ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
1354-07
06/12/2007
|
בפני השופט:
עירית כהן
|
| - נגד - |
התובע:
יהודאי מרדכי
|
הנתבע:
ש.ב.ס שרות בתי הסוהר
|
| פסק-דין |
1. 1. התובע נידון לחמישה חודשי מאסר.
2. 2. בתאריך 1.5.06 התייצב התובע בתחנת המשטרה, במגרש הרוסים בירושלים, לריצוי העונש.
3. 3. לטענת התובע, למרות שכבר באותו יום הוא הועבר לשב"ס, הוא נשאר בבית המעצר במגרש הרוסים ארבעה ימים, משם הועבר לבית המעצר ניצן שם שהה 9 ימים ורק לאחר מכן הועבר לכלא מעשיהו.
4. 4. התובע מלין על תנאי המאסר והיחס שהוא קיבל, ודורש בגין כך פיצויים.
5. 5. לטענת הנתבעת, טענות התובע קנטרניות ובלתי מבוססות. לתובע לא נגרם כל נזק ונראה שהוא מנסה את מזלו להרוויח כספים מהמדינה בגין התקופה בה ישב בכלא כדין.
6. 6. התובע נתן עדות. הנתבעת הסתמכה בטיעוניה על תשובות בכתב שקיבלה מרמי עובדיה, תג"ד - מפקד בית הסוהר מעשיהו, אבי מור - חובש במרפאת בית הסוהר מעשיהו ואביבי רשיד - כלאי מבית הסוהר ניצן, אולם לדיון לא הגיעו עורכי המסמכים וגם לא גורם אחר, מטעם שב"ס.
בית המעצר במגרש הרוסים
7. 7. התובע ירא שמים. לטענתו, המקלחות בבית המעצר במגרש הרוסים הן מעל אסלות רצפתיות והכיור לרחיצת כלים ולרחיצת פירות וירקות או מים לשתיה, נמצאים בתוך המקלחת, דבר אשר אסור מהתורה.
8. 8. לטענת הנתבעת בית המעצר במגרש הרוסים בנוי בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1997.
ביחס לטענות התובע בעניין הכיור והתנאים לרחיצת פירות וירקות טוענת הנתבעת כי מבחינה הלכתית, במידה והשירותים נקיים, כפי שמקפידה על כך הנתבעת, אין מניעה הלכתית לנטילת ידיים.
9. 9. תקנה 3(א) לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) קובעת כי:
"בתא יהיה חלון שיאפשר אוורור מן החוץ; תא שאין בו חלון כאמור יותקנו בו אמצעי אוורור חלופיים סבירים."
מעדות התובע עולה כי בבית המעצר לא היה חלון ואף לא אוורור, ועדותו לא נסתרה. גם העדות של התובע, ככל שהיא נוגעת לתנאי רחיצת הפירות והירקות בכיור אשר מעל האסלה, לא נסתרה, שכן אין עדות סותרת על מצב הניקיון בפועל במועדים בהם הוא היה שם.
אוסיף כי הנתבעת לא נתנה הסבר מדוע התובע, אשר אמור היה לרצות עונש מאסר, שהה בבית המעצר במגרש הרוסים 4 ימים, עד שהועבר לשב"ס.
בית המעצר ניצן
10. 10. מבית המעצר במגרש הרוסים הועבר התובע ביום 4.5.06 לבית המעצר ניצן. מכתב ההגנה עולה כי בבית המעצר ניצן שוהים אסירים שפוטים, העומדים בפני מיונם לבתי הסוהר. לטענת התובע, בבית המעצר ניצן הוא שוכן בחדר עם עוד שבעה אנשים, בצפיפות נוראה, בחדר כולם עישנו, ראו טלויזיה ובישלו.
עוד לטענת התובע, כאדם חרדי הוא הבין שאין השגחה נאותה, ולכן לא אכל את האוכל ורק יום לפני שהוא הועבר לבית הסוהר מעשיהו, הוא הורד לקנטינה וקנה מצרכים לתקופה מסוימת.
11. 11. מכתב ההגנה עולה כי כאשר שהה התובע בבית המעצר במגרש הרוסים, הוא הגיש בקשה לאישור מזון בכשרות "מהדרין" והבקשה אושרה.
כפי שטוען התובע, משאושרה בקשתו זו בבית המעצר במגרש הרוסים, לא ברור מדוע הוא לא המשיך וקיבל מזון בכשרות "מהדרין" גם בבית המעצר ניצן.