אבן פרג' נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לפי סעיף 57 ב (א) ו- (ג) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] לביטול הודעת איסור שימוש ברכב מסוג טרקטורון מ.ר. 10-998-59 (להלן: "הרכב") שהוטל על ידי קצין משטרה למשך 30 ימים. לאחר בירור בדיון שהתקיים בפני לראשונה ביום 5.2.18, הסתבר כי הרכב נמצא בחזקת המשטרה עוד מיום 12.1.18.לדאבון לב, המערכת המשטרתית – מג"ה לא הוזנה כדבעי, ועל כך נתתי דעתי בהחלטת ביניים במהלך הדיון הראשון. הצו ניתן בקשר לדו"ח הזמנה לדין 52-2-1060913-8 ממנו עולה כי ביום 12.1.18 בשעה 12.15 נהג לכאורה המבקש ברח' כצנלסון, לוד ברכב עליו נמסרה הודעת איסור שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה. 

טענות ב"כ המבקש 1.הבקשה מושתתת על בסיס סעיף 57 ב (א) ו- (ג) לפקודת התעבורה בהיות המבקש, הבעלים של הרכב, ומשהוגש נגדו כתב אישום בהיותו נהג לכאורה. הבעלות נקבעת על פי זכרון דברים למכר הרכב שנערך ביום 28.12.17 בין המבקש לבעלים הרשום, אשר הוגש במערכת הנ"ט ביום 6.2.18, לפיו המבקש הינו הבעלים הנוכחי של הרכב, כפי שאף העיד בדיון ביום 5.2.18. 2.אין ראיות לכאורה הקושרות את המבקש לנהיגה ברכב ואת הרכב לעבירה לכאורה שבוצעה וככל וישנן חל בהן כרסום משמעותי המחייב קיצור תקופת ההשבתה.  מכוח סמכות טבועה שיש לבית המשפט וכללי צדק טבעי, יש להחזיר הרכב למבקש – לאלתר ולהסתפק בהשבתה עד כה.  עצם דיווח השוטר צולקאר שראה טרקטורון ירוק והתחושה של שוטר אחר כי המנוע של הטרקטורון שעמד ליד ביתו של המבקש חם, אין די בהם כדי לקשור המבקש לאירוע, שכן הוא נמצא בביתו מטפל בתינוק.  יתר על כן, אותו שוטר שטען כי ראה את ביצוע העבירה לכאורה (צולקאר), לא הגיש דו"ח כי זיהה את הטרקטורון שנתפס במשטרה כאותו רכב שראה כי ביצע את העבירה.  כמו כן, לטענת ב"כ המבקש, לא צוין בשום מזכר בתיק החקירה אם לרכב שנתפס בתחנת המשטרה היתה לוחית רישוי. עוד נטען כי קצין המודיעין שדיווח על המידע המודיעיני הקושר כביכול את המבקש לכאורה לרכב או לנהיגה, לא כתב כל מזכר וכן לא הוגשה לתיק תעודת חיסיון.  כמו כן, לא מצוין בחומר החקירה מתי החל האירוע ומתי נתפס הרכב.  יש לתת משקל לתגובת המבקש עת הגיעו שוטרים לביתו, הוא טען כי לא נסע במשך כל היום אלא שהה עם בנו התינוק בביתו, בגדיו נקיים הוא אינו מזיע והרכב אינו חם. 3.משנמסר כתב אישום למבקש אין להשלים חומר חקירה, שכן גם אם כתב האישום לא הוגש עדיין לבית המשפט אין "כתב אישום על תנאי". 4.בבקשה בכתב טען המבקש בתמצות ל"אי תקינות הליך השימוע".  5.עצם השבתת הרכב מהווה מקדמה על חשבון העונש של חף מפשע. ככל ויורשע המבקש בהליך העיקרי ניתן לעתור להשבתה שיפוטית ואין להחזיק בקניין שלא כדין, עת המבקש טוען כי לא נהג כלל ולא ביצע העבירה נשוא כתב האישום.  

