1. לפניי תביעה ותביעה שכנגד, אשר במרכזן הסכם שנכרת בין הצדדים ביום 07/10/02. בגדרי התובענות עולה שאלת תוקפו ותוצאותיו של ההסכם האמור, ובין היתר האם הוא הופר ואם כן על ידי מי מבין שני הצדדים?
עוד מעלה התביעה שלפני את השאלה מה דינו של הסכם שנחתם בין "בן ממשיך" לבין צד ג', המעניק לאחרון זכויות של מעין שותף בנחלה, בניגוד להוראות הבעלים והמוסדות המיישבים ובניגוד לנהלים והכללים הקבועים בהסכם המשולש המגבילים עבירותן של זכויות אלה?
עובדות ברקע :
2. התובעים, ח.י. (להלן: "
התובע") וח.י. (להלן: "
התובעת"), הנם בני זוג נשואים. הנתבעים, מ.ח. (להלן: "
הנתבע") ופ.ח. (להלן:
"הנתבעת") גם הם בני זוג נשואים. התובע והנתבע הנם אחים.
3. הוריהם של התובע והנתבע, ש. ו-ח. ח. ז"ל (להלן: "
ההורים המנוחים"), היו עד ליום מותם בעלי זכות של ברי רשות במשק מספר 22 במושב א. (להלן:
"המשק").
4. ביום 03/05/84, חתמו ההורים המנוחים על הצהרה והתחייבות בלתי חוזרות, לפיהן לאחר פטירתם, יקבל בנם התובע את החזקה הבלעדית והזכויות במשק וזאת במעמד 'בן ממשיך'. בתחתית הצהרת ההורים, מופיעות המלצות אגודת המושב א. על הענקת מעמד של בן ממשיך לתובע, וכן אישור הסוכנות היהודית מיום 18/06/84, על קבלת התובע כבן ממשיך.
5. במשק מבנה בן שתי קומות, כאשר בקומה התחתונה מצוי ביתם של ההורים המנוחים, בו מתגוררים, החל משנת 1987 ועד היום, הנתבעים וילדיהם. בקומה העליונה, ישנה דירה נוספת, בה מתגוררים התובעים וילדיהם (להלן: "
בית המגורים").
6. לצורך מימון בניית בית המגורים, נטל התובע שתי הלוואות מובטחות במשכנתא. האחת, על שמו, בסך של 5,800,000 שקלים ישנים, והשנייה על שם ההורים המנוחים, על סך של 13,600,000 שקלים ישנים (להלן: "
הלוואת ההורים").
7. בשנת 1987, עם מות האם המנוחה, עברו הנתבעים להתגורר ביחד עם האב בדירה התחתונה בבית המגורים כאשר קודם לכן, גרו הנתבעים בדירתם בעפולה ברחוב ק.ה. ___, (להלן: "
הדירה בעפולה"). הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה מי יזם מעבר זה ומה הייתה סיבת המעבר.
8.
ביום 07/10/02, חתמו הצדדים על הסכם ולהלן עיקריו:
א. הזכויות במשק יישארו בבעלותם המלאה של התובעים, ויירשמו על שמם בסוכנות היהודית ובמינהל מקרקעי ישראל (להלן: "
המינהל"), ובכל מקום אחר.
ב. בדירה העליונה יתגוררו התובעים וילדיהם, ובקומה התחתונה יתגוררו הנתבעים וילדיהם ביחד עם האב.
ג. הנתבעים ימכרו את דירתם שבעפולה. בכספי התמורה שיוותרו, לאחר תשלומי מס ו/או כל תשלום אחר הכרוך במכירת הדירה, הצדדים יעשו שימוש במשותף ובהסכמה.
ד. תשלומי מיסים, אגרות וכיו"ב, הכרוכים בתפעול המשק ואחזקתו, ישולמו על ידי שני הצדדים בחלקים שווים.
ה. דמי השכירות שיתקבלו מהשכרת חלקות המשק, יחולקו באופן שווה בין הצדדים.
ו. צד אשר יבקש לבטל את ההסכם, יהא חייב לרכוש מכספו לצד השני דירה חלופית במושב א. (ההסכם ייקרא להלן:
"ההסכם").
תמצית טענות התובעים (הנתבעים שכנגד)
9. התובע טען, כי בהסתמך על התחייבויות ההורים המנוחים לפיהן הוא הבן הממשיך במשק, פעל לבניית בית המגורים, ולשם כך נטל שתי הלוואות המובטחות במשכנתא. למעשה היה התובע הלווה באחת מהן, ובשניה הוריו.
10. כשנה לאחר שעברו הנתבעים להתגורר בדירה התחתונה בבית המגורים שבמשק, הוסכם בין הצדדים, כי הנתבעים יישאו בהחזרי הלוואת ההורים כתחליף לתשלום דמי שכירות בעבור הדירה בה התגוררו. עד למועד זה, נשא התובע לבדו בהחזר שתי ההלוואות.