עמ"ש
בית המשפט המחוזי מרכז
|
9688-06-10
03/10/2010
|
בפני השופט:
ורדה פלאוט
|
- נגד - |
התובע:
1. דוד שגב 2. אורי דמרי
|
הנתבע:
אודי גל
|
החלטה,החלטה |
החלטה
בפני בקשה להורות על דחיית ערעור על הסף עקב חלוף המועד להגשתו, כאשר לטענת המבקש (המשיב בערעור) הערעור הוגש באיחור לנוכח העובדה כי פסק הדין של בית המשפט קמא, נושא הערעור, הומצא למשיבים (המערערים) בפקס ביום 21/04/10, ומכאן כי הגשת הערעור מיום 7/6/2010 נעשתה באיחור של יום אחד.
דין הבקשה להדחות.
הטוען, כפי שטוען המבקש, כי אין לייחס חשיבות להוראת התקנות לפיה ההמצאה בפקסימיליה תקפה רק ביחס להמצאת עשרה עמודים (בעוד שבענייננו מדובר ב-21 עמודים), אינו יכול לטעון בה בעת כי איחור של יום אחד הינו איחור מהותי הגובר על הצורך בהמצאה כדין כמפורט לעיל.
בנסיבות אלה, כאשר ההמצאה בפקס לא היתה כדין ולא עמדה בתנאים האמורים בתקנה 497א(א)(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את הבקשה.
אין צו להוצאות.
ניתנה והודעה היום כ"ה תשרי תשע"א, 03/10/2010 במעמד הנוכחים.
ורדה פלאוט, שופטת
החלטה
בפני בקשה להורות על הגדלת הערבון שעל המערערים להפקיד על פי התקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי.
על פי החלטה "הסטנדרטית" הקיימת נכון להיום, על המבקשים להפקיד ערבון בסך 15,000 ₪. לטענת המבקש יש להכפיל סכום זה משני נימוקים:
1.המשיבים אינם משלמים את ההוצאות שנפסקו בבית המשפט קמא.
2.סיכויי הערעור קלושים.
אני סבורה כי יש להעתר לבקשה.
באשר לטענה כי ההוצאות שנפסקו ע"י בית המשפט קמא לא שולמו, המבחן הוא מבחן התוצאה. ההוצאות שולמו בסופו של דבר לאחר תקופה ארוכה יחסית, ולאחר שהוגשה בקשה לעיכוב הליכים בבית משפט קמא.
אין זה מעניינו של המבקש האם או מדוע לא נתקבל התשלום ע"י המזכירות.
גם באשר לסיכויי הערעור ומבלי לקבוע מסמרות, אני סבורה כי יש ממש בטענה ומכל מקום כאשר לבית משפט קמא נפסקו הוצאות בסך של 20,000 ₪ יש להניח כי אם ידחה הערעור, ההוצאות בבית משפט זה יהיו גבוהות יותר.
אני ערה לכך כי הטענה בדבר סיכויי הערעור נטענה בשפה רפה ע"י המבקש, ואולם שיקול זה הינו במסגרת שיקוליו הטבועים של בית משפט. כפי שנאמר לעיל ערבון בסך של 15,000 ₪ נקבע באופן סטנדרטי ואחיד בכלל הערעורים, כאשר מטבע הדברים מוגשים ערעורים שונים בתחומים שונים ובעלי סיכויים שונים, כאשר העניין מובא באופן פרטני וייחודי בפני בית המשפט, וכאשר בית המשפט נוכח כי אכן מדובר בערעור אשר תוצאותיו יכולות להיות הוצאות בסכום גבוה כפי שמסתמן בערעור שבפני, לפחות ביחס לסכום ההוצאות שנפסק ע"י בית משפט קמא, מוסמך בית משפט זה לשנות את סכום הערבון, מה גם שהדבר מתבקש ע"י המשיב.
עוד יצויין כי אין רלבנטיות לכך שנפסק ערבון בנושא אחר. כל סכום מתייחס לנזק או להוצאות עתידיות בעניין שונה.
אשר על כן אני נעתרת לבקשה וקובעת כי על המשיבים (המערערים) להפקיד ערבון בסך כולל של 30,000 ₪. לאחר שכבר הופקדו 15,000 ₪ יושלם הסכום בתוך 15 יום מהיום, כפוף לכך ייערך דיון מקדמי בערעור גופו ביום 10/11/2010 בשעה 12:30.
שתי ההחלטות דלעיל ניתנו בסמכותי כרשמת.