חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

רת"ק 27864-01-15 מרקט חובז בע"מ ואח' נ' בולאנוב

תאריך פרסום : 25/04/2016 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים אזרחיים
27864-01-15
18/01/2016
בפני השופט:
ד"ר יגאל מֶרזל

- נגד -
מבקשים:
1. מרקט חובז בע"מ
2. איבראהים סאלח

עו"ד בדריה עותמן
משיב:
אריק בולאנוב
פסק דין

  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשמת הבכירה, סיגל אלבו) מיום 23.12.2014. בפסק דין זה, התקבלה תביעה שהגיש המשיב נגד הנתבעים לשלם לו סך של 7,945 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות בסך 1,000 ₪.

  2. התביעה שהתבררה בבית משפט קמא, הייתה תביעה לתשלום עבור סחורה. סחורה שסיפק לפי הטענה המשיב שהוא מפיץ מוצרי חלב, למבקשת 1 (סופרמרקט באבו גוש) ולמבקש 2 שהוא אחד מן הבעלים של הסופרמרקט. המחלוקת העיקרית שעלתה בבית משפט קמא, הייתה טענת המבקשים (הנתבעים) שלפיה הם שילמו בכפל עבור סחורה שסופקה להם. לב הטענה, שנטענת גם בבקשת רשות הערעור שלפניי, היא שבמספר הזדמנויות חייב המשיב את המבקשים בתשלום כפול על דרך של הנפקת חשבוניות כפולות. סכום זה מצטבר לטענת המבקשים לסך של 9,409 ₪.

  3. בית המשפט לתביעות קטנות לא קיבל את עמדת הנתבעים והורה כאמור על חיובם בסכום שלעיל לטובת המשיב. בבית משפט קמא לא הייתה מחלוקת שאכן יצאו חשבוניות כפולות מטעם המשיב. אולם ההסבר שנתן המשיב לכך היה, שכאשר היה חיוב כפול, הנהלת החשבונות של המשיב זיכתה את המבקשים בכרטסת הנהלת החשבונות. זאת במובן שבו הסכומים ששולמו ביתר קוזזו מיתרת החוב. הראיה לכך הייתה שלמרות שסופקה סחורה בסכום של 12,684 ₪, יתרת החובה של המבקשים לפי הכרטסת הייתה בסכום נמוך יותר של 7,945 ₪. פער זה מוכיח, את הזיכוי של המבקשים בגין החיוב ביתר. בית משפט קמא קיבל למעשה את גרסת המשיב. זאת לאחר שהעיד לפניו רואה החשבון של המשיב שהציג את כרטסת הנהלת החשבונות וכן את תעודות המשלוח. בית משפט קמא קבע שהוא מאמץ את עדות רואה החשבון בעניין הזיכוי בגין כל תשלום כפול. ממילא יתרת החוב שבכרטסת (שעמדה ביסוד התובענה) "משקפת את יתרת החוב האמיתית" (פסקה 13 לפסק הדין). לעומת זאת, קבע בית משפט קמא, שהמבקשים לא צירפו את כרטסת הנהלת החשבונות של הסופר מרקט למרות שמדובר בחברה בע"מ שחייבת בניהול ספרי חשבונות. כל שהוצג בתמיכה לטענות המבקשים, היו שיקים ותעודות ללקוח, אך מהם לא ניתן ללמוד – קבע בית משפט קמא – שבוצע זיכוי בגין התשלומים, אם לאו.

  4. בבקשת רשות הערעור שלפניי שבים המבקשים וטוענים שבית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לכפל החיוב לפי הכרטסת. המבקשים מדגישים שהמשיב הודה בתשלום בכפל. אך הם מכחישים שהם קיבלו זיכוי בשל כך. המבקשים גם טוענים שבנוסף לכפל התשלום, קיימת סחורה שמעולם לא סופקה להם אך למרות זאת הם חויבו על כך. מדובר בחוב של המשיב העומד על 32,569 ₪ שבגינו הגישו המבקשים תובענה בסדר דין מהיר. עוד נטען, שלא התאפשר להם בבית משפט קמא להסביר את החישוב לעניין כפל החיוב. בית המשפט אימץ את דבריו של רואה החשבון מטעם המשיב. המבקשים אף ביקשו לאפשר להם להביא את רואה החשבון מטעמם, אך הדבר לא ניתן להם ובכך קופחה הגנתם. ועוד נטען שהוצגו במהלך הדיון מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה ולא הומצאו להם ולא ברור מהם מסמכים אלה.

  5. לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ובטענות המבקשים, מסקנתי היא שדין בקשת רשות הערעור להידחות. כבר נקבע שאמת המידה להתערבות בהחלטות בית המשפט לתביעות קטנות היא אמת מידה מצמצמת יחסית (ראו למשל בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' מאיר (3.4.2008)). במקרה זה לא מצאתי עילה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות. אכן, פסק הדין נסמך במידה רבה על עדותו של רואה החשבון מטעם המשיב. על יסוד עדות זו, וכן על יסוד העיון בכרטסת שאף המבקשים נסמכים עליה, מצא בית משפט קמא להעדיף את גרסת התובע (המשיב) שלפיה היו אמנם תשלומים בכפל, אך אלו קוזזו כנגד יתרת החובה של המבקשים. מדובר בממצא עובדתי ברור של בית המשפט לתביעות קטנות שאין מקום להתערב בו על דרך של מתן רשות ערעור לבית משפט זה. המבקשים טענו אמנם, כאמור, שלא התאפשר להם להביא רואה חשבון מטעמם או ראיות לנדון. אולם גם לבקשת רשות הערעור שהוגשה לבית משפט זה, לא צירפו המבקשים ראיות של ממש המוכיחות את טענתם. לא צורפה חוות דעת של רואה חשבון והמבקשים שבים ומסתמכים על הכרטסת עצמה, ועל השיקים ותעודות המשלוח. אולם כאמור, בית המשפט קמא זקף לחובת המבקשים את אי הוכחתם אל מול חוות דעת רואה החשבון של המשיב, על אודות סכומי הזיכוי (הקיזוז). בנוסף, מצא בית משפט קמא חיזוק למסקנתו בנתון שעניינו סחורה שסופקה למבקשים ולא בא חיוב בגינה (וכדי ההפרש שנותר ביסוד התביעה). אין לפניי התייחסות של המבקשים לעניין זה. אשר להזדמנות להביא רואה חשבון מטעמם של המבקשים או הטענות בעניין מסמכים שהוגשו, הרי שטענות אלה לא מוצאות כל ביטוי בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא. וגם מפסק הדין עצמו לא עולה אינדיקציה להסתמכות על מסמכים שלא נמצאים בתיק בית המשפט. לבסוף, אין רלבנטיות במסגרת ההליך שלפניי להליך הנוסף שהגישו המבקשים בסדר דין מהיר וממילא לא אביע בו כל עמדה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן יעוץ אישי, שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
*
*
*
*

חיפוש עורך דין לפי עיר

המידע המשפטי שחשוב לדעת – ישירות למייל שלכם!
הצטרפו לניוזלטר וקבלו את כל מה שחם בעולם המשפט
עדכונים, פסקי דין חשובים וניתוחים מקצועיים, לפני כולם.
זה הזמן להצטרף לרשימת התפוצה
במשלוח הטופס אני מסכים לקבל לכתובת המייל שלי פרסומות ועדכונים מאתר פסק דין
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