טענות ב"כ המשיבה: 1.קיימות בתיק די ראיות לכאורה: א.מזכר מיום 12.1.18 שנערך על ידי השוטר דודו צאולקר, לפיו הבחין בטרקטורון בצבע ירוק, ללא קשת התהפכות וללא לוחית זיהוי, כשעליו רכוב נהג בבגדים כהים הנוהג נהיגה פרועה. הלה דיווח על האירוע אך איבד קשר עין עם הרכב. מזג אוויר נאה, תאורת יום. ב.דו"ח פעולה של השוטר גבריאל קווינט מיום 12.1.18 שעה 14.15 בו מוסבר לכאורה הקשר למבקש ולרכב. השוטר גבריאל קווינט כותב כי הגיע למבקש לאחר שיחה עם רכז מודיעין ששמו ננקב בדו"ח, שכיוון אותו לביתו של המבקש, שם חנה לכאורה הרכב נשוא כתב האישום. עוד ציין השוטר קווינט, כי ראה רכב, ללא לוחית זיהוי, ללא קשת התהפכות, ללא שלט הגבלת מהירות. כמו כן ציין, כי נגע בחלקו התחתון של המנוע שהיה חם.השוטר קווינט כתב כי לא ראה את ביצוע העבירה וציין כי השוטר דודו ראה את העבירה ב- 12.15 ואת מיקומה. ציין כי היה מזג אוויר נאה תאורת יום.  ג.מזכר של השוטר פבל אולשנצקי, מאותו היום, בו הוא מציין כי התבקש על ידי השוטר גבריאל קווינט לחבור אליו לרחוב הגיא בלוד ולסייע לו בניוד הרכב. משהגיע למקום ראה טרקטורון ירוק, ללא לוחית זיהוי שלאחר מכן התבררו פרטיו.לא ראה את העבירה וציין כי היה מזג אוויר נאה.   ד.דו"ח פעולה של השוטר רועי אלמז מיום 12.1.18 שעה 14.15 שהתלווה לגבריאל קווינט לרחוב הגיא שם ראה טרקטורון ירוק וכשבדק את המנוע באיזור הפנימי הרגיש כי הוא חמים. ה.בתיק קיים מידע מודעיני שנמסר על ידי רכז מודיעין, שלא הוצאה עליו עדיין פרפרזה, מהטעם שלא הוגש לבית המשפט כתב אישום סופי חתום על ידי תובע.  2.בשימוע שנערך למבקש נרשם "אין לי מה להגיד" הוא לא אמר "לא נהגתי", לא אמר "מה אתם רוצים ממני". 3.אין בהשבתה מקדמה על חשבון העונש, שכן אין בהשבתה ענישה של אדם כזה או אחר שכן אין מדובר בפסילת רישיון הנהג אלא בהשבתת רכב שנצפה נוסע כשהוא אסור לשימוש.

 דיון והכרעה 1.עסקינן במבקש שהינו הבעלים של הרכב על פי הסכם מכר שהומצא למערכת הנ"ט ועל פי עדות המבקש מיום 5.2.18. (ראה הגדרה בסעיף 1 לפקודת התעבורה). המבקש נהג לכאורה ברכב והבקשה מוגשת מכוח מעמדו כבעלים וכנהג. המבקש לא טען כי מישהו אחר נהג ברכב לפיכך, במקרה דנן לא מתקיימת אף אחת מהחלופות הקבועות בסעיף 57 ב (ב) לפקודת התעבורה שעל פיה מוטל על בית המשפט לבטל את הודעת איסור השימוש בתנאים כדלקמן:א.הרכב נלקח מבעליו ללא ידיעתו ובלא הסכמתו של המבקש. ב.מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב ובעל הרכב עשה ככל שביכולתו למנוע את העבירה.  2.ראיות לכאורה  בית המשפט אינו נדרש בשלב זה לבחון את משקל הראיות לכאורה, ומהימנות העדים. כל שנדרש הוא לבחון את הפוטנציאל ההוכחתי הגלום בראיות לכאורה, המצויות בחומר החקירה ואת סיכויי ההרשעה שהן מקימות.ראה בש"פ 8087/95 זאדה נ' מ"י, פד"י נ(2) 133, 147 – 151, בש"פ 8803/07 נימר נ' מ"י [פורסם בנבו] (31.10.07).  מעיון בתיק החקירה נחה דעתי כי קיימות די ראיות לכאורה:א.מזכר מיום 12.1.18 שנערך על ידי השוטר דודו צאולקר, אירוע 111 לפיו הבחין בטרקטורון בצבע ירוק, ללא קשת התהפכות וללא לוחית זיהוי, כשעליו רכוב נהג בבגדים כהים המבצע נהיגה פרועה. הלה דיווח על האירוע אך איבד קשר עין עם הרכב. מזג אוויר נאה, תאורת יום. ב.