- EMG מיום 7.4.13 ציינה "תמונה נוירופיזיולוגית המתאימה לפגיעה אקסיונאלית קלה... ללא סימני דנרבציה פעילה". באשר לצילום רנטגן מיום 18.3.13 ציינה הוועדה כי "המבנה הגרמי תקין, אין פתיחה של טבולטרי ואין שיפט, צילום מורטיס תקין". הוועדה ציטטה שוב את בדיקת ה- MRI מיום 2.7.09 המצביע על "שינויים בצקתיים בעצם הטאלוס, פגיעה ברצועות לטרליות עם שינויים ניווניים וקרעים חלקיים ב- TFL ובלטואיד ומעט נוזל במפרק".

הוועדה סיכמה כי "לאור ממצאי הוועדה מיום בה נשלל דלדול שרירים, טווחי תנועות של קרסול במפרק טיביו טלרי נמצא תקין, סימן מגירה שלילי כביטוי ליציבות שמורה של הקרסול. הוועדה עיינה בשנית בחוו"ד ד"ר קליגמן- 25/8/09 אך בבדיקת הוועדה לא מצאה המיגבלות המתוארות בחוו"ד על כן הערעור נדחה".

4.המערער טוען כי הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק-הדין, לא התייחסה כראוי לממצאי בדיקות הדמייה המצביעים על קיומה של נכות, לא ציינה כלל את ממצאי הבדיקה ולא נימקה מדוע אין היא מבצעת בדיקה, ולא התייחסה כנדרש לחוות-הדעת של ד"ר קליגמן.

5.מנגד טוען המשיב כי הוועדה קיימה אחר הוראות פסק-הדין, התייחסה לשאלת יציבות הברך ולבדיקות ההדמייה, שאותן היא רשאית לפרש. משקבעה כי הבדיקה הקלינית העלתה כי הברך יציבה, הרי שהחלטתה מנומקת וזאת אף בהתייחס לחוות-הדעת של ד"ר קליגמן.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור. הוועדה לא ערכה בדיקה מחדש ולא נימקה מדוע היא נמנעת מבדיקה קלינית מחודשית (וזאת בניגוד להוראות פסק-הדין). הוועדה אף לא ציינה על איזו החלטה היא מסתמכת בהקשר של הממצאים הקליניים והסתפקה ברישום "לאור ממצאי הוועדה מיום בה נשלל דלדול שרירים" (שורה ראשונה לסעיף 23 לפרוטוקול מיום 29.8.13), מבלי אף לציין את תאריך הבדיקה.

זאת ועוד, הועדה לא ציינה עם איזה מממצאיו של ד"ר קליגמן בחוות-דעתו אינה מסכימה ולכן אין לומר כי נתנה התייחסות ראויה ומנומקת לחוות-הדעת.

7.לאור האמור, עניינו של המערער ידון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, שתדון בערר על קביעת הוועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 3.12.09.

8.על המשיב לשלם למערער הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪.

9.הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.  

ניתן היום, י"ד טבת תשע"ד, (17 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.