רת"ק 24459-12-15 קריספין נ' אור איטום

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' הרשם הבכיר נ' נחשון) מיום 8.11.2015, בגדרו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיב נגד המבקשת, וכן התקבלה באופן חלקי תביעת שכנגד של המבקשת נגד המשיב, כך שמבקשת חויבה לשלם למשיב סך כולל של 11,730 ₪ (ת"ק 4862-06-14).

1. אלה עיקר העובדות הנחוצות לעניין: בין המבקשת והמשיב נכרת הסכם לביצוע עבודות בנייה שונות בדירת המבקשת. בין הצדדים התגלעו סכסוכים הנוגעים לאיכות העבודה שביצע המשיב בדירת המבקשת; לסכומים שהיתה אמורה המבקשת לשלם; ולסכומים אותם שילמה המבקשת למשיב. בית המשפט קמא קבע בנוגע לתביעת המשיב, כי הסכום עליו הסכימו הצדדים כולל את רכיב המע"מ; אין חולק שהמבקשת שילמה למשיב סך של 24,900 ₪ בגין העבודות שבוצעו בהתאם להסכם; יתרת חוב המבקשת למשיב עומד על סך 14,500. בכל הנוגע לתביעת המבקשת נגד המשיב, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, ובהתאם לחוות הדעת קבע כי יש לקבל חלק מטענות התובעת בעניין איכות השיפוץ בסך 2,770 ₪ כולל 750 ₪ שעל המבקש לשאת בעבור עלות מקרני ההסקה שלקח מבית המבקשת. תביעתה של המבקשת בגין עוגמת נפש - נדחתה.

2. מכאן בקשת רשות הערעור, בגדרה מתייחסת המבקשת לרכיב הפיצוי בתביעתה כפי שנקבע בפסק דינו של בית המשפט קמא. המבקשת מבקשת לערער על חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, מבקשת לקבוע כי יש לסמוך את מסקנות ההחלטה על ראיות נוספות שהוגשו לבית המשפט קמא, בין היתר, תמונות שצולמו בעת השיפוץ וחוות דעת מומחה שהוגשה מטעמה. כן מבקשת לחלוק על המסקנות שנקבעו בפסק הדין לאחר שבית המשפט קבע כי המשיב סילף את ההסכם.

3. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

4. עיקרה של בקשת רשות הערעור דנן הינה השגה על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי ערכאה דיונית בדבר חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית המשפט על יסוד התרשמותו ממהימנות עדות המומחה, וכן על סמך התרשמות ממהימנות המבקשת והמשיב, וממהימנות עדותם של שני עדים נוספים מטעם המבקשת, אחד מהם, עד מומחה. בכגון דא, אין ערכאת ערעור נוטה להתערב. הדברים מודגשים ביתר שאת כאשר מדובר בבקשות רשות ערעור המוגשות על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות, אשר ביחס אליהן הכלל הוא, כי אין להיעתר לבקשה, אלא במקרים החריגים בהם מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה (ראו: בר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א (3) 309, 314-315; בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח, פורסם במאגרים, 3.4.08).

5. במקרה דנן, לא מגלה פסק דינו של בית המשפט קמא טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, המצדיקה מתן רשות ערעור. ממצאיו העובדתיים של פסק הדין מבוססים בעיקרם על עובדות שאינן שנויות במחלוקת, והן כי הצדדים חתמו על הסכם לשיפוץ הדירה, ובמהלך השיפוץ ביקשה המבקשת מהמשיב להסיר את מקרני ההסקה שבביתה. המחלוקת בין הצדדים עתה היא איכות עבודת השיפוץ; האם המבקשת הודיעה למשיב כי אינה מעוניינת כלל במקרני ההסקה ובמערכת ההסקה, ועל כן, האם המשיב הסיר את מקרני ההסקה בדרך שגרמה להרס כל מערכת ההסקות. בעניין טיב העבודה, בית המשפט פסק בהתאם לחוות דעת מומחה אובייקטיבי, שמונה על ידו בהסכמת הצדדים, ואשר חוות דעתו תמכה לרוב בטענות המבקשת, הערכתו דומה להערכת המומחה מטעם המבקשת; בעניין מקרני ההסקה, בית המשפט מצא את עדות המשיב מהימנה, וציין כי היא נתמכת בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בהתנהלות המבקשת לאחר השיפוץ, ואף עולה מחוות דעת המומחה מטעם המבקשת בצירוף עדותו. לא מצאתי בקביעות אלה, כמו גם בקביעת אי הפיצוי בגין אי הנוחות ועגמת הנפש שנגרמו למשיבה בעקבות השיפוץ, יש משום טעות משפטית גלויה על פניה, המצדיקה חריגה מהמדיניות המצמצמת הנקוטה בכל המתייחס להתערבות בפסקי דין הניתנים ע"י בית משפט לתביעות קטנות.

6. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

   הערבון יושב לידי מפקידתו.

   ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ו, 03 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.