דו"ח פעולה של השוטר גבריאל קווינט מיום 12.1.18 שעה 4.15 5-022-0111 (84379318) בו מוסבר לכאורה הקשר למבקש ולרכב. השוטר גבריאל קווינט כותב כי הגיע למבקש לאחר שיחה עם רכז מודיעין ששמו ננקב בדו"ח, שכיוון אותו לביתו של המבקש, שם חנה לכאורה הרכב נשוא כתב האישום. עוד ציין השוטר קווינט, כי ראה רכב, ללא לוחית זיהוי, ללא קשת התהפכות, ללא שלט הגבלת מהירות. כמו כן ציין, כי נגע בחלקו התחתון של המנוע שהיה חם.השוטר קווינט כתב כי לא ראה את ביצוע העבירה וציין כי השוטר דודו ראה את העבירה ב- 12.15 ואת מיקומה. ציין כי היה מזג אוויר נאה תאורת יום.  ג.מזכר של השוטר פבל אולשנצקי, מאותו היום, בו הוא מציין כי התבקש על ידי השוטר גבריאל קווינט לחבור אליו לרחוב הגיא בלוד ולסייע לו בניוד הרכב. משהגיע למקום ראה טרקטורון ירוק, ללא לוחית זיהוי שלאחר מכן התבררו פרטיו.לא ראה את העבירה וציין כי היה מזג אוויר נאה. ד.דו"ח פעולה של השוטר רועי אלמז מיום 12.1.18 שעה 14.15מס' 5-022-01111 (84378177), שהתלווה לגבריאל קווינט לרחוב הגיא שם ראה טרקטורון ירוק וכשבדק את המנוע באיזור הפנימי הרגיש כי הוא חמים.הטרקטורון זוהה באמצעות מספר שילדה שהיה רשום בצד שמאל, התקלות שפורטו בחוות דעת איסור השימוש עדיין קיימות.  ה.בתיק קיים מידע מודיעיני שנמסר על ידי רכז מודיעין, שלא הוצאה עליו עדיין פרפרזה, ולא הומצאה עדיין תעודת חיסיון. כתב אישום לא הוגש עדיין לבית משפט. ו.בתיק קיימת הודעת איסור שימוש.  בב"ש (ר"מ) 35/08 עובד נ' לשכת תביעות מרחב שפלה – פלילי קבע כב' השופט טרסי: "... ב"כ המבקש טען להעדר ראיות לכאורה לכך שנהג ברכב. ואולם לעניין זה די להצביע על כך... שבסמוך למקום עיכובו של המבקש, נמצא חונה ("רכב" – הבהרה שלי ר.ו.) כשמנועו עדיין חם, רכב התואם לחלוטין את תיאור הרכב שנמלט מהשוטר, הן מבחינת סוג הרכב, הן מבחינת צבעו והן מבחינת מספר הרישוי שאת חלקו הצליח השוטר לראות...". ולענייננו, בסמוך לביתו של המבקש נמצא חונה הרכב התואם לתיאור הרכב שנמלט מהשוטר צאולקר, הן מבחינת סוג הרכב (טרקטורון), הן מבחינת צבעו (ירוק) והן מבחינת פרטים מזהים אחרים כמו העדר קשת התהפכות ולוחית זיהוי, כשמנועו שנבדק על ידי שני שוטרים נמצא חם.  בתיק החקירה לא קיימת פרפרזה לאותו מידע מודיעיני שהוביל למבקש ואף לא תעודת חיסיון; עם זאת, בשלב זה, אני מוצאת כי די בחומר הראיות, לרבות בציון קיום מידע מודיעיני מאת קצין המודיעין ששמו ננקב, כדי לקבוע כי יש די ראיות לכאורה להשבתת הרכב.   3.סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה עליו סומך ב"כ המבקש, בין השאר, את טיעוניו, קובע כי בית המשפט רשאי לבטל או לקצר את התקופה (של איסור השימוש) בתנאים או ללא תנאים בהתקיים נסיבות אחרות מאלה המנויות בסעיף קטן (ב) והמצדיקות זאת, לעניין זה רשאי בית המשפט להתחשב, בין השאר, בזיקה בין בעלי הרכב לנהג.  מעיון בפסיקה עולה כי ככל שהזיקה בין בעל הרכב לנהג נחלשת הרי שיכולות להתקיים נסיבות מיוחדות אחרות מאלה הקיימות בסעיף 57ב(ב).  