שוורץ נ' בנק לאומי סניף השופטים

פסק דין

הקדמה

עניינה של תביעה זו היא יחסי בנק – לקוח, והשאלה בה יש להכריע היא, האם במסגרת יחסים אלו, לא מילא הבנק הנתבע, אחר הוראות הלקוח – התובע לעניין השקעת כספיו, והאם בכך הפר את חובת הנאמנות כלפיו וגרם לו לנזקים כספיים כטענת התובע.

רקע עובדתי

העובדות כפי שהתבררו מן המסמכים ועליהן אין מחלוקת הן כדלקמן :

התובע, מר יוסף שוורץ (להלן: "התובע"), השקיע 400,000 ש"ח בתוכנית חיסכון אצל הנתבע, בנק לאומי לישראל - סניף השופטים (להלן: "הנתבע"), במסגרת חשבון שמספרו 81455/86 לתקופה של שנתיים ימים (להלן: "החשבון").

החשבון נפתח ב- 14/9/2000 והתוכנית הייתה אמורה להיפדות ב- 18/9/2002.

(להלן: "תוכנית בנק לאומי")

בתאריך 18/9/2002 אכן נפדתה התוכנית והחשבון זוכה ב- 513,248.70 ₪.

באותו יום, דהיינו 18/9/2002 חחם התובע על מסמך לפיו הבנק-הנתבע התבקש לרכוש פיקדון דולרי לשלושה חודשים על סך 107,983.10$. (514,500 ₪). במסמך זה כתוב, כי זמן הפירעון הוא 18/12/2002 והעמלה היא בשיעור 449.82 ₪.

(" פיקדון בנק לאומי")

הבנק אכן פעל על פי הוראה זו.

טענת התובע היא, כי בפעולתו זו גרם לו הבנק הפסד של 2% מהקרן בגין הפרשי שער (קנייה ומכירה) לרבות חיובו בעמלת ביצוע.

יתר על כן, הבנק פעל בניגוד לבקשתו וכוונתו, שכן קודם למועד הפדיון הודיע לבנק שהוא מבקש לנתב את הכספים שישתחררו לתוכנית חיסכון המשך צמודת מדד ו/או מדד / דולר לתקופה של שנתיים או חמש שנים.

בין התובע לבנק התנהלו מגעים בכתב ובעל פה, לנוכח טענותיו כי הבנק ליתר דיוק מר קלמן פעל בניגוד לבקשתו, לא הסדיר זאת למרות הבטחתו, כמו גם גורמים אחרים בבנק.

כתוצאה ממגעים אלו, הגיעו הבנק והתובע להסכם לפיו יזוכה חשבונו בסכומים שונים.

התביעה כאן הוגשה ב- 8/11/2006.

על-פי גרסת הבנק, משהוברר לתובע בבואו לפדות את הפיקדון, כי עליו לשלם מס הכנסה בשיעור של 1,329 ₪ , סירב ועזב את הבנק.

על מה ולמה הוגשה התביעה ?

באותה תקופה בה פתח התובע את התוכנית, השקיע 400,200 ₪ בתוכנית חיסכון בבנק דיסקונט.