רת"ק 67245-11-16 בודי שופ נייט'שר קוסמטיקס (1993) בע"מ נ' אלוין

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה (כב' הרשם הבכיר ניר זיתוני), בת"ק 29014-03-16 מיום 17.11.2016, לפיו חוייבה המבקשת לשלם למשיבה פיצוי בגין מסרונים ששלחה המבקשת לטלפון הנייד של המשיבה, חרף פניית המשיבה למבקשת להסרת המסרונים.

טענת ההגנה של המבקשת כנגד תביעת המשיבה היתה כי ככל שהמשיבה אכן קיבלה את המסרונים, המדובר בתקלה טכנית של חברת "הוט" ששלחה לה את המסורנים חרף זאת שהמשיבה נותקה מתפוצת המבקשת ו/או בתקהל של חברת "בזק".

בפסק הדין של בימ"ש קמא נקבע כי על פני הדברים היה על המבקשת להגיש הודעת צד ג' נגד חברת הוט או נגד חברת בזק וכי משהדבר לא נעשה – נמנע בירור ממצה של מקור התקלה לפיה לקוח ממשיך לקבל מסרונים, למרות שביקש להסירו מרשימת התפוצה.

בימ"ש קמא חייב את המבקשת לשלם למשיבה פיצוי בסכום של 12,000 ₪ (לפי 100 ₪ לכל פרסום) בצירוף הוצאות משפט בסכום של 300 ₪.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על פסק הדין וטענה כי חברת בזק הודתה כי הסירה את המשיבה מרשימתה, ולפיכך המבקשת התנהלה כראוי ולמשיבה עילת תביעה נגדה. לחילופין טענה המבקשת, כי טעה בימ"ש קמא כאשר קבע כי המשיבה קיבלה כ- 120 מסרונים לאחר הודעת ההסרה, כאשר בנספחי התביעה מופיעים רק 73 צילומי מסרונים ולפיכך יש מקום להפחית את גובה הפיצוי שנפסק.

בהחלטה מיום 1.12.16 קבעתי כי המשיבה תגיש תגובה לבקשה ובתגובתה טענה המשיבה כי המבקשת הינה בגדר "מפרסם", כאמור בסעיף 30(א)(א) לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב- 1982 (להלן: "חוק התקשורת"(, ולפיכך חובת הפיצוי על המבקשת. כמו כן טענה כי המבקשת לא הציגה כל ראיה כי אינה אחראית למשלוח ההודעות.

באשר לגובה הפיצוי טענה המשיבה כי בהתאם לסעיף 30(א)(י)(1) סכום הפיצוי המקסימלי לכל הפרה הינו 1,000 ₪, וכי הפיצוי שנפסק נמוך מזה הקבוע בחוק (מה עוד שלטענת המשיבה היו 175 פרסומים).

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים איני דוחה את בקשת המבקשת למתן רשות ערעור על פסק הדין.

ההלכה היא כי לא בנקל יתן בית המשפט רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ובענייננו – לא מצאתי כל טעות משפטית או עיוות דין המצדיקים מתן רשות שכזאת.

גם לגופו של ענין אני סבורה כי צדק בימ"ש קמא בפסק דינו.