עש"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
24624-12-13
23/03/2014
|
בפני השופט:
אלדד נבו
|
- נגד - |
התובע:
1. גליה שאבי 2. חיים שאבי
|
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט רעננה
|
פסק-דין |
פסק דין
בפני בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981 [להלן: "החוק"].
הבקשה היא כי אורה על גריעתם של 5 שיקים אשר פרעונם סורב ע"י המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט סניף רעננה בין התאריכים 16.9.13 – 14.10.13.
בהתאם לתקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 החלות על הליך זה, החלטתי לקיים דיון בבקשה לצורך חקירת המצהירים.
הדיון התקיים ביום 12.3.14 ובו העידו המבקש 2 ומנהלת הסניף אצל המשיב.
דיון
ביחס לשיק המסתיים בספרות 175 אשר סורב ביום 16.9.2013:
המבקשים טוענים כי שיק זה סורב בטעות, למרות שהיתה יתרה מספקת בחשבון לפיעונו.
המבקשים טוענים כי שיק זה הינו אחד מארבעה שיקים שנמשכו ביום 15.9.13 וכספים להבטחת פירעונם הופקדו באותו יום. למרות זאת, כך הם טוענים, למרות שהיתה יתרה מספקת בחשבון, השיק סורב.
העילה אליה מכוונים המבקשים היא עילת הטעות.
מעיון בדפי החשבון מתברר כי פני הדברים שונים.
אמנם המבקש 2 ביצע ביום 16.9 שלוש הפקדות בסכום כולל של 35,900 ₪, אולם השיקים שהוצגו לפירעון באותו חשבון היו בסכום של 40,800 ₪. הואיל ויתרת החובה עמדה לפני כן ע"ס 1,201 עם מסגרת אשראי של 5,000 ₪, אזי חשבון אריתמטי פשוט מביא למסקנה כי יתרת החובה לאחר ההפקדות והמשיכות, עמדה על 6,101 ₪, 1,100 ₪ מעבר למסגרת האשראי המאושרת.
במצב דברים זה, היה על הבנק לסרב לפרוע את אחד השיקים שנמשכו מהחשבון וכך פעל.
אין המדובר בטעות אלא בסירוב בגין אי יתרה מספקת, אף אם החריגה היתה בסכום נמוך יחסית.
כאן המקום להבהיר, כי הבנק הינו גוף כלכלי – מסחרי, אשר הסיכונים אותם הוא מוכן ליטול על עצמו מוגבלים. לעניין זה ראה גם את הדברים שנאמרו בתא (חי') 645/05 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ:
"28.שיקולי הבנק אם להעניק אשראי או לחדשו, או לצמצם או להפסיק את האשראי שניתן ללקוח, הם שיקולים עסקיים טהורים שבבסיסם היחסים עם הלקוח הספציפי. שיקולים אלו יכולים להשתנות מעת לעת, בהתאם להערכת הבנק את מצבו של הלקוח בכל זמן נתון. הערכה זו מורכבת משיקולים רבים ומגוונים שהבנק משקלל: עברו העיסקי של הלקוח, תזרים המזומנים ו"המחזור" של העסק, הערכת מצבו של הלקוח בהווה והצפי באשר לעתיד, טיבו של העסק ומצב השוק הרלוונטי, גובה האשראי המבוקש, רצון לסייע ללקוח הנמצא בקשיים זמניים, גביית ריבית גבוהה יותר בגין חריגה ממסגרת אשראי, היקפם וטיבם של הביטחונות שהלקוח העמיד או יכול להעמיד לזכות הבנק וכיו"ב שיקולים – יצחק עמית "חוק שיקים ללא כיסוי" הפרקליט מד (1999) 449 עמ' 469. ברגיל, היקף התערבות בית המשפט בשיקול הדעת הבנקאי, אם "בזמן אמת" ואם בדיעבד, תהא על דרך הצמצום, ותיעשה כאשר הבנק פעל בניגוד בולט לדרך הבנקאית המקובלת ובהיעדר הגיון עסקי-בנקאי."
לפיכך, טענת המבקשים ביחס לשיק מס' 175 נדחית.
ביחס לשיקים המסתיימים בספרות 172, 166, 164, [שלושתם סורבו ביום 22.9.13]:
המבקשים טוענים כי הסתמכו על נוהג שהיה קיים בינם לבין סניף הבנק בהוד השרון, לפיו הבנק נהג להתקשר אל המבקש 2 בכל פעם בה נוצרה חריגה ממסגרת האשראי. בהתאם היו מפקידים כספים לכיסוי החריגה.
לטענתם, סניף רעננה, אליו עבר חשבונו עקב סגירת סניף הוד השרון, חרג מנוהג זה ולא התקשר למבקש 2 להודיע לו על החריגה שנוצרה כתוצאה מהצגת השיקים הנ"ל לפירעון.