החלטה
1. בהמשך להחלטה מיום 24.2.10, ולהוראות טכניות נוספות שניתנו על ידי, התקיים העיון במסמכים לגביהם העלתה הנתבעת טענת חיסיון. לאחר עיון, בהתאם למפורט להלן, מקובלת עלי עמדת הנתבעת, כי אין מקום להורות על גילוי המסמכים האמורים. אפרט מסקנה זו, ביחס לתצהירי גילוי המסמכים השונים שהוגשו.
2. (א) תצהיר אמזלג. טענת החיסיון העולות בתצהיר מקובלות עלי, לאחר עיון. המדובר בתרשומות פנימיות, אשר אין בהן רלוונטיות במידה העשויה להצדיק את חשיפתן בהליך שבפניי. בחלק מן המקרים (מסמך 7) מדובר בטיוטות, כנטען, אשר לא נמצאה עילה לגילויין.
(ב) זו אף זו, מסמכים מסויימים אינם רלוונטיים לעניין הנדון, גם על פי אמת המידה המרחיבה הנקוטה לעניין זה בשלב הנוכחי של ההליכים. המדובר במסמכים 1, 2 (18.12.02, 14.2.07, 7.1.08), 3 (13.4.05, 16.5.05, 27.4.05), 4 (תרשומות שוטפות), 5 (3.5.05), 6 (4.5.05), 6 (24.1.06), 8 (18.3.09), 11, 16.
3. תצהיר טיבי. האמור לעיל ביחס לטענות החיסיון בתצהיר אמזלג נכון גם לגבי תצהיר זה. יש ממש בטענת חיסיון עו"ד לקוח שהועלתה ביחס לאחד המסמכים שבסעיף 8, לתצהיר זה (הסעיף כולל, לבד מן האמור בתצהיר, מסמך נוסף, מיום 16.12.98, לגביו חל החיסיון על פניו); סעיף 12; סעיף 13; סעיף 14; סעיף 15). מעבר לנדרש אציין, כי ספק רב בעיני אם המסמכים בסעיפים 1 – 5 רלוונטיים לעניין הנדון, גם על פי אמת המידה המרחיבה עליה עמדתי לעיל. הוא הדין במרבית המסמכים שבסעיף 18 (אשר ככל שיש בו חומר רלוונטי, הוא מהווה תרשומת פנימית או חומר מודיעיני, אשר אין בו רלוונטיות במידה העשויה להצדיק את גילויו, גם על פי אמת המידה עליה עמדתי), ובחלק ניכר מן המסמכים שבסעיף 20 לתצהיר זה. ביחס לסעיף 20 לתצהיר זה, אעיר כי המדובר לא רק בידיעות מודיעיניות, אלא גם בתרשומות פנימיות, ובחומרים נוספים, ובכללם תדפיסי מחשב ודיווחים מינהליים. כל המסמכים הכלולים בסעיף זה אינם רלוונטיים להליך שבפניי במידה, העשויה להצדיק את גילויים במסגרת הליך זה.
4. תצהיר שלו. האמור לעיל ביחס לטענות החיסיון בתצהיר אמזלג נכון גם לגבי המסמכים הכלולים בתצהיר זה. יש ממש בטענות לעניין חסיון עו"ד לקוח ביחס למסמכים 5, 9, 18, 19, 20, 24, 25, 31, 32, 39, 40, 41, 44, 45, 49, 51, 54, 59, 60, 61, 64, 67. המסמכים האמורים הינם, במהותם, גם תרשומות פנימיות, אשר אין בהן רלוונטיות להליך שבפניי במידה העשויה להצדיק את גילויים באותו הליך. מסמך 66 הינו תצהיר שהוכן בקשר להליך שהתובע הוא צד לו, וממילא אין צורך בגילויו בהליך שבפניי. יצויין, בכל מקרה, כי מרבית המסמכים שבתצהיר זה אינם רלוונטיים, ולו על פי אמת המידה המרחיבה עליה עמדתי, לצורך גילויים במסגרת ההתדיינות שבפניי.
6. תצהיר גוילי – 3 מסמכים. בתצהיר לא ניתן טעם מפורש לטענת החיסיון. עם זאת, המדובר במסמכים דומים, בטיבם ובטבעם, למסמכים שנדונו לעיל, ומהווים תכתובת פנימית, אשר על פי טיבה אין בה עניינים רלוונטיים במידה העשויה להצדיק גילויים בהליך שבפניי.
7. (א) התוצאה היא, כי דין בקשתו של התובע להידחות. תוצאה זו נגזרת הן מן השאלות השנויות במחלוקת בהליך זה, בהינתן תוכן הפרסום נשוא התביעה, ומן האיזונים הנדרשים, בשים לב להצדקות לקיומו של חיסיון, בין מן הטעם שמדובר בתרשומות פנימיות, ובין מטעמים אחרים, המפורטים לעיל.
(ב) התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך של 2,500 ₪, ובהוצאות לטובת אוצר המדינה, בשים לב להיקף העבודה הרב שנדרש בבקשה זו, בסכום של 2,500 ₪. כל הסכומים ישולמו לא יאוחר מיום 24.7.10.
ניתנה היום, ה' תמוז תש"ע, 17 יוני 2010, בהעדר הצדדים.