פסק דין
בפניי תביעה כספית ע"ס 1,500 ₪ שעניינן תיקון רשלני נטען של אופני התובע ע"י הנתבעת.
התובע טוען, כי פנה אל הנתבעת לתיקון אופניו עקב ידית שבורה של מנגנון העברת ההילוכים (הצדדים קראו למנגנון זה "שיפטר") שנמצא על הכידון של האופניים. לטענתו, עובד של הנתבעת בשם משה הציע לו להחליף את הידית השבורה באופניו בידית משומשת שנלקחה משיפטר משומש שנמצא אצלו בחנות. התובע הסכים לתיקון המוצע והותיר את האופניים בחנות הנתבעת לצורך תיקונם בהתאם למוסכם.
התובע טוען, כי משה ניסה להחליף את הידית השבורה, ועקב כך הוא גרם לשבירת השיפטר. עקב כך, הציע משה לתובע להחליף את "השיפטר" בשלמותו וביקש תוספת במחיר. התובע סירב לכך והעביר את האופניים לטיפולו של בעל מקצוע אחר, אשר החליף את השיפטר בתמורה לתשלום סך של 404 ₪, בהתאם לקבלה שצורפה לכתב התביעה.
התובע טוען, כי בעל המקצוע החלופי אליו פנה, כאמור, טען בפניו, כי עובד הנתבעת גרם לפירוק השיפטר עקב עבודת תיקון לקויה ובלתי מקצועית.
על רקע האירועים המתוארים לעיל, הוגשה התביעה שבפניי במסגרתה עותר התובע לחייב את הנתבעת להשיב את עלות החלפת השיפטר וכן פיצוי בגין עוגמת נפש, בסך כולל של 1,500 ₪.
מנגד, טוענת הנתבעת כי עשתה כל שביכולתה על מנת להעניק לתובע שירות טוב. לטענתה, ביום 02.11.2010 פנה אליה התובע לתיקון ידית שבורה בשיפטר. הנתבעת מאשרת כי תחילה, נעשה ניסיון ע"י עובד שלה להחליף את הידית השבורה בידית משומשת. אולם, ניסיון זה לא צלח והיה צורך להחליף את השיפטר בשלמותו. הנתבעת טוענת, כי גם הידית וגם השיפטר היו שבורים ולכן היה מקום גם להחליף את השיפטר בחדש. התובע לא הסכים, כי עובד הנתבעת יבצע את החלפת השיפטר, נטל את אופניו ופנה לבעל מקצוע אחר, הגם שהנתבעת הציעה לבצע את ההחלפה באותו מחיר שגבה בעל המקצוע האחר מהתובע עבור ההחלפה. הנתבעת מכחישה, מכל וכל, את טענת התובע כי עובד שלה גרם לשבירת השיפטר בעת התיקון וטוענת, כי האופניים הובאו אליה לתיקון כשהשיפטר היה כבר שבור.
בדיון שהתקיים בפניי העידו התובע ונציג הנתבעת, מר יעיש מוריס, ואלה חזרו על גרסאותיהם הנ"ל.
במעמד הדיון, הציג התובע את הידית השבורה (ת/1) ואת מנגון השיפטר המפורק (ת/2). מנגד, צירף נציג הנתבעת טופס הזמנת תיקון (נ/1).
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שבפניי, אני סבורה כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.
מושכלות יסוד, כי על תובע במשפט אזרחי להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות. במקרה דנן, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל ולהוכיח את תביעתו במידה הנדרשת.
כפי שכבר עמדנו על כך, התובע טוען כי עובד הנתבעת בשם משה פירק את השיפטר אחר עבודת תיקון בלתי מקצועית שניסה לבצע לידית השבורה. מנגד, שוללת הנתבעת, מכל וכל, את הטענה כי עובד מטעמה גרם לפירוק השיפטר ללא תקנה וטוענת כי השיפטר היה שבור כבר במעמד הבאת האופניים אליה לתיקון.
בהקשר זה, התובע לא הניח תשתית ראייתית להוכחת טענותיו אשר מאופיינות במומחיות. התובע לא הביא לפתחו של ביהמ"ש חוות דעת מקצועית או שאר ראיות אחרות להוכחת טענתו, לפיה עובד הנתבעת הוא זה שגרם במו ידיו לפירוק השיפטר עקב עבודות התיקון הרשלני שביצע.
הליקוי הנטען ע"י התובע הינו עניין שבמקצועיות, ולשם הוכחתו לא די בעדות התובע לבדה. משלא הוכחה הטענה באמצעות מסמכים או חוות דעת, כאמור, הרי שזו נותרה כטענה בעלמא שאין לה על מה לסמוך. מכיוון שכך, לא עלה בידי התובע להוכיח כי עובד הנתבעת ביצע תיקון לקוי או רשלני וכי פירוק השיפטר באופניים נגרם עקב תיקון כאמור שבאחריות הנתבעת.
לא זו אף זו – התובע לא הזמין את מתקן האופניים שביצע את החלפת השיפטר, על מנת שזה יעיד כי השיפטר פורק עקב תיקון רשלני ובלתי מקצועי של עובד הנתבעת, כטענת התובע.
לאור המקובץ לעיל, אני מחליטה לדחות את הביעה.
בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ו סיון תשע"א, 28 יוני 2011, בהעדר הצדדים.