ברע"פ 1286/11 אמברם נ' מ"י נקבע "על בעל רכב מוטלת אחריות ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה ברכב שבבעלותו. אכן לעיתים היכולת של בעל הרכב למנוע את העבירה היא מוגבלת. אולם המחוקק איפשר לבטל או לצמצם את איסור השימוש ברכב בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, תוך התחשבות גם ב"זיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב" (סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה)". בע"ח (חי') 36523-06-13 מייזל נ' מ"י נקבע כי בעל רכב שמסר לאחר את רכבו לצורך צילומים ליום חתונתו ואף הזהירו באשר לעבירות תנועה וזה מסר את רכבו לאדם שלישי , כי : " העברת הרכב לנהג אחר ע"י מר אסולין בלי הסכמת בעל הרכב וידיעתו אין בה כדי להטיל אחריות גם על בעל הרכב ולהענישו בדרך של השבתת רכבו על פי צו איסור שימוש מנהלי". במקרה זה השופט לא מצא זיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג (כאמור אדם שלישי) ולכן קיבל את הבקשה. תכליתו של סעיף 57ב היא להטיל את הנטל על בעל הרכב, למען יבדוק בקפידה מבעוד מועד למי הוא מוסר את הרכב ועליו לשקול היטב בטרם ימסור את רכבו לשימושו של אחר.האחריות לעבירה שבוצעה ברכב רובצת גם לפתחו של בעל הרכב ועליו מוטלת האחריות לעשות ככל שביכולתו למנוע את ביצוע העבירה ברכב שבבעלותו. אך לעיתים היכולת של בעל הרכב למנוע את העבירה הינה מוגבלת ולכן המחוקק איפשר לבטל או לצמצם את איסור השימוש ברכב בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת, תוך התחשבות גם ב"זיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב" (סעיף 57ב(ג) לפקודת התעבורה).  כאן, המבקש בהיותו בעליו של הרכב, טען כי הוא לא נהג ברכב אך גם לא הרים את נטל ההוכחה באשר לזהות הנהג שנהג ברכב ולכן גם לא הרים הנטל למהות הזיקה שבסעיף 57ב(ג) לפקודה. במקרה דנן הנהג לכאורה הינו בעל הרכב ולפיכך ההגנות הקבועות בסעיפים 57ב(ב)(ג) אינן מתקיימות. 4.יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי בכך שהרכב הושבת זה מכבר בגין רשימת פגמים, ונצפה נוסע בפראות, דבר המהווה סיכון למשתמשי הדרך.  5.באשר לכשלים בשימוע – טענה זו לא פורטה על ידי ב"כ המבקש ונטענה בלשון רפה, נראה כי ב"כ המבקש זנח אותה. למעלה מן הצורך, יצוין כי כבר נפסק כי הפרת זכות שימוע אינה עילה להשבתת רכב, ראה רע"פ 4398/99 הראל נ' מ"י . סוף דבר, ביחס לסע' 57 לפקודת התעבורה ולתכלית החקיקתית במסגרתו ראה ב"ש (ב"ש) 22261/09 ריבוח נ' מ"י שם נפסק כי "התכלית החקיקתית הנוגעת לסע' 57 לפקודת התעבורה היא למנוע מסוכנות מיידית הנובעת מביצועה של עבירת תעבורה המנויה בתוספת השביעית, אשר בוצעה על רכב מסויים, ולהרתיע נהגים מביצועה. התכלית ההרתעתית מוכחת כשלעצמה מהעובדה שניתן להשבית רכב שבעליו לא עבר כלל את העבירה ולא נשקפת ממנו כל מסוכנות". אשר על כן, משקבעתי כי בתיק דנן קיימות ראיות לכאורה, ומשהמבקש כשל להוכיח ההגנות הקבועות בסע' 57 לפקודת התעבורה, מצאתי כי החלטת קצין המשטרה עומדת בכללים המנהליים והינה סבירה ולכן לא מצאתי להורות על קיצור תקופת ההשבתה.  הבקשה נדחית. תיק החקירה מוחזר במעמד זה לב"כ המשיבה המופיעה היום בפני עו"ד חמד לביא.  

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ח, 08 